נקבות היתושים, שהן אלו שלמעשה מוצצות את דמנו, הן בעלות חוש ריח מפותח. הן נמשכות לניחוחות של פרחים ובשמים, לפחמן דו-חמצני אשר נפלט בתהליך הנשימה, ולחומרים הנמצאים בזיעה כמו חומצת חלב. פעמים רבות יכולים שני אנשים לשכב באותה המיטה, אחד מהם יתעורר כשהוא מלא בעקיצות יתוש והאדם ששוכב לצידו כלל לא נעקץ. הדבר קשור בטמפרטורת הגוף. יתושים יימצאו בסביבה חמה (ולכן נראה אותם יותר בקיץ) ויימשכו לבעלי חיים או לאלו מבינינו שהם בעלי טמפרטורה חמימה יותר כמו תינוקות וילדים. עם זאת, שעות הפעילות העיקריות של היתושים יחסית קרירות יותר - משקיעת החמה ועד זריחתה.
יתושים מטילים ביצים בסביבה שבה המים עומדים, ולכן נמצא אותם בעיקר באזורי ביצות, נהרות ובקרבת חופים וכן ברכות ומקווי מים עירוניים. כמות קטנה של מים כמו שלולית מספיקה להתפתחות יתושים.
>> האם ייתכן עולם בלי יתושים? בדקנו
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אלרגיה לעקיצות
בזמן העקיצה היתושה מחדירה לגופנו חומר המכיל חלבונים, ומקורו בבלוטות הרוק שלה. כשגופנו מזהה את החלבונים הללו הוא מתריע על העקיצה באמצעות אודם, נפיחות וגרד במקום העקיצה ומזהיר אותנו להתרחק מהאזור או להתגונן מפני היתושים. אודם, נפיחות וגרד הם תגובות ראשוניות קלות באופן יחסי לעקיצת היתוש.
הסתבכות אלרגית חמורה יותר נקראת תסמונת סקיטר ותהיה מאופיינת בהתנפחות מקומית, הופעת שלפוחיות והתפתחות דלקת מקומית קשה העלולה לגרום לגרד מקומי, לכאב וחום. סימנים אלו יכולים להצביע על זיהום, ובמקרים אלו ההמלצה הרפואית תהיה מתן אנטיביוטיקה, בעיקר כאשר מדובר בילדים קטנים ובעקיצות היתוש באזורי הראש והפנים. האלרגיה לחלבוני היתוש ברוב המוחץ של המקרים אינה מסכנת חיים, תגובה מיידית ומסכנת חיים כמו אנפילקסיס בעקבות עקיצת יתושים נדירה ביותר, והיו בעבר רק מקרים ספורים בעולם.
מחלות המועברות על ידי יתושים
לרובנו הוא אמנם נראה קטן, מציק אך לא ממש מזיק, אבל היתוש הוא בעל החיים הקטלני בעולם. מספר האנשים שמתים בשנה בגלל מחלות קשות ומידבקות כמו מלריה, קדחת דנגי, זיקה, קדחת צהובה, דלקת מוח יפנית וקדחת מערב הנילוס המועברות על ידי יתוש, הוא כ-3 מיליון.
קדחת מערב הנילוס, קדחת הדנגי וצ'יקונגוניה: באדיבות הטיגריס האסיאתי (aedes)
בשנה האחרונה איים נגיף קדחת הנילוס המערבי על תושבי השרון והצפון. עשרות בני אדם נדבקו במחלה, וחלקם אושפזו עם פגיעות קשות. הנגיף מועבר מעופות לבני אדם באמצעות עקיצת יתוש הנמר האסיאתי. תסמיני המחלה דמויי שפעת וכוללים: חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים גם בחילות ושלשולים. הסתבכות של המחלה תכלול תסמינים דמויי דלקת קרום המוח, בשני המקרים יש לגשת לטיפול רפואי.
ולידיעת הטסים לתאילנד, קדחת הדנגי מועברת על ידי יתוש שעוקץ דווקא בשעות היום באזור המזרח, אפריקה המרכזית ודרום אמריקה. לאחר העקיצה ותקופת דגירה של כשבעה ימים, יופיעו תסמינים הכוללים: כאבי שרירים, כאבי גרון ופריחה, ייתכן שיהיו דימומים קלים בריריות כמו באף. הסיכון הגדול הוא בהדבקה השנייה של המחלה, אז עלולים להופיע דימומים בכל הגוף, מתחת לעור ובאזור המעיים. הסכנה כאן היא באיבוד דם רב, וירידה קיצונית בלחץ הדם.
היתוש שמעביר את קדחת הדנגי מפנק אותנו בקדחת נוספת: קדחת הצ'יקונגוניה. רק ב-2014 למעלה ממיליון בני אדם נדבקו במחלה. הנגיף מועבר באזורי אפריקה, דרום אירופה, דרום מזרח אסיה, ואיים באוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט, אך הצליח להתפשט לארה"ב ודרום אמריקה. גם כאן העקיצה מתרחשת במהלך שעות היום, ותסמיני הקדחת יופיעו לאחר תקופת דגירה של עד 7 ימים ויכללו: חום, כאבי מפרקים קשים, וכאבי שרירים בידיים וברגליים. ייתכן שיופיעו כאבי ראש, נפיחות במפרקים, או פריחה. לא קיים טיפול מרפא או מונע, אך החוקרים עובדים על חיסונים ניסיוניים.
שושנת יריחו (לישמניה): באדיבות זבוב החול
זבוב החול (בקה) הוא לא באמת זבוב, מדובר בסוג של יתוש מטריד במיוחד, שעקיצתו מכאיבה. ברוב המקרים מדובר בעקיצה שתגרד במשך כמה שעות, וכמו עקיצות היתוש המוכרות תיעלם לאחר זמן מה. אולם, באזורים מסוימים בארץ כמו באזור ים המלח והערבה, בקעת בית שאן, מרכז הנגב, ובקע הירדן, זבוב החול נושא את טפיל הלישמניה שמקורו משפני הסלע והגרבילים. טפיל זה גורם לפצע מוגלתי הקרוי "שושנת יריחו" - פצע מוגלתי, שנשאר פתוח לאורך זמן, ושיותיר לאחר חודשים רבים (ולעיתים גם שנים) צלקת מכוערת בפנים או בגפיים – האזורים החשופים שהיתושים בדרך כלל עוקצים.
כך תתגוננו: הנחיות משרד הבריאות לצמצום הסיכונים להיעקץ על ידי יתושים הן: לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות, כילות למיטת תינוק, שימוש בשמנים אתרים הדוחים יתושים ושימוש במאווררים. כמו כן, קיימים גם אמצעים כימיים כמו תכשירים דוחי יתושים למריחה או התזה, מלכודות משיכה ותרסיסים שונים.
כדי למנוע התפתחות של יתושים בסביבת המגורים ובבית, יש לייבש את כל מקורות היקוות המים, להסיר תחתיות לעציצים, לדאוג להחליף מים לעיתים קרובות באגרטלים, בצמחי מים ובצלוחיות המים של חיות מחמד. לתקן מקורות נזילה, לדאוג לסילוק גרוטאות וחפצים ישנים שיכולים להיקוות בהם מים כמו מכלים פתוחים, שקיות פלסטיק או צמיגים.
>> כל מה שחשוב לדעת על מוצרים דוחי יתושים
כך תטפלו בעקיצה: רצוי לחמם את האזור על מנת להקל את הכאב, נוסף לכך, ניתן להשתמש במשחות הכוללות חומר אנטי-היסטמין כגון ג'ל פניסטיל, וכן חומרים טבעיים כמו ג'ל אלו-ורה המקלים כאב ומורידים נפיחות. במקרים חמורים ניתן להשתמש במשחת סטרואידים, בהוראת רופא. במקרים של זיהום מקומי יש צורך בטיפול אנטיביוטי.
לגבי זבוב החול, אם מדובר בעקיצה רגילה, הטיפול הוא דומה לטיפול המומלץ בעקיצות יתושים. אך אם מדובר ביתוש שנשא את טפיל הלישמניה, ומתפתח פצע מוגלתי, יש לקבל מיד טיפול רפואי, משום שטיפול מוקדם באזור הנגוע עשוי לסייע במניעת היווצרות צלקת לאחר ריפוי הנגעים.
ייעוץ מקצועי לכתבה: ד"ר קובי שדה, רופא בכיר ויועץ במחלקת האלרגיה שבמרכז הרפואי, סוראסקי, תל אביב