נגיף הקורונה עוד לא לגמרי מאחורינו, אך אין ספק שהוא לימד אותנו דבר אחד או שניים על עצמנו. בזכותו למדנו שאפשר לעשות כמעט הכול בתוך כותלי הבית: לעבוד, להתאמן, לאכול כמו במסעדה וכן, לפעמים גם להיבדק על ידי רופא בטלפון או באפליקציה - שזה אולי החידוש האמיתי והחשוב ביותר. הקורונה היא למעשה מאיץ אדיר לסקטור הטכנולוגיות הרפואיות ככלל והרפואה הדיגיטאלית בפרט, כאלה שכבר היו בשיח ובעשייה אבל במקום לצאת לשוק בעוד כעשור, יוטמעו בקצב מזורז כבר בהווה ובעוד כשנתיים, שלוש כבר יהיו חלק מהיום יום. בארה"ב מתחילים לדבר על "new normal" אז הנה הוא כאן.

"אנו צופים כי מערכות הבריאות ברחבי העולם, שריכזו במשך שנים את מירב השירותים בתוך בתי החולים וקופות החולים תוך בזבוז משאבים וסיאוב מערכות אדיר, ישתנו לחלוטין לפחות בשלושה תחומים הקשורים כולם לבריאות הדיגיטלית: טלמדיסין ורפואה מרחוק; אבחון, ניטור, אשפוז, ושיקום מהבית; והנגשת מידע רפואי רלבנטי מתוך בסיסי נתונים גדולים, תוך הפעלת מערכות תומכות לקבלת החלטות, הן לרופאים והן למטופלים. השינוי התודעתי לו אחראית הקורונה, תגרום לכך שאולי כבר בעוד שנה מהיום, נראה ונחווה בשטח את "הנורמלי החדש" של הטיפול הרפואי, זה שאולי חיכנו לו יותר מידי שנים", אומר אסף ברנע, מנכ"ל פלטפורמת ההשקעות סנארה ונצ'רס המשמש גם יו"ר מדעי החיים במכון הייצוא.

מנכל סנארה ונצ'רס
אסף ברנע, מנכ"ל פלטפורמת ההשקעות סנארה ונצ'רס | צילום: שחר תמיר

"כותרת הניו יורק טיימס, שהתפרסמה לאחרונה בנוגע לטלמדיסין ורפואה מרחוק, ממצה את העניין בכמה מילים פשוטות: 10 שנות שינוי בשבוע", אומר ברנע, "המשפט אמנם התייחס למשרד הבריאות הבריטי, אבל נכון לכולנו. 10 שנים שאנשים מדברים אבל תוך שבוע התחילו לעשות. כנראה שהיה צורך במשבר בקנה מידה כזה, על מנת להאיץ את התהליך ולהבין שהוא הכרח ולא פרבילגיה".

על פי ברנע, הדוגמה האולטימטיבית לתמורות המהירות הודות לקורונה, היא השינו המהיר והפתיחות שנוצרה לאמץ טכנולוגיות בצד ספקי השירות כמו גם בצד המטופלים, כולל המבוגרים שבהם. כדוגמה, פלטפורמת ההשקעות סנארה ונצ'רס השקיעה בשנים האחרונות ב-16 חברות כאשר שלוש מהן מסמנות, כול אחת בתחומה, את השינוי והמעבר לרפואה דיגיטלית טלמדיסין ואינטלגנציה מלאכותית. שלושתן פיתחו טכנולוגיות חדשניות שעתידות לשנות את מערכת הבריאות. הנה כל הפרטים:

אבחון רפואי מהבית 

אם אתם אמיצים מספיק ועשיתם טיול לקופת החולים הקרובה אליכם, ודאי תשימו לב שהיא ריקה מבעבר. היום, אנשים פוחדים להגיע לקופת החולים או לבתי החולים אלא אם מדובר במקרים קיצוניים, וכך למרבה הצער הרבה בעיות רפואיות מחמירות בשל דחיית בדיקתן. האופציה של אבחון מהבית יכולה למנוע מצבים כאלה ולעזור להשאיר את המרפאות שקטות ולא עמוסות. "חברת My Home Doc פיתחה מכשיר אבחון לרפואה ראשונית שמתלבש על הטלפון הנייד שלנו, ומאפשר דיאגנוזה מרחוק. הבדיקות, ביניהן חום, דופק, ריווי חמצן, קולות ריאות ועוד ישודרו לרופא, שיאבחן את הבעיה וייתן טיפול תרופתי במידת הצורך", מסביר ברנע ומדגיש: "הדבר הזה מתאפשר בזכות שינוי תודעתי דרמטי בצד של מערכות הבריאות, אבל גם בצד של הפציינטים. צריך שניים לטנגו ובמקרה הזה שני הצדדים מוכנים לריקוד החדש הזה, שלא בהכרח כולל מגע רופא".

סנארה
דיאגנוזה מרחוק אפשרית יותר מאי פעם | צילום: Studio Cutaway

תכנון ופריסת תשלומים על טיפול רפואי 

כאן בארץ זה אולי פחות מסובך, אבל במדינות כמו ארה''ב לדוגמה האזרחים החולים במחלות כרוניות יקרות משלמים על טיפולים בערך כ-20 אחוז מסך כל ההוצאות. זה בסדר אם מרוויחים טוב, אבל אם אתה חולה סרטן חלילה שמרוויח 50 אלף דולר בשנה וצריך לשלם 22 אלף דולר מתוכם על טיפולים, זה כבר מסובך יותר, התופעה מכונה "רעילות פיננסית". בדיוק בשל כך, הוקמה חברת "טיילור מד" – "ניווט פיננסי" אונליין ופלטפורמת ניהול תשלומים עבור חולי סרטן או מחלות כרוניות יקרות אחרות. החברה פונה בעיקר לשוק האמריקאי. "התוכנה לוקחת בחשבון את המסלול הטיפולי והפיננסי ומזינה את מסלול התשלומים לכלל התהליך, לאחר מכן מחשבת את העלות הכוללת של הטיפול ובודקת האם קיימת סכנה לפשיטת רגל. בהמשך מוצאת מסלולי ביטוח אחרים, תכניות תמיכה של חברות פארמה שניתנות בחינם, או קרנות ממשלתיות שתומכות במטופלים ובסוף עוזרת לעשות אופטימיזציה בעניין הדרכים הטובות ביותר לכיסוי התשלומים מצדו של המטופל ובכך למנוע נזקים פיננסיים אצל ספק השירות והחולה כאחד",  אובדן ההכנסות לבתי החולים בארה"ב מאי-יכולת המטופלים לשלם את ההשתתפות העצמית מוערך ב40 מיליארד דולר בשנה, מספר ברנע.

פענוח מקיף של טומוגרפיה ממוחשבת

"ממצא אגבי" הוא תגלית או תוצאה המתרחשת מבלי שהתכוונו לכך. היא מתקבלת באופן בלתי צפוי כשלמעשה חיפשנו משהו אחר במקום אחר. כאשר באנו לטפל בלב למשל, אבל מצאנו בעיה בריאות. חברת "IMedis" פיתחה פלטפורמת אינטליגנציה מלאכותית שבוחנת צילומי CT בשלמותם ומאותתת לרדיולוג במידה והוא פספס משהו בבדיקה, כאשר השאלה הקלינית התמקדה לדוגמה בלב ולא בריאות. "זוהי דרך נפלאה לאתר ממצאים אגביים שלא הייתה לגביהם שאלה הקלינית", מסביר ברנע ומוסיף: "התוכנה מסתכלת על מאות ואלפי צילומים, היא יודעת לזהות כתם שעלול להיות תחילתו של תהליך סרטני ולאותת לרדיולוג שיחכה לפני שהוא מוציא את הדוח, ויבדוק את הממצא הזה. זוהי מערכת תומכת החלטה, שמשפרת את האבחון בתוך בתי החולים ופשוט מצילה חיי אדם שהיו עלולים ללכת הביתה בתחושה שהכול בסדר".

סנארה
מערכת AI שתשפר אבחון בחולים ותציל חיי אדם | צילום: סנארה ונצ'רס

כמו כן, ברנע מסביר שהמגמה שאנו הולכים אליה כיום היא רפואת קהילה וטיפול בבית תוך צמצום הגעה לבתי החולים ולמרפאות השונות. "המטרה היא שרק טיפולים מסובכים יינתנו בבתי חולים, וטיפולים ומעקבים יעשו מהבית. בנוסף, יותקנו עמדות אבחון עצמי בבתי המרקחת ועמדות של ניתוח מהיר. את כל אלה יהיה אפשר לעשות באמצע מסע קניות שגרתי בצורה קלה ומהירה מבלי להגיע למוסדות רפואיים", אומר ברנע ומוסיף: "אחד היתרונות הבולטים ביותר של טכנולוגיות רפואה דיגיטלית הוא הנגשת השירותים האלה למיליוני אנשים מרוחקים ממערכת שירותי בריאות בסיסית או לחילופין אזורים אורבניים בהם יש קושי הנובע מהצפיפות, יוקר הביקורים מבחינת זמן ועלויות פיננסיות ובעיקר בימינו אילו הסיכון בחשיפה להידבקויות. ובנוסף, מחוץ לעולם המערבי מקומות כמו כמו הודו או אפריקה, שם, אי אפשר לנסוע לרופא שגר 700 ק''מ ממך, אבל כן אפשר להכשיר בכל כפר אחות או טכנאי שיתחברו למערכת אחת של אנשי הכפר, יבדקו לחץ דם מרחוק, והרופא שיושב 700 ק''מ משם יוכל לאבחן ולטפל במקרה הצורך, בקלות וביעילות". ההבטחה עבור כל העולמות האלו בין אם בניו יורק או בהודו היא אדירה והיא ממש כאן.