ישראל מתמודדת עם אסון בסדר גודל שלא הכירה בעבר. בשלב זה, ישנם נרצחים רבים שתהליך הזיהוי שלהם דורש זמן רב, גם בשל העובדה שמדובר במספר גדול של גופות וגם בשל אופי הפגיעה בהן.
למשימה המורכבת הצטרפו כ-50 רופאים ורופאות מכל רחבי הארץ, שמדי יום מגיעים למחנה "שורה" ברמלה, שבו פתחו מתקן ייעודי שמוקדש לזיהוי DNA של גופות מלחמת חרבות הברזל, שהוקם בנוסף למתקן הקבוע שכורע תחת העומס. הם עובדים סביב השעון, ועושים הכל כדי להעניק למשפחות טיפה של ודאות בתוך הכאוס הנורא."במקרים רבים אנחנו נאלצים לדגום DNA מהשיניים".
ד"ר שירה הרפז גלילי, רופאת ילדים במכבי ובמאוחדת מסבירה שהרופאים אחראים רק לזיהוי האזרחי. לזיהוי הצבאי - יש מערך משלו. לדבריה, מגיעים למקום רופאי שיניים, רופאים פלסטיים, רופאי משפחה ועוד. "העבודה שלנו היא לבדוק מאיפה אפשר להוציא DNA על מנת שיהיה ניתן לזהות את הגופה. במקרים רבים אנחנו נאלצים לדגום DNA מהשיניים. אנחנו לוקחים צילום שיניים ישן של אותו אדם ומשווים אותו לשיניים שלו. אם זה לא אפשרי, אנחנו לוקחים את הדגימה מהציפורן, בד"כ ברגל. לעיתים גם זה לא אפשרי ואז צריך להפיק אותו מהשריר".
לדבריה, יום שלישי האחרון, היה היום האינטנסיבי ביותר. "הגיעו חמש משאיות קירור מפוצצות בגופות ועבדנו המון. מי שנוהג בהן הם חיילים, שתפקידם לאתר גופות, לעדכן את זק"א ולהביא אותן למחנה ברמלה".
היא מציינת כי מאחר שהיו מאות גופות, נפתח מקום ייעודי נוסף מחוץ למתקן. "אנשי זק"א מביאים את הגופות עם מספרים עליהן. הם פותחים את השקיות כדי שאנחנו נוציא DNA. הריח קשה, רואים הכל מהכל. מאוד קשה לזהות פנים, ובדיוק בגלל זה העבודה שאנחנו עושים היא משמעותית, ואני מודה על כך שאני יכולה לעזור".
לאחר שאנשי זק"א פותחים את השקית של הגופה, הם מצלמים, ושוטרים כותבים ומתעדים כל פרט שידוע על הגופה. "על חלק מהשקיות צוין היכן הן נמצאו – באחד היישובים או במסיבה. היו כאלה שהיו מחוברים אליהן תעודת זהות, רישיון. הרבה היו עטופים בשמיכות וסדינים, כמו שמצאו אותם, בבית".
"מדובר בתתי-אדם"
ד"ר גור בן יהודה
ד"ר הילה טייך, רופאת שיניים במקצועה, מתנדבת גם היא למשימת הזיהוי. כך היא כותבת בעמוד האינסטגרם שלה: "תופתעו לגלות שהזיהוי אצלנו יחסית מהיר בהשוואה לאסונות אחרים. באסון התאומים זיהוי כל הקורבנות לקח כ-3 שנים, ולאחר רעידת האדמה בניו זילנד עם 180 הרוגים הזיהוי נמשך חודש וחצי. הזיהוי חשוב כי יש רשימת נעדרים כללית. רק לאחר שיתברר מי מהנעדרים מת בוודאות, יוכלו לדעת מי מהנעדרים נחטף".
גם ד"ר גור בן יהודה, כירורג פלסטי, שמע שצריכים רופאים לזיהוי DNA ומיד התייצב. "מגיעות משאיות קירור מלאות בשקיות. אף פעם לא עשיתי את זה. אני חוזר הביתה ובוכה. יש גופות שניתן לזהות עם טביעות אצבע, אבל אם אי אפשר, כאן אנחנו נכנסים לתמונה. ראינו גופות שרופות שבקושי הצלחנו למצוא בהן טיפת שריר. אלה מראות קשים מאוד. אתה מבין את רמת האכזריות לפי מצב הגופה, זה נורא. כל הרופאים המתנדבים מדברים על זה ובוכים. אנחנו מבינים מה עבר על האנשים בשעות ובדקות האחרונות שלהם וזה פשוט מזעזע. אתה רואה שקיות של ילדים קטנים ואנשים מבוגרים, זה לא נתפס. חוויתי כבר מלחמות, טיפלתי בפצועים, חשבתי שראיתי הכל, אבל זוועות כאלה לא ראיתי מעולם. מדובר בתתי-אדם".