mako
פרסומת

למה אנחנו צוחקים מדגדוגים?

דגדוגים הם מסוג הדברים שאתה אוהב ושונא במקביל. מצד אחד, אי אפשר שלא לצחוק. מצד שני, יש משהו מטריד בתחושה הזו. אז למה זה קורה? ואיך זה קשור לאבולוציה?

שני נוי
וקריינות: רותם קפלינסקי
mako בריאות
פורסם:
הקישור הועתק

דגדוגים הם הדבר הכי אכזרי והכי כיפי בו זמנית - מי לא אוהב לגרום למישהו לצחוק? ומי לא אוהב לא להפסיק לצחוק? אבל, למה זה קורה בכלל?

יש שתי תופעות שונות של דגדוג, הראשונה נקראת ניזמסיס (Knismesis) – תחושה שיוצרת מעין תחושת גירוד, והשנייה נקראת גרגלסיס (Gargalesis) – דגדוג שגורם לנו לצחוק. ניזמסיס היא תחושה הגיונית לגמרי, נגע בנו משהו ואנחנו צריכים להתגרד. זה קורה בקרב כל בעלי החיים.

מה שקורה בגרגלסיס, לעומת זאת, הוא שהמוח שלנו מפריש קוקטייל מוזר של כאב ועונג, וזו תחושה שרק יונקים יכולים להרגיש. אגב, כולנו היונקים רגישים לדגדוגים באותם המקומות: מתחת לצוואר, מתחת לבית השחי, בצלעות ובמפשעה.

אז למה זה קורה לנו? כנראה שמדובר בשריד אבולוציוני שנועד ללמד אותנו איך להגן על עצמנו אם נותקף. אנחנו בעצם מתאמנים על ההגנה על המקומות הרגישים שלנו בזמן שאנחנו משחקים, לכן ההבעה שלנו היא חיובית ומעודדת את האדם השני להמשיך לדגדג אותנו. אם דגדוגים לא היו מצחיקים אותנו כל כך, כנראה שלא היינו לומדים איך להגן על עצמנו. אז בפעם הבאה שאתם מדגדגים מישהו, תבהירו לו שמדובר בלימוד כישורי חיים. ושיודה לכם אחר כך.