יותר ויותר אנשים במצב בריאותי קשה מאוד, ולעיתים אף מסכן חיים, חוזרים לישראל כדי לנסות לתקן נזקים מניתוחים בריאטרים שעברו בטורקיה. רבים מהם בחרו להתנתח שם לאחר שנדחו בארץ כי לא עמדו בקריטריונים לניתוח, או משום שהעדיפו לחסוך את הבירוקרטיה המסורבלת הכרוכה בניתוח בישראל ולעבור ניתוח מהיר יותר. מהיר - אבל כרוך בסיכון משמעותי.
עינבר ויטנברג, דיאטנית וראש תחום בריאטריה במחוז מרכז של קופ"ח כללית, מספרת על מטופל שהגיע אליה לאחרונה אחרי שעבר ניתוח כושל בטורקיה. "הוא הגיע למצב קשה מאוד. לא בדקו לו שם את השיניים, מה שחשוב מאוד לכל מי שעובר ניתוח כזה בגלל פעולת הלעיסה. הוא הגיע למצב שהוא לא מסוגל לאכול כמעט וחי על נוזלים בלבד". בנוסף, היא מספרת על מטופלת נוספת שפנתה לוועדה בישראל כדי לעבור את הניתוח בארץ, אך נדחתה בשל מצב רפואי ונפשי. "היא לא קיבלה את חוות הדעת והלכה להתנתח בטורקיה, כרגע היא מאושפזת במצב קשה בטיפול נמרץ".
למרות זאת, היא טוענת בתוקף כי הקריטריונים הנדרשים לניתוח בישראל הם אלה ששומרים על בריאות המנותחים. "למי שלא מאשרים לו להתנתח בישראל, נראה שיש סיבה טובה לכך. בטורקיה לא נדרשת כמעט עמידה בקריטריונים. למשל, אין שם שום הכנה עם פסיכולוגית או פגישה מחייבת עם דיאטנית כמו אצלנו. בארץ, יש תהליך הכנה שבו המטופל נפגש עם דיאטנית ועם פסיכולוגית כדי לאתר בעיות כמו הפרעות אכילה, בעיות נפשיות ורגשיות. בטורקיה אין שום הערכה והתייחסות לחלק הרגשי. מנתחים כל מי שמגיע אליהם, גם אנשים שנדחו בארץ, זאת על אף שידוע שניתוח כזה יכול להגביר דיכאונות ומצב נפשי מורכב, עד סכנה לפגיעה עצמית. אנשים צריכים להבין שהשמנה בסדר גודל כזה היא מחלה כרונית, הרבה פעמים כשהאוכל הוא מרכז חייך ולוקחים לך אותו, אתה עובר טלטלה רגשית קשה מאוד. מגיעים אלי אנשים עם הפרעות אכילה שלא אובחנו בטורקיה, ביצעו את הניתוח והם במצב מאוד קשה היום. הגיע הזמן לעצור את התופעה המסוכנת הזו".
"הקריטריונים בישראל נוקשים, חלקם בצדק, אך בחלקם בהחלט ניתן להקל"
מנגד, פרופ' שמעון ספוז'ניקוב, מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית בבלינסון, דווקא חושב שיש מקום להתגמש, לפחות בחלק מהקריטריונים הנדרשים, כדי לעבור ניתוח כזה בישראל. "רבים מהמטופלים מנסים להתקבל לניתוח בארץ, אך הם מגלים שיש להם זמן הכנה של לפחות 3 חודשים, אז הם מעדיפים שלא לחכות ונוסעים לטורקיה. הקריטריונים בישראל נוקשים, חלקם בצדק, אך בחלקם בהחלט ניתן להקל. למשל הקריטריון של ה-BMI (מדד מסת הגוף בחישוב של המשקל והגובה) - כרגע יש מספרים מאוד נוקשים ולדעתי בהחלט יש מקום, לבדוק כל מקרה לגופו ולאשר, בהנחה שהמצב מאפשר זאת".
גם הבירוקרטיה יכולה להתקצר לדבריו. "ריבוי ועדות בעיניי זה מיותר וגוזל זמן יקר. יש ועדה של בית החולים שבוחנת את המטופל שיושבים בה עובדת סוציאלית, אנדוקרינולוג, פסיכולוג, רופא פנימאי ועוד; ויש ועדה נוספת של קופת החולים - זה כפל של ועדות וטרטור למטופל. לעתים ישנן ועדות שלישיות או רביעיות, גם זה מיותר, מספיקה ועדה אחת, אלא אם מדובר במקרה מאוד מורכב".
פרופ' ספוזניקוב מציין כי גם אליו הגיעו מטופלים במצב קשה מאוד: "יש לי מטופלת שהיום הצלחנו להציל. היא כבר נותחה בארץ פעמיים ניתוחי שרוול וכשביקשה להתנתח בפעם השלישית לא אישרו לה בישראל והיא נסעה לטורקיה. היא חזרה עם זיהום קשה, ניתחנו אותה ונאלצנו לכרות לה את הקיבה, בשבוע הבא נשחזר לה את כל מערכת העיכול".
תגובת משרד הבריאות: "כבר בחודש מאי הזהיר משרד הבריאות את הציבור מפני ניתוחים ופרוצדורות רפואיות שנעשות בחו״ל. להלן נוסח ההודעה: 'בעקבות מספר דיווחים שהתקבלו במשרד הבריאות על סיבוכים קשים ואשפוזים משמעותיים לאחר ביצוע ניתוחים פלסטיים בחו"ל, משרד הבריאות מבקש להדגיש כי ביצוע ניתוחים וטיפולים רפואיים בחו"ל במסגרת רפואה פרטית וללא פיקוח מספק עלול להזיק לבריאות ולגרום לנזקים קשים.
"המלצות משרד הבריאות לנוסעים הבוחרים לבצע ניתוחים פלסטיים בחו"ל: מומלץ לבדוק את מסגרת הפעילות של המוסד הרפואי בו אמור להתבצע הניתוח, את הפיקוח הרגולטורי במדינה ואת איכות הטיפולים המוצעים בחו"ל. מומלץ לוודא כי הניתוח המבוקש מבוצע בהתאם להתוויות המקובלות. בישראל יש מערכת בריאות ציבורית מצוינת המספקת שירותים ללא עלות במסגרת סל שירותי הבריאות. אין כל סיבה לתושב ישראלי לצאת לטיפול רפואי מחוץ למדינה, אלא במקרים חריגים שבהם נדרשת מיומנות מיוחדת שאיננה קיימת בישראל תוך תיאום עם הרופאים המטפלים".