אין כיף גדול יותר מלזלול היישר מתוך קופסת הקוטג', או מלתחוב אצבע לתוך ממרח הבוטנים ללא כל תיווך של כלי אכילה. מצד שני, אם אתם נוהגים לפעול כך, כדאי שתביאו בחשבון שפעולות מהסוג הזה עלולות לגרום במקרה הפחות גרוע לקלקול המוצר עצמו, ובמקרה הפחות חביב – לפגוע בבריאות שלכם.
"מוצרי מזון תעשייתיים לרוב מגיעים לצרכן כשהם סגורים ומוגנים מפני חיידקים פתוגניים - מחוללי מחלות, מה שמבטיח שהמוצר יחזיק לאורך חיי המדף שלו ושיהיה בטוח לשימוש", מסבירה רונית דוידוביץ, יועצת בכירה לתעשיית המזון בארץ."אולם, מהרגע שהמוצר נפתח, הוא חשוף לחדירת אוויר, לחות, מגע יד ותנאים שונים שעלולים לגרום לחדירה ולשגשוג של חיידקים מסוגים שונים. מרגע זה, למעשה מתחיל מרוץ נגד הזמן עד שהמוצר מתקלקל".
נחזור רגע לאותם הרגלים קלוקלים שציינו. אז הנה הסיבה שלא כדאי לכם לאמץ אותם: "כשמישהו טועם ישירות מתוך אריזת הגבינה למשל, או תוחב את ידו לתוך צנצנת המכילה מזון, הוא למעשה גורם למה שמכונה בשפה המקצועית 'אילוח'. במילים פשוטות זה אומר שחיידקים חודרים ומתיישבים על מצע המזון, וזה בסופו של דבר גורם לקלקולו", מסבירה דוידוביץ.
ברשימת הפעולות הפחות מומלצות - ניגוב ממרחים בעזרת הלחם הישר מהאריזה: "מי שאוהב לנגב חומוס באמצעות לחם למשל, מסתכן בכך שפירורים מתוכו ייפלו לתוך המזון. במצב כזה, הפירורים שנותרו בתוך הממרח יפתחו עם הזמן שמרים ועובשים. כך, אם החומוס או כל ממרח אחר לצורך העניין נותר במקרר במשך כמה ימים, הוא נוטה יותר להתקלקל וחיי המדף שלו מתקצרים". אגב, למקרה שתהיתם, עובשים כאלה לא תמיד נראים לעין.
"מוצר שמזדהם בחיידקים עלול לסכן את הבריאות"
אבל לפני שאתם נלחצים, דוידוביץ ממהרת להרגיע: "רוב החיידקים שעלולים לחדור למוצר במצב כזה אינם פתוגניים – כלומר לא גורמים למחלות. הבעיה העיקרית שבהם נובעת מכך, שמעבר לקלקול המוצר כפי שצוין, הם עשויים לגרום לשינוי המרקם, הטעם או הצבע שלו. כך למשל, גבינה שמתקלקלת בדרך כלל תפריש נוזלים".
במקרים חמורים יותר, מסבירה דוידוביץ, המוצר יזדהם בחיידקים מזיקים, מה שעלול לסכן את בריאות המשתמש. "מצב כזה עלול לקרות למשל אם מי שטועם מהמוצר חולה או בדיוק מפתח מחלה ללא ידיעתו. חיידק כמו סטרפטוקוק, שנפוץ בתקופת החורף וגורם לדלקות גרון חמורות, עלול לגרום להדבקה מיידית כאשר הוא מועבר באמצעות רוק.
גם סטפילוקוקוס אאורוס הוא חיידק פתוגני נפוץ שיכול לגרום לקלקול קיבה חמור. למעשה, רבים מאיתנו נשאים שלו, וכלל אינם מודעים לכך. כאשר מישהו מחטט באף או סובל מחתך ביד, הוא עלול להעביר את החיידק הזה למישהו אחר באמצעות המזון.
במקרה אחר, אם מישהו נעזר ביד כדי לקחת פסטרמה, כאשר רגע לפני זה בדיוק ביקר בשירותים ולא שטף היטב ידיים, הוא עלול להעביר למזון חיידקים צואתיים, לרבות אי קולי שעלול לגרום לתופעות מאוד לא נעימות כמו קלקול קיבה חריף ושלשולים".
הקהל שנמצא בסיכון יתר לפגיעה מזיהומים לדברי דוידוביץ הוא קשישים, ילדים קטנים וחולים, שמערכת החיסון שלהם לא תמיד מצליחה להתמודד עם החיידקים.
>> קופסאות השימורים שצריך להעיף ומהר
"ככל שהמוצר מכיל יותר שמן וסוכר, יותר קשה לחיידקים שבו להתפתח"
גיא פרידמן, טכנולוג ראשי ב"פילטונה", מציין שבעוד שמזונות כמו גבינות, נקניקים וסלטים רגישים יחסית לקלקול, מזונות אחרים כמו ממרחים מתוקים או מוצרים שמנים יבשים פחות נוטים לצבור חיידקים ולהתקלקל. "כלל אצבע ידוע הוא שככל שהמוצר יותר שמן, חמוץ או מכיל יותר סוכר או מלח, כך הוא נוטה פחות לקלקול. הסיבה היא שתנאים אלה מקשים על החיידקים להתפתח ולשרוד. מובן שגם שמירת המוצר בקירור תורמת לבטיחותו".
עוד ב-mako בריאות:
>> האם זה בטוח לאחסן קופסת שימורים פתוחה במקרר?
דוידוביץ מוסיפה כי על אף העובדה ששימורים כגון מלפפונים במלח לא נוטים להתקלקל במהרה, אם נשלוף אותם עם היד, נזהם את הנוזל שבהם, מה שיתרום לקלקול מואץ של המוצר.
"מעבר לכך, למעשה רוב סוגי השימורים כלל אינם מכילים חומרים משמרים. לכן, אלה אמנם עמידים כל עוד אינם נפתחים, אך ברגע שפותחים אותם חשוב לשמור עליהם היטב ולהגן מפני חדירה של חיידקים בלתי רצויים", היא מסבירה.
"בשורה התחתונה, אנחנו לא חיים בסביבה סטרילית וחשוב לזכור שהגוף שלנו בדרך כלל מסוגל להתמודד עם חיידקים שונים. עם זאת, הקפדה על כללי היגיינה במטבח תסייע לצמצם פגיעה אפשרית במוצרי המזון, תאריך את חיי המדף שלהם ואף תסייע למנוע חדירת חיידקים לתוכו", היא מסכמת.