מותה הפתאומי והטרגי של הגר מועלם ממפרצת מוחית בגיל 39, שהתרחש בספטמבר האחרון, הותיר את קרוביה המומים ומוכי עצב. מועלם נפטרה כשבועיים לאחר שמונתה למנהלת שותפה בתיכון החברתי בתל אביב. היא התמוטטה בביתה בנוכחות בן זוגה יואב ובנם אורי בן השלוש.

רבות דובר בתקשורת על העובדה שבמותה הצילה ארבעה אנשים שזכו להשתלת איבריה: בבילינסון הושתלו שתי ריאותיה באישה בת 66, הכבד בגבר בן 57 והכליה - בבן 50. כליה נוספת הושתלה בגבר בן 50 בבית החולים הדסה בירושלים.

מי שהכיר את מועלם, יודע שהתרומה שלה לאחר מותה משתלבת באופן טבעי עם אישיותה – האישה שחניכים, חברים ומדריכים כנראה לא ישכחו לעולם. הגר מועלם ז"ל עסקה כמעט כל חייה בחינוך - בתנועת הנוער העובד והלומד, ובמסגרת הבוגרים של תנועת דרור ישראל החברתית (תנועת האם של הנוער העובד והלומד שפועלת לחידוש רעיון החלוץ בישראל). "אנחנו מכירות מ-2006", מספרת בעצב עדי פאר, דוברת דרור ישראל. "שתינו הוצאנו ביחד חניכים לקורס הדרכה, נפגשנו ביער החורש. מיד כשראיתי אותה הייתה לי תחושה שיש לנו משהו משותף בתפיסת העולם, בדרך הישרה והלא מתייפייפת שבה דיברה על החניכים. היו לה המון שותפים וחניכים שהרגישו בזכותה מאד מיוחדים. גם בהלוויה הרבה חניכים שלה דיברו על הישירות, גובה העיניים, הפתיחות. שתינו לא מאד אהבנו טיולי שטח ולינות שטח בטבע. היה לנו קשה, והיינו שורדות את זה ביחד. נכנסנו להיריון ביחד וילדנו ביחד, וכל אחת מאתנו בנתה חיים במקום אחר. התעדכנו בכל שינוי בחיים. בשנים האחרונות זה היה טיפה יותר רחוק אבל עדין היה חיבור עמוק של שותפות. היא הייתה מעין מגדלור כזה. הייתה לה נוכחות מאד חזקה. היא הייתה בן אדם חי, לא פספסה דקה וקשה להאמין שהיא איננה".

הגר מועלם ז"ל (צילום: דרור ישראל)
הגר מועלם ז"ל. עסקה כל חייה בחינוך | צילום: דרור ישראל

פאר מספרת שהמוות של מועלם אירע ממש בשבריר שנייה. "היא ישבה במרפסת אחרי שהרדימה את הילד, עם דף המשימות למחר. לא הכרתי את נושא המפרצת בגיל הזה, זה כל כך מפחיד. פתאום את מבינה שזה יכול לקרות לכל אחד, כך בלי שום הכנה מוקדמת".

"היא הייתה האמא הכי מדהימה בעולם"

דפי בן צבי, חברה טובה נוספת של מועלם ז"ל, שמעה עליה עוד לפני שהכירה אותה. "עברנו לגור אחת ליד השנייה בבאר שבע. שתינו היינו בהריון והתחילו הסגרים של הקורונה. בהתחלה קצת חששתי ממנה, כי היא הייתה אדם מאד קשוח ורציני - הדריכה אלפי חניכים בלי לישון. כשילדה, לקחה את הזמן כדי להיות אמא, אבל הקפידה לעשות גם וגם. אפילו הצליחה ללמוד לתואר שני. בתקופת הסגרים, השתעשענו יחד וישבנו בפרלמנטים של גברים בבאר שבע, כאלה שמעשנים ושותים קפה שחור. היא הייתה האמא הכי מדהימה בעולם. ביום הולדת שנה של אורי הבן שלה, היא כתבה סטנד-אפ על להיות אמא, ישבנו בבאר שבע כל החברים והיא ירדה על עצמה. היא גם הייתה אדם מאוד אופנתי. מצד אחד, הצליחה להיות מחנכת בחסד עליון ומצד שני ידעה גם להקשיב לפודקאסט של דורין אטיאס. שמעתי על ההתמוטטות שלה מיד שזה קרה אבל לא קלטתי. הייתי בטוחה שלמוחרת תתאושש, שלחתי לה הודעות מצחיקות על זה שהיא הלחיצה את כולנו. אני לא יכולה להסביר כמה זה הזוי. בשבילי זו פעם ראשונה שאני חווה מוות כזה".

