הסיפור הזה ריגש את כולנו: איתן טסלר, שריונר במילואים בן 39, נפצע אנושות ברצועת עזה בבית חאנון מפגיעת טיל RPG. הוא פונה באלונקה עם דימום מאסיבי, ותוך כדי לחימה, עוד לפני שהועלה על מסוק, קיבל תרומת דם. מאוחר יותר נפגש טסלר עם גרשון, תושב רמלה ותורם ותיק של מד"א, שסיפר לו שתרומת הדם שלו – דם מלא – היא שהצילה את חייו. אבל מה היא בדיוק תרומת דם מלא? ואיך היא מצילה חיים?

"הסיפור של דם מלא נולד במלחמות אפגניסטן ועיראק. כשלאמריקאים היו המון פצועים הם נאלצו להתרים חיילים בשטח, וראו שזה עובד", אומרת פרופ' אילת שנער, סמנכ"לית שרותי הדם במד"א. "אתה נותן דם מלא כמו שהוא, כי מי שאיבד דם צריך לקבל דם. את כולו".

מה זה אומר כולו?
"ב-50 שנים אחרונות, גם בבנק דם שלנו ובכל העולם המתקדם, מפרידים את מנת הדם למרכיבים השונים שלה. את התאים האדומים נכון לשמור במקרר, את הפלסמה שזה הנוזל שמכיל את כל חלבוני הקרישה צריך להקפיא במינוס 30 מעלות. יש גם את הטסיות שטובות לקרישה ואותן צריך לשמור ב-22 מעלות. לכן מנה רגילה שנכנסת לבנק הדם, תוך 24 שעות מפרידים אותה למרכיביה. לכל אחד מהמרכיבים יש גם תאריך תפוגה אחר. טסיות למשל מחזיקות חמישה ימים, פלסמה קפואה יכולה להחזיק שנים. כל חולה צריך מרכיב אחר, יש שצריכים כדוריות דם כי יש להם אנמיה, ויש שצריכים פלסמה כי יש בעיות קרישה, אבל כשיש מצב שאתה נמצא בהליקופטר של מד"א או הליקופטר של 669 (יחידה לחילוץ מיוחד של חיל אוויר), הכי נוח לתת את כל המנה, שמכילה הכל".

איסוף תרומות דם במד"א (צילום: מד"א)
איסוף תרומות דם במד"א | צילום: מד"א

למרות שכל אחד מהמרכיבים צריך טמפרטורה אחרת ויש לו תאריך תפוגה אחר?
"כן, מחקר שנעשה ב-2013 הראה שאם שמים את כל מנת הדם במקרר זה עובד. בניגוד למה שחשבנו. ב-2018 הכנסנו דם מלא. חצי ליטר מסוג O שאנחנו בודקים אותו במיוחד. ומאז בכל ההליקופטרים ובכל היחידות של הצבא הם מקבלים מאיתנו דם מלא. כדוריות O אפשר לתת לכל אחד. הבעיה היא שבפלסמה של דם מסוג O יש נוגדנים אנטי A ואנטי B. אז אנחנו מזהים אנשים שיש להם סוג דם O עם רמת נוגדנים נמוכה במיוחד, גם ל-A וגם ל-B, ואז אפשר לתת לכולם בלי סכנה".

כולם יכולים לתרום?
"דם מלא יכולים לתרום גברים בלבד או נשים שלא עברו לידה. נשים שהיו בהריון מפתחות נוגדנים מסוג אחר, נגד האנטיגנים של האבא של התינוק. הנוגדנים האלה יכולים לגרום לפגיעה מאד קשה אצל מי שמקבל אותם. בימי שלום, שמונים אחוזים מהתורמים הם גברים. במלחמה חצי מהתרומות מגיעות מנשים, כי הגברים בצבא. זה גרם למצב שבו רק 10% ממנות הדם מתאימות לתרומת דם לחיילים. מי שמאבד דם חייב לקבל את כל המרכיבים".

זה לא יכול להזיק אם נניח פצוע לא צריך את כל המרכיבים?
"פצוע שאיבד דם צריך את כל המרכיבים. זה חידוש שבהתחלה היה קשה לקבל. היה קשה להבין שמי שאיבד דם צריך לקבל את כל הדם. זה מכיל הכל, וזה מהפך בחשיבה. הקרפ"ר תא"ל פרופסור אלון גלזברג, הוא אחד האנשים שתמיד חושבים מחוץ לקופסא. הוא היה זה שסיפר לי את סיפור הדם המלא, אותו התחילו האמריקאים, ולפניהם הנורווגים. בנורבגיה יש להם בעיה של חילוץ סקי וברוב המקומות אין בתי חולים והם היו הראשונים שהכניסו מנות דם מלא להליקופטרים שלהם. היום ההמדינות שמשתמשות בדם מלא הן נורבגיה, ארצות הברית וישראל".

איסוף תרומות דם במד"א (צילום: מד"א)
איסוף תרומות דם במד"א | צילום: מד"א

תמיד יש מנות דם בשטח?
"בהליקופטרים זה תמיד היה, אבל במלחמה הזאת חיל הרפואה החליט לקחת את מנות הדם האלה קדימה ליחידות הרפואיות בשטח שמחזיקות אותן בצידניות מתאימות. אצל איתן טסלר הם לא חיכו להליקופטר, אם היו מחכים הוא לא היה בחיים. הפרמדיק נתן לו דם בשטח והציל אותו. זה הדבר הכי מדהים שחיל הרפואה עשה במלחמה הזאת. גם עצם השימוש בדם מלא וגם העובדה שהם לוקחים את מנות הדם הכי קרוב לפצועים. זה הציל הרבה אנשים. גם בהליקופטר יש דם, הפצוע יכול להמשיך לקבל מנות דם עד שהוא מגיע לחדר טראומה, וגם הם מחזיקים היום דם מלא. בבתי חולים יש היום מחלקה מיוחדת עם מאגרים של דם מלא ליחידת החילוץ 669, כדי שאם כבר השתמשו בדם הם יוכלו מיד לקחת מלאי חדש, במקום לבזבז זמן ולהגיע עד אלינו".

יש מספיק?
"כן. אנחנו מתרימים 1200 איש ביום".

מה עשו בעבר?
"אנחנו יודעים שהסיבה הכי שכיחה למוות מטראומה זה דימום. לא רק בצבא. לכן כל כך הרבה נעשה בשנים האחרונות כדי לשנות את זה. המטרה היא להוריד את התמותה. בעבר היו מנות רק במסוקים, והיה תכשיר נוסף - פלסמה מיובשת. פלסמה כאמור צריך לשמור בהקפאה, אבל יש בעולם יצרנים שמייבשים פלסמה. זה. מגיע בצורת אבקה, מוסיפים מים ומקבלים מנת פלסמה. את זה יש בצה"ל מאז 2012 בפאוצ'ים של הפרמדיקים. עכשיו כבר יש להם דם מלא".

פרופ' אילת שנער (צילום: מד"א)
פרופ' אילת שנער | צילום: מד"א

אם אין מנות דם, אפשר לקחת דם בשטח?
"האמריקאים עושים את זה, כשהם תקועים בשטח ואין דם בכלל. עקרונית אפשר לקחת דם מחיילים בריאים ולתת אותו לפצועים. אני לא תומכת בזה, אלא אם במקרה קצה. ואז צריך לבדוק את סוג הדם של החילים, בודקים שאין להם מחלות זיהומיות. זה סיפור, וזה פחות בטוח. היות ולצה"ל אין בנק דם ואנחנו בנק הדם שלהם אני מעדיפה לתת להם את כל מה שהם צריכים ממנות דם שאנחנו התרמנו ואנחנו בדקנו".

על פי שנער, עד היום ניצלו חייהם של 60 חיילים במלחמה הנוכחית מתרומת דם מלא. "כל אדם שתורם דם מציל שלושה חולים כי כל אחד מקבל מרכיב אחר", היא מסכמת. "זה תמיד מרגש. וכשאת רואה חייל שאת יודעת שאם לא היה מקבל דם בשטח לא היה חי, זה מרגש מאוד".