הלילות שלנו כבר מזמן לא חשוכים באמת. תאורות הרחוב, הכבישים והתאורה הפרטית בבתים אמנם מעניקות לנו חופש פעולה רב יותר בשעות המאוחרות, אבל בשנים האחרונות הולכות ומתאספות עדויות להשפעות השליליות של האור הרב על בעלי חיים ועל בני האדם. כך, למשל, כשצבי ים בוקעים מן הביצה ומנסים להגיע לים, הם מחפשים את האור הבהיר ביותר באופק, שהוא באופן טבעי השתקפותו של אור הירח על פני הים. עם זאת, הסביבה שבה בוקעים צבי ים רבים כיום רחוקה מלהיות טבעית, ושלל אורות העיר הבוהקים הסמוכים לחוף מבלבלים את הצבים, וגורמים לרבים מהם לפנות אל עבר האורות המלאכותיים – הרחק מהים, שם הצבים האבודים הקטנטנים מוצאים את מותם.
ממצאיו של מחקר אמריקאי שנמצא כיום בעיצומו חושפים רובד נוסף בהשפעה השלילית של זיהום האור על בעלי החיים והאדם, זאת על ידי בחינת הקשר בין זיהום אור לבעלי חיים שמפיצים את קדחת מערב הנילוס.
מידבקים ליותר זמן
קדחת מערב הנילוס מועברת לאדם על ידי יתושים, לאחר שאלה עוקצים בעלי חיים שנגועים בה, בדרך כלל עופות. המחקר התמקד בדרור הבית, אחת הציפורים הנפוצות ביותר באזורים עם זיהום אור, כולל בישראל, ופונדקאית של קדחת הנילוס המערבי. בשעות היום חשפו החוקרים את כל הציפורים לאור, ובשעות הלילה חלקן שהו בחושך וחלקן שהו תחת תאורה מעומעמת, ברמה שדומה לזו שקיימת בערים בלילות. לאחר 3-2 שבועות, כל הציפורים נחשפו לווירוס קדחת הנילוס המערבי.
בימים הראשונים לאחר החשיפה לווירוס הדרורים משתי הקבוצות היו חולים ומידבקים בקדחת הנילוס המערבי. עם זאת, ביום השישי לאחר החשיפה לווירוס, כשרמות הווירוס בדמן של הציפורים ששהו בחשכה בלילה כבר היו נמוכות מכדי שהווירוס יהיה מידבק, הדרורים שנחשפו לתאורה העמומה עדיין היו מידבקים.
התארכות התקופה שבה הדרורים מידבקים ביומיים נוספים עלולה להגדיל משמעותית את מספר היתושים שנושאים את המחלה ומסוגלים להעביר אותה לבני אדם, ועל פי החוקרים מגדילה את הפוטנציאל להתפרצות של המחלה בכ-41 אחוז.
תסמיניה של קדחת הנילוס כוללים לרוב חום וכאבי ראש ושרירים והיא חולפת מאליה במרבית המקרים. במקרים מסוימים, כשמדובר באוכלוסיות בעלות מערכת חיסונית חלשה (כגון אוכלוסייה מבוגרת), עלולות להופיע דלקות נוירולוגיות, שעלולות אף להוביל למוות. בישראל, שיעורי התחלואה השנתיים המדווחים נעים בדרך כלל בין 0.5 ל-1.2 מקרים לכל 100 אלף איש, ובהתפרצות של המחלה בשנת 2000 חלו כ-400 איש, מתוכם 30 נפטרו. השנה דווח כבר על עשרות מקרים, 14 במצב קשה ושני נפטרים.
בתחילה חשבו החוקרים שהסיבה שהדרורים נשארים מידבקים זמן ארוך יותר היא הגברת הייצור של הורמוני לחץ, תופעה שנמצאה בעבר בציפורים שנחשפו לאור מלאכותי ושידוע שמדכאת את פעילות מערכת החיסון. עם זאת, לא נמצא קשר בין רמות הורמוני הלחץ אצל הדרורים להשפעת הווירוס עליהם.
כעת סבורים החוקרים שהאשם הוא המלטונין - הורמון בעל תפקיד מרכזי בוויסות השעון הביולוגי בבעלי חיים ובאדם. מלטונין מופרש בעיקר בשעות החושך והפרשתו מדוכאת במיוחד עם חשיפה לאור כחול וסגול (480-440 ננומטר), טבעי או מלאכותי. למלטונין יש גם השפעה על מערכת החיסון, כך שירידה בהפרשתו עלולה להחליש את התגובה החיסונית, ולגרום לדרורים להיות פגיעים יותר לקדחת הנילוס. עם זאת, העניין לא נבדק במחקר הנוכחי ודורש מחקר נוסף כדי לאשש את הסברה הזו.
לא צריך לחיות בחשכה
כאמור, זיהום אור פוגע באדם ובטבע בדרכים רבות. זיהום אור עלול לפגוע בשנת הלילה שלנו, ויש אף עדויות שמקשרות בטווח הארוך בין חשיפה מוגברת לאור לתחלואה בסרטן. בטבע, זיהום האור פוגע בעיקר בבעלי חיים שפעילים בלילה, ונזקיו כוללים פגיעה ברבייה במינים כמו גחליליות ואלמוגים, קושי לצוד, הימנעות משהייה במקומות חיוניים כמו מקורות מים, פריחה מוקדמת מדי בעצים ועוד.
מעבר להשפעה הישירה על בעלי החיים שמפיצים את קדחת מערב הנילוס, האור הרב בלילות גם מושך אליו באופן טבעי חרקים, מה שעלול גם כן להגדיל את התחלואה במחלות שמועברות על ידם. התאורה גם מאפשרת לבני אדם להיות פעילים עד שעות מאוחרות יותר, וכך להימצא יותר במגע עם החרקים, שפעילים בעיקר בלילה.
את זיהום האור ניתן להפחית גם בלי שנצטרך לחיות בחשכה. "הפתרון הוא לתכנן תאורה שמאירה את מה שדרוש לצורכי האדם, אבל לא דברים אחרים", אומר ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבה המדעית של רשות הטבע והגנים. "אנחנו עושים את זה עכשיו בתאורת כבישים, למשל, ועובדים עם החברות הגדולות שמאירות שטחים חיצוניים על מנת למזער את הפגיעה בטבע".
עם זאת, סמכותן של רשות הטבע והגנים ורשויות התכנון מוגבלת לשטחים שמחוץ לערים. "בתוך העיר העניין תלוי ברצון הטוב של הרשות המקומית", אומר לידר. "העיריות צריכות להשתמש בתאורה שלא פוגעת באנשים אלא משרתת אותם. "יש הרבה פתרונות טכנולוגיים ותכנוניים לנושא, עכשיו זה רק עניין של לעשות את השינוי".
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שאתם צריכים לאכול בבוקר כדי לרדת במשקל
>> יש ניחוש? זה הירק הכי פחות בריא בעולם
בעקבות ועדת המומחים שערכה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בנושא זיהום אור וצמצומו ופרסום ממצאיה בשנה שעברה, עדכן לאחרונה האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה את עמדתו בנושא הרכיב הכחול של האור: "כצעד של זהירות מונעת, האגף למניעת רעש וקרינה ממליץ לציבור לצמצם למינימום את החשיפה לאור כחול מלאכותי, ולבחור תאורה שבה עוצמת האור הכחול בתחום 420-500 nm לא תעלה על 50 אחוז מסך עוצמת האור בכל תחום האור הנראה (380-700 nm)".