מפרצת בגיל צעיר

איך קורה שאשה כל כך צעירה הולכת לעולמה ממפרצת מוחית, והאם יש דרכים לזהות אותה מראש? "מפרצת היא מצב של חולשת שרירי כלי דם בחלל המוח, לעיתים עם העלמות כמעט מוחלטת של השכבה", מסביר פרופ' יאיר למפל, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים וולפסון. "באופן כללי, כלי הדם מורכבים משלוש שכבות: רקמת חיבורים חיצונית, שכבה פנימית (אנדותל) ושכבת שרירים. עם הזמן, ובשל סיבות שונות כמו למשל עלייה בלחץ הדם, השכבה הפנימית לא עומדת בלחץ זרימת הדם ונעשה מעין בלון – אזור שמתרחב. כך, זרימת הדם החזקה עלולה לקרוע את השכבה החיצונית שנותרה, ואז הדם נשפך אל מחוץ לאזור". עוד הוא מציין כי בחלק גדול של המקרים, בעיקר כשמדובר בצעירים , הבעיה בולטת בנקודות ההתפצלות מכלי אחד לכלי דם שני, וזהו עקב האכילס שבו עלול להיווצר הבלון.

האם ניתן למנוע את המצב הזה?

"לצערנו, לא ניתן לאבחן מפרצות מוחיות לפני שהן נקרעות ומדממות. לעיתים שכיחות, מתגלות מפרצות באופן מקרי, כשמבצעים הדמיה מוחית של כלי הדם מסיבה כלשהי. כמו כן, במפרצת לא ניתן לטפל אם לא יודעים עליה, אך ניתן לצמצם את הסיכון לכך על ידי מניעת גורמי סיכון, כמו למשל עלייה מסיבית בלחץ הדם. מאחר שתופעות כמו כאבי ראש לעתים מאפיינים דימומים קלים, כצעד מניעתי, במקרה של כאבי ראש חוזרים או עזים, מומלץ לבצע הדמיה של כל הדם דוגמת CT, אנגיוגרפיה אוMRA, שאינה חודרנית ואינה מכילה קרינה".

לדברי הד"ר, שכיחות מפרצות מוחיות הוא בין 2 ל-5 אחוזים מהאוכלוסייה. "למעשה, יש אנשים שמסתובבים עם בעיה כזאת בלי לדעת שיש להם מעין 'פצצה מתקתקת' במוח. אני חושב שבהחלט יש מקום לשקול להכניס בדיקות הדמיה רלוונטיות לאוכלוסיות מסוימות".

ד"ר רון דבי, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבי"ח וולפסון, מוסיף: "ברוב המקרים המפרצת אינה גורמת לסימפטומים ולכן לא מודעים לקיומה. לעיתים אם היא מתרחבת, אך לא מתפוצצת. היא יכולה לגרום לכאב, בד"כ מאחורי העין, או לראייה כפולה. אם מאבחנים מפרצת ניתן לסגור אותה בצנתור, ובהחלט יכולה להיות השפעה גנטית להיווצרותה. היא יכולה להתרחש בכל גיל. בד"כ היא מתרחבת בהדרגה במשך השנים".