אין ספק שהשמנת יתר היא אחד הנושאים החמים ביותר בעולם הבריאות. בשנים האחרונות צצים יותר ויותר מחקרים שמוכיחים כי השמנת יתר הולכת ונעשית מגפה של ממש ברחבי העולם, כולל בישראל. עם השנים, ההשלכות הבריאותיות שיש להשמנה הלכו ונעשו ברורות יותר וכעת אנו יודעים כי השמנה היא גורם סיכון למחלות רבות, ביניהן סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול, מחלות לב וכלי דם - חלקן עלולות להיות קטלניות.

גם בקרב הציבור הרחב נושא הדיאטות וירידה במשקל לא יורד מסדר היום כבר שנים. אנשים רבים מחפשים את הדיאטה האולטימטיבית, עוקבים אחרי בלוגרים שעוסקים בנושאים של תזונה וכושר, מנסים דיאטות שונות ומשונות ורוכשים מוצרים מפוקפקים שלכאורה תורמים להרזיה, כאלה שקודמו בעמודי אינסטגרם נוצצים של כוכבות כמו קים קרדשיאן. בהתאם לאווירה הכלל-עולמית, גם עולם הרפואה לא מפסיק לחקור את העניין במטרה להבין מדוע השמנה הולכת ונעשית רווחת יותר בעולם המערבי - וכיצד ניתן לטפל בה.

בקונגרס האירופי ה-26 להשמנה שנערך השנה בגלזגו על ידי האגודה האירופית לחקר ההשמנה, הוצגו לא מעט מחקרים וממצאים חדשים בנושא. רבים מהם מתמקדים בתפיסה החדשה יחסית, של השמנה כמחלה. לפני שנה, במאי 2018, ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנת יתר הצהירו לראשונה בישראל כי השמנה היא מחלה - ולמעשה יישרו קו עם ארגוני בריאות אחרים בעולם, כמו האגודה האירופית לחקר ההשמנה, ארגון הבריאות העולמי (WHO) וההסתדרות הרפואית האמריקאית שהצהירו גם הן כי יש להתייחס להשמנה כמחלה כרונית.

View this post on Instagram

A post shared by Kim Kardashian West (@kimkardashian) on

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

"זה לא עודף אכילה שגורם להשמנה, אלא השמנה גורמת לעודף אכילה"

אולם לפי מומחים רבים מרחבי העולם שהרצו במהלך הכנס, נראה שלמרות ההכרזות הרשמיות של איגודים רפואיים משמעותיים בעולם, עוד נדרשת עבודה רבה בהעברת המסר לציבור הרחב ולרופאים ומטפלים בתחום הבריאות. התפיסה כי השמנה היא דבר שתלוי "כוח רצון", היא תפיסה שרווחת גם בימינו ונראה שקשה לשכנע אנשים אחרת, הן מטופלים והן רופאים.

ד"ר לי קפלן, מומחה עולמי בהשמנה, אמר בכנס כי "זה לא עודף אכילה שגורם להשמנה, אלא השמנה גורמת לעודף אכילה". כלומר, לטענתו אכילת יתר היא לא המחלה, אלא התסמין. ישנם גורמים ביולוגיים-גנטיים שמשפיעים על הנטייה להשמנה. לכן אדם נוטה להשמין לא כי הוא אוכל הרבה, אלא הוא אוכל הרבה כי גופו בנוי עם נטייה להשמנה. "במוח שלנו יש נקודת שיווי משקל שהיא תלויה גנטית. 70-80 אחוז מההשמנה היא גנטית", מסבירה ד"ר בתיה קורנבוים, מומחית ברפואת משפחה, טיפול אישי בהשמנה ומניעתה וחברה בחברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה. "גם התגובה שלנו לסביבה - איך אני רואה עוגה ובא לי לאכול אותה ואיך מישהו אחר רואה עוגה ולא בא לו לאכול אותה, זה בגלל הגנטיקה. זה לא שצריך להוריד אחריות מהמטופל, בנאדם צריך גם לקחת אחריות, אבל צריך להבין שזו לא אשמתו".

לפי ד"ר קורנבוים חשוב להבין שביולוגיה של אדם שסובל מהשמנה שונה מביולוגיה של אדם בעל משקל תקין. "כשמישהו אומר 'יש לי מוח שמן' הוא צודק. כי השמנה היא מחלה דלקתית, רקמת השומן מפרישה הורמונים שונים וחומרי דלקת. ולכן המוח שלנו מגיב אחרת לגירויים של אוכל. בן אדם שהרזה פעם אחת מרגיש יותר רעב, הוא מעלה את הצריכה האנרגטית שלו, את הצורך הקלורי שלו. הוא לא רוצה שזה יקרה, אבל זה קורה. יש יותר הפרשה של הורמון רעב, פחות הפרשה של הורמון שובע". כך למעשה, נקודת שיווי המשקל תנסה להחזיר אותנו למשקל המקורי שלנו וכך אנשים רבים שנלחמים בהשמנה מוצאים עצמם לא פעם יורדים במשקל ומעלים הכל בחזרה.

מחקר בינלאומי: מרבית הרופאים חושבים כי מטופליהם לא מעוניינים לרדת במשקל

כאמור, למרות שארגוני בריאות חשובים בעולם הצהירו כי השמנה היא מחלה, נראה כי היחס להשמנה בקרב מטופלים ורופאים אינו עומד בקנה אחד עם ההצהרות הללו. אחד המחקרים המשמעותיים בנושא שהוצגו בכנס הוא ה-ACTION IO, המחקר הגדול ביותר מסוגו שנעשה במטרה לבחון את המחסומים בטיפול יעיל בהשמנה מנקודת המבט של אנשים הסובלים מהשמנה ומנקודת מבטם של אנשי המקצוע. המחקר נעשה ב-11 מדינות שונות, ביניהן ישראל, בריטניה, מקסיקו, צ'ילה, ספרד, איטליה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, אוסטרליה, יפן ודרום קוריאה. הממצאים של הסקרים שנערכו בקרב ישראלים יוצגו בכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה ב-29.5.

כ-14,500 אנשים שסובלים מהשמנה השתתפו בסקר העולמי וכ-2,800 אנשי מקצוע. המחקר מומן על ידי חברת התרופות נובו נורדיסק ונעשה על ידי חוקרים מרחבי העולם, ביניהם פרופ' דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר. מדובר באחד המחקרים היחידים שמציגים את נקודת מבטם של מטופלים הסובלים מהשמנה ובוחנים כיצד הם תופסים את מצבם הבריאותי ומה הם חושבים שתפקידם של אנשי המקצוע (כמו רופא משפחה) בטיפול בהשמנה. מסקנות המחקר הוצגו בכנס ובמקביל פורסמו בכתב העת הרפואי Diabetes, Obesity and Metabolism. ביניהן נמצא כי 71 אחוז מאנשי המקצוע מאמינים שאנשים הסובלים מהשמנה לא מעוניינים לרדת במשקל - אך בפועל רק 7 אחוזים מהסובלים מהשמנה דיווחו שאינם מעוניינים - פער משמעותי ביותר בין נקודת המבט המקצועית לנקודת המבט של המטופלים.

ממצא מעניין נוסף הראה כי 81 אחוז מהסובלים מהשמנה מאמינים שזו אחריותם הבלעדית לרדת במשקל - ורק 51 אחוז מהם התייעצו עם גורם מקצועי על הנושא בחמש השנים האחרונות. נוסף לכך, אנשים הסובלים מהשמנה דיווחו כי פנו לייעוץ מקצועי רק לאחר שעברו בממוצע 6 שנים מאז שהתחילו להיאבק עם משקלם. מן הממצאים הללו עולים לא מעט פערים בין המטופלים למטפלים וניכר כי עדיין, אנשים הסובלים מהשמנה מאשימים את עצמם בלבד במצבם ולא מאמינים כי טיפול רפואי יכול לסייע להם בכך.

תאי שומן
תאי שומן מתחת לעור | צילום: UGREEN 3S, shutterstock

עוד ב-mako בריאות:
>> גם לכם יש נקודות אדומות בזרועות? זאת הסיבה
>> סובלים מנשירת שיער? התרחקו מהמאכל הזה
>> זאת הפחמימה הטובה ביותר לשמירה על המשקל

"אין צורך לחטוא וליצור אידאליזציה של רזון"

בכנס דובר לא מעט על תחושת האשמה שחשