"החלטנו לקחת את זה למקום של הנצחה, לפזר את הטוב של ליבנת ושל המשפחה"

ב-7 באוקטובר, יום שבת, נרצחה משפחת קוץ בביתה שבקיבוץ כפר עזה. בני הבית נמצאו ללא רוח חיים כשהם חבוקים זה לזה. אין אדם במועצה האזורית שער הנגב שלא הכיר את אביב, ליבנת והילדים-  יונתן, רותם ויפתח המדהימים. כתושבת האזור, גם אני זכיתי להכיר אותם.

ליבנת ז"ל התפטרה ממשרה נוחה בהייטק וכשהגיעה לאזור, חלמה להקים את "בית מלאכה" – מקום שכולו עשייה למען הקהילה. חלמה - והגשימה בגדול. היא גייסה אליה את בכירי מועצת שער הנגב, ומרגע שהוקם המקום, הוא משך אליו צעירים ומבוגרים. התקיימו בו חוגי נגרות, ציור, יצירה, תפירה, מוסיקה ושלל אירועים שבמהרה הפכו אותו למוקד עלייה לרגל.

אך היה לה עוד חלום שאותו, למרבה הצער, לא הספיקה להגשים - שכל משפחתה תתנדב. עדי לוי סלמה, אחותה, מספרת שמחר (רביעי), ליבנת הייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-50. "לפני חודש דיברתי עם בעלה ז"ל, אביב, ואמרתי לו בוא נארגן הפקה לליבנת. היו לנו מחשבות על מסיבת הפתעה בבריכה של הקיבוץ, ועל עוד כל מיני דברים, אבל אז אביב בדק איתה והודיע שהיא לא רוצה. כשישבנו לארוחה משפחתית, עלה הנושא וליבנת הבהירה שהיא לא מעוניינת במסיבה או בחגיגה, אלא שנעשה משהו כמשפחה ונתנדב".

אחרי הרצח הנוראי, בני המשפחה המורחבת החליטו שביום הולדתה של ליבנת, מדינה שלמה תתנדב, במקום המשפחה. כך הוקם פרויקט "המשאלה של ליבנת". "ליבנת וגם אביב היו אנשי קהילה וחזון מלאים בנתינה. החלטנו לקחת את זה למקום של הנצחה, לפזר את הטוב של ליבנת ושל המשפחה", אומרת עדי. "תרגמנו את הקמפיין לאנגלית כדי שזה יופץ לכל העולם. לשמחתי, אנחנו מקבלים תגובות מרגשות מאנשים מהעולם ומישראל שנרתמים לפרויקט. בינתיים פנו אלינו מקהילות יהודיות בסן דייגו, שיקאגו והודיעו שהם לוקחים חלק בזה".

גם המשפחה המורחבת של ליבנת תתנדב כמובן. "אנחנו מחפשים משהו שיתאים גם להורים המבוגרים שלנו. יש כמה אופציות, חשבנו לעזור לחקלאים מהעוטף ע"י קטיף כי יש מחסור גדול בידיים עובדות, או לקחת חלק באריזת חבילות למשפחות המפונות מהעוטף, יש גם שמרטפייה לכלבים מהעוטף שהוקמה באיכילוב, אולי שם. עוד לא החלטנו סופית", אומרת עדי.

"מבחינתנו זה יהפוך למסורת שנתית. התקווה שלנו היא שבכל שנה אנשים יצאו להתנדב בתאריך הזה – הלוואי שנצליח".

לעמוד "המשאלה של ליבנת"