כבר 20 שנה עוסקת עמותת נתן בסיוע הומניטרי ובהקמת מרפאות חירום באזורים מוכי אסון. פועלים בה 1,600 מתנדבים ישראלים: רופאי משפחה, רופאי שיניים, רופאי נשים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. הם טסים לאזורים שבהם אירעו אסונות טבע או מלחמות ומשתפים פעולה עם רופאים מקומיים כדי להעניק טיפול רפואי ונפשי לתושבים המקומיים. רופאי העמותה כבר היו בהאיטי, בפיליפינים, ברעידת האדמה האחרונה במרוקו וגם באוקראינה.

מאיה הנדלמן קרמר, עובדת סוציאלית, המתנדבת בעמותה כשנה, חזרה מאזור רעידת האדמה במרוקו לשבת השחורה: "בבוקר 7 באוקטובר קמנו בשעה חמש שעון מרוקו, והבנו שמתחולל בארץ אירוע חריג ביותר. היה לי ברור שאני קמה, עוזבת הכל, עולה על טיסה ומגיעה לארץ".  

"חוויית המוגנות והביטחון שהתערערה ונסדקה באופן אנוש"

אלא שבשונה מפעמים קודמות שבהן עבדה עם אנשים שחוו טראומה, הפעם נאלצה להגיש סיוע הן לאנשי צבא וביטחון והן לאוכלוסייה האזרחית ובכללה גילים שונים של נפגעים. "הסיפור פה הוא סביב רוע טהור שניכר בשיא אכזריותו. כל מה שידענו על טראומה השתנה. הרי טראומה היא אירוע שמתחיל ונגמר, ופה זה לא קיים. העובדה שאף אחד לא הגיע לסייע במשך שעות, הכניסה למצב לחימה מתוך הפתעה, המשך חווית הסיכון, אנשים שנפלטו מביתם – כל אלה גורמים לטראומה להיות עוצמתית הרבה יותר. בדרך כלל אנחנו עובדים עם אנשים שחוו טראומה אבל היה להם בסיס של מקום בטוח. כאן יש ערעור של המקום הבטוח, של חווית המוגנות והביטחון שהתערערה ונסדקה באופן אנוש".

הנדלמן קרמר אומרת שהמאורעות הקשים גרמו לכך שדרכי הפעולה השתנו. "זה הצריך מאיתנו לעשות 'עדכון גרסה' לצורות העבודה שהכרנו. עכשיו אנחנו פועלים בהתערבויות קצרות מועד, בזיהוי של כוחות בתוך הקהילה, בהתבוננות על תושייה ובהעצמת המסוגלות".

לראשונה - ישראל מוכרזת "אזור מוכה אסון"

ד"ר שרון שאול, רופאת משפחה המתנדבת בעמותת נתן כבר 17 שנה, מציינת כי זו הפעם הראשונה שבה הם מגיעים לישראל המוכרזת 'אזור מוכה אסון'. היא מספרת כי עמותת נתן למעשה מעניקה רפואה ראשונית למי שנזקק לה. "אנחנו פותחים מרפאות שטח בכל מיני מקומות – למשל בתוך כיתה או מתחת לעץ. יש לנו ציוד רפואי, תרופות, אולטרסאונד נייד ועוד. בנאפל למשל לימדנו מיילדות מקומיות בכפרים איך להשתמש באולטרסאונד לנשים בהיריון. גם באוקראינה הקמנו מרפאה בתוך מרכז פליטים מאולתר שהוקם בתוך קניון שפונה. איישנו אותה כחצי שנה והיום עדיין יש שם צוותים, שעוסקים בעיקר בהדרכות של צוותים מקומיים בנושא פוסט-טראומה. אגב, הם מעוטף עזה ועכשיו כולם חזרו".

עמותת נתן (צילום: ד"ר שרון שאול)
עמותת נתן | צילום: ד"ר שרון שאול

לדבריה, החל מ-7 באוקטובר העמותה מפעילה מרפאות עבור המפונים - בשפיים, ים המלח ואילת, בעזרת שיתוף פעולה עם קופות החולים. את המרפאה הראשונה שהוקמה בשפיים הקימו תוך 48 שעות עבור מפוני כפר עזה. "בימים הראשונים הגיעו אנשים שחוו פציעות לאחר שקיבלו טיפול ראשוני בבתי חולים. הוצאנו להם תפרים וסיכות ועזרנו במה שצריך".

המרפאות של נתן פתוחות מבוקר עד ערב, 7 ימים בשבוע כולל שישי ושבת. "אם צריך אנחנו שולחים רכב עם צוות רפואי", מציינת ד"ר שאול. "בים המלח אנחנו מפעילים מרפאה בעיקר למפוני שדרות שכוללת גם רפואת שיניים, גם באילת המרפאה מעניקה שירותים למפונים משדרות ויש בה רפואת משפחה, ילדים ושיניים".

בעיה נוספת שבה מטפלת המרפאה עונה לצורך של המפונים בתרופות שלהם. "הם ברחו בעצם מהבית בלי כלום, גם בלי התרופות שלהם, ויש אנשים שהתרופות הן קריטיות עבורם. למשל, פגשנו ילדה שברחה בלי תרופות האפילפסיה שלה, וגם בחור צעיר שעבר השתלת כליה וחייב לקחת תרופות. מובן שהשגנו עבורם את התרופות הללו", אומרת ד"ר שאול.

לדבריה, ישראל מזכירה לה מקומות מוכה טראומה שבהם ביקרה בעולם. "אנחנו פוגשים אנשים שעברו דברים שקשה לדמיין שנמצאים בפוסט-טראומה. בחלומות הכי גרועים שלי לא האמנתי שנהיה במצב הזה. התרחיש הכי קיצוני שהיה לי בראש היה רעידת אדמה".

האם הייתם נוסעים שוב לעזור באזורים מוכי אסון שנמצאים במדינות כמו טורקיה או מדינות אחרות שמביעות אי תמיכה בישראל כרגע?

"כן, נמשיך לתמוך בכל מי שזקוק לעזרה, לרבות מי שמביע דעות נגד ישראל. אני רופאה ויש לי מחויבות לכל נזקק, ללא קשר לדעותיו".

בימים אלה עמותת נתן שותפה להקמת מרכז החוסן העירוני של העיר אופקים, שהוקם במהלך המלחמה. לתרומות: 3560*