אצל בני האדם, השמיעה, הבנת השפה ותפקוד האונות במוח קשורים זה לזה. שיתוף פעולה ותפקוד נורמלי של אוזן ימין ואוזן שמאל, ותפקוד תקין של האונה השמאלית והימנית, חשובים להתפתחות נורמלית של תקשורת שפתית מילולית ולא מילולית. ישנם תפקודים שמיעתיים אשר אינם כישורים מולדים אלא כישורים המתפתחים כתוצאה מחשיפה והבשלה של תהליך השמיעה, ההקשבה והתקשורת. למשל, היכולת למקד קשב ולהתעלם מקולות לא-רלוונטיים (דיבור על רקע רעש) מתפתחת עם השנים כתוצאה מחשיפה דו-צדדית מתמשכת לקולות דיבור. מחקרים רבים שנעשו על יתרונות ההגברה הדו-צידית הראו כי אחד היתרונות החשובים ביותר הוא השיפור ביכולת להבין דיבור בנוכחות צלילים מתחרים, כמו למשל שיחה בקבוצה או שיחה על רקע רעש. כאשר הקולות מגיעים משתי האוזניים באופן שווה, מתרחשת הפחתה מסוימת ברעש הרקע המאפשרת לדובר לשמוע ביתר בהירות. המוח מצליח "להחליש" את הקולות הלא רצויים קצת יותר טוב כאשר שתי האוזניים מתפקדות באופן שווה.

 >> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

מהי ירידה בשמיעה?

ליקוי שמיעה פירושו בעיה בתפקוד של אחד החלקים המרכיבים את מערכת השמיעה. סוג הליקוי, חומרתו ואופן הטיפול בו יושפעו לרוב מהחלק שנפגע במערכת השמיעתית. ישנם כמה סוגים של ליקויי שמיעה:

1. ליקוי הולכתי הנגרם מהפרעה בהולכת הצליל בתעלת השמיעה החיצונית או באוזן התיכונה.

2. ליקוי עצבי שמקורו באוזן הפנימית ("השבלול") או בעצב השמיעה.

3. ליקוי מעורב המשלב בין ליקוי עצבי וליקוי הולכתי.

ליקוי בשמיעה יכול להיות חד-צידי או דו-צידי וכן בתדרים גבוהים או נמוכים, או לכל אורך טווח התדרים. לעומת זאת, ירידה חד-צדית מוגדרת כירידה בשמיעה, בכל רמה שהיא, באוזן אחת בלבד. היכולת לזהות את הכיוון ממנו מגיעים הקולות הנה יכולת חשובה מאוד של מערכת השמיעה אשר דורשת תפקוד זהה של שתי האוזניים. שמיעה בשתי האוזניים מגדילה את טווח השמיעה מ- 180 מעלות ל- 360 מעלות ועל ידי כך משפר את תחושת האיזון  בקליטת הצלילים – האפקט הסטריאופוני. תחושה זו מתבטאת לא רק בשמיעה טובה יותר על ידי שתי האוזניים אלא גם בשמיעת קולות באיכות טבעית ועשירה יותר.

הגורמים האפשריים לירידה חד צידית בשמיעה

ברוב המקרים, ירידות בשמיעה מפאת גיל - "הזדקנות מערכת השמיעה" פוגעת בשמיעה בצורה שווה בשתי האוזניים. ירידה בשמיעה באוזן אחת יכולה לנבוע מגורמים שונים ומגוונים - החל מבעיה מולדת, שינויים מבניים באוזן הפנימית, התיכונה או החיצונית או בעקבות בעיה נרכשת, למשל:

  • מחלות אוזן תיכונה כגון:
  • נוזלים ודלקות באוזניים
  • כולסטאטומה- תופעה שבה שכבת עור צומחת באוזן התיכונה וגורמת לפגיעה בשמיעה ולעתים גם לפגיעה בשיווי המשקל ובעצב הפנים
  • אוטוסקלרוזיס – מחלה הפוגעת בתפקוד עצמימי השמע שנמצאים באוזן התיכונה
  • וירוס התוקף אוזן אחת ויכול לגרום לירידה פתאומית בשמיעה באותה האוזן
  • גידול שפיר או ממאיר באוזן
  • תאונה / טראומה לאוזן

>> טנטון: מה קורה כששומעים יותר מדי?

מהן נורות האזרה?

לעיתים, הלוקים בירידת שמיעה חד-צידית ובעיקר ילדים, לא יוכלו לדווח על קיומה של בעיה באחת האוזניים, כי לדידם  כך שומעים כולם, לכן קיימת חשיבות רבה לתשומת הלב המוענקת במקרה של הופעה הסימנים הבאים אצל הילד או המבוגר:

  • מסתובב 360 מעלות כאשר קוראים לו ונראה כי מתקשה לדעת מאיזה כיוון קוראים לו
  • מתקשה לשמוע מאיפה מצלצל הטלפון
  • קל יותר להעיר את הילד בבוקר כאשר הוא שוכב על צד אחד לעומת השני
  • מבקש שישבו מצד אחד שלו
  • יש חשד להפרעת קשב

השפעת הירידה החד צדית על התקשורת

לירידה החד צידית בשמיעה ישנן השפעות רבות ומגוונות. בילדים עלול להיווצר איחור בהתפתחות השפה והדיבור, קשיים בלימודים (בגלל הקושי בהבנת דיבור על רקע רעש), קשיים חברתיים- רגשיים: הילד יכול להיתפס כאדיש, למשל אם אינו צוחק מבדיחות, כי אינו שומע אותן טוב, זאת ועוד, כשילד צריך להתאמץ כדי לשמוע בכיתה הוא מנתק עצמו מן המתרחש סביבו ועשוי להתחיל להפריע. כמו כן, קיימת סכנה בפעילויות כמו חציית כבישים עמוסים ורכיבה על אופניים בתנועה עמוסה מהחשש שהרוכב לא יישמע מאיזה כיוון מגיע הרכב בכביש.

עוד ב-mako בריאות:
>> בעלי עיניים חומות? יש לנו חדשות רעות בשבילכם 
>> חוק ה-50 אחוז עזר לג'ן להשיל 30 ק"ג
>> הסיבה שאסור להשתין בכריעה בשירותים  

דרכי אבחון וטיפול

ניתן לאבחן ירידה חד צידית בשמיעה באמצעות בדיקת שמיעה פשוטה. במידה והבעיה בשמיעה זמנית או הפיכה יינתן טיפול תרופתי/ ניתוח. מנגד, במידה והבעיה אינה הפיכה או שיש מניעה לבצע ניתוח ניתן להתאים מכשיר שמיעה קונבנציונלי בתוך או מאחורי האוזן לירידות תחושתיות-עצביות. בנוסף, קיים גם מכשיר בהולכת עצם (כגון ADHEAR) המיועד לירידות שמיעה הולכתיות או למקרים של חרשות חד צידית, במקרים מסוימים ובהתאם לסוג וחומרת הירידה בשמיעה ניתן יהיה לבצע ניתוח שתל קוכליארי.

* אפרת מור, קלינאית תקשורת בכירה במדטכניקה אורתופון