יוד: איך מבטיחים כמות יומית מספיקה של המינרל החיוני?
היוד קריטי לבריאות בכל שלבי החיים, וחשוב במיוחד לפוריות ולתפקוד בלוטת התריס. מדוע בישראל קיימת בעיה של מחסור ביוד? ומה כדאי לאכול כדי לצרוך אותו?
יוד הוא יסוד כימי טבעי מינרל קורט (שנדרש בכמויות מזעריות), בדומה לחמצן, מימן וברזל. מקור השם (Iodine) מיוונית ומשמעותו סגול. הוא זוהה לראשונה ב-1811 על ידי ברנרד קורטיס הצרפתי בעת הפקת אשלגן חנקתי מעשבי ים לצורך הכנת אבק שריפה למלחמה.
היוד נמצא במוצרי מזון מסוימים באופן טבעי, מועשר במוצרי מזון אחרים וזמין גם כתוסף תזונה. היוד הוא חומר מזין וקריטי לבריאות נאותה בכל שלבי החיים. הוא חיוני לפוריות תקינה לנשים וגברים; ולצורך תפקוד תקין של בלוטת התריס. בתקופה לפני ובמהלך היריון ולמניקות, יש חשיבות רבה לתפקוד תקין של בלוטת התריס כדי להבטיח את התפתחות תקינה של מח העובר והיילוד. מחסור ביוד הוא הגורם השכיח ביותר להתפתחות קוגניטיבית לקויה הניתנת למניעה. הפרעות של מחסור ביוד עלולות לגרום גם לתת פעילות של בלוטת התריס, זפק (גויטר) ועיכוב בגדילה הגופנית. אפילו מחסור קל במהלך ההיריון, הינקות והילדות עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למוח ולמערכת העצבים המתפתחים ובכך להפחית את היכולת השכלית של ילדים בגיל בית הספר ובשלבים מאוחרים יותר.
אין כלי יעיל למדידת יוד באדם הבודד, ולכן קשה לדעת מחסורים. כ-90 אחוז מהיוד בתזונת האדם מופרש דרך הכליות, לכן השיטה המקובלת להערכת מחסור ביוד היא מדידת ריכוז בשתן, אך יש לבצע מדידות במשך עשרה ימים רצופים לפחות. זו השיטה הנהוגה במחקרים וכך נמצאו ההשלכות למחסורים.
מחסור משמעותי ביוד באוכלוסיית ישראל
בעיית המחסור ביוד במדינת ישראל עולה עם המעבר לשתיית מים מותפלים. נכון להיות כ-75 אחוז ממי השתייה הם מים מותפלים, ותהליך זה מסיר את היוד והמגנזיום מהמים. ישראל נמנית עם המדינות עם צריכת היוד הנמוכה ביותר (עשירון תחתון) בקרב נשים הרות וילדים בעולם. בישראל, בניגוד לרוב מדינות ה-OECD, בעיית המחסור ביוד משמעותית. עד כה אין חקיקה או תקנות מחייבות להעשרת המלח ביוד כפי שיש במדינות אחרות.
בסקר מ-2017 שבדק אלף ילדים ויותר מאלף נשים הרות בישראל נמצאו רמות יוד נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי בקרב 62 אחוז מהילדים ו-85 אחוז מהנשים ההרות.
איך מבטיחים כמות מספקת של יוד?
המקורות העיקריים של יוד במזון הם ביצים, דגי ים, אצות, מוצרי חלב ובעיקר חלב ניגר ומלח מועשר ביוד. כדי להבטיח את הכמות היומית המספקת של יוד, יש צורך לצרוך דגים, אצות או פירות ים על בסיס יומי. רוב החברה הישראלית לא נוהגת לצרוך מזונות אלה בשל העדפות תזונתיות, כשרות ועלות גבוהה.
מומלץ לצרוך יוד במינון 150-250 מק"ג לפחות חודש לפני שהאישה מתכוונת להרות, במשך כל ההיריון ובכל תקופת ההנקה. צריכת היוד בהיריון עולה בשל עליה בייצור הורמוני התריס ובשל פינוי מוגבר על ידי הכליות.
האוכלוסיות בסיכון מוגבר לחוסר ביוד הן: ילדים, נשים מניקות, נשים בגיל הפוריות, נשים הרות וצמחונים וטבעונים.
צריכת יוד יומית מומלצת
ילדים עד גיל 9: 90 מק"ג ליום
ילדים בגילי 16-9: 120 מק"ג ליום
מבוגרים: 150 מק"ג ליום
נשים הרות: 220 מק"ג ליום
נשים מניקות: 290 מק"ג ליום
ד"ר סיגל פרישמן היא דיאטנית ארצית של בתי החולים של הכללית