מחקר חדש שיוצג בשבוע הבא בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מצא שבני נוער המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD, מעשנים יותר, שותים יותר וגם מבלים יותר זמן מול המסך בהשוואה לבני גילם. המחקר הראה שבני נוער אלה מועדים לאורח חיים לא בריא ואף מסוכן – פי שניים בהשוואה לבני גילם שאינם סובלים מההפרעה.
במחקר נבחנו התנהגויות שונות של 4,616 מתבגרים ומתבגרות בני 18-12 בישראל - בנים ובנות ביחס זהה. 752 מהם אובחנו עם הפרעת קשב וריכוז על ידי רופא. יתרת המשתתפים שימשו כקבוצת הביקורת. המחקר בחן את אורח החיים בחמש קטגוריות שונות: צריכת אלכוהול, הרגלי עישון, זמן מסך מוגזם, שינה ופעילות גופנית. בנוסף, הוא שיקלל גם סך התנהגויות כלליות הקשורות באורח חיים שאינו בריא.
ממצאי המחקר
מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז נמצאו בשכיחות גבוהה לעישון (סיגריות או נרגילה) - 115% יותר לעומת בני גילם שלא אובחנו עם ADHD. כמו כן, אצל מתבגרים אלה תועדה צריכת אלכוהול גבוהה ב-38% מזו של קבוצת הביקורת (צריכה של מנה או יותר בחודש). זמן מסכים מוגזם, שהוגדר על ידי החוקרים כזמן מסך של למעלה מ-4 שעות ביום (לא כולל זמן מסכים לטובת לימודים) בקרב מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז היה גבוה ב- 41% לעומת המתבגרים שאינם סובלים מ- ADHD.
החדשות המעודדות לטענת החוקרים במחקר זה, הן שלא נמצא הבדל בין הקבוצות בנושא עמידה בהמלצות לביצוע פעילות גופנית ומשך שעות השינה המומלצות בהתאם לגיל המשתתפים - לפחות 8 שעות ביממה לבני 18-13, ולפחות 9 שעות לבני 12-11.
לטענת החוקרים, היות שהפרעת קשב וריכוז נמצאה קשורה לאורח חיים מסוכן או כזה שאינו בריא, ישנה חשיבות בהעלאת המודעות ובריכוז מאמצים למניעה ולאיתור מוקדם של התנהגויות שאינן בריאות בקרב בני נוער המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. המלצה זו תסייע, להערכתם, לצמצם את הנזק הפוטנציאלי הכרוך בהן בעתיד.
"אני חוקרת לאורך שנים את הקשר בין תזונה לגדילה והתפתחות. ייתכן שתכונות הקשורות ב-ADHD, כמו היפראקטיביות ואימפולסיביות ואף ההשפעות של הטיפול התרופתי, משפיעות על אורח החיים", אומרת ד״ר טלי סיני, דיאטנית וחוקרת, מנהלת יחידת מחקרי התזונה במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, שחקרה את הנושא ביחד עם ד"ר חן נמימי- הלוי, רופא מתמחה בבריאות הציבור, המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. "חשוב להעלות את המודעות הן של ההורים והן של אנשי המקצוע להשפעות השליליות השונות הקשורות ל-ADHD, ולנקוט גישה של מניעה ואיתור מוקדם שלהן, תוך הפניה לטיפול מתאים, בייחוד בתקופה שבה מתגבשים הרגלי החיים של המתבגר העשויים ללוותו במשך שנים רבות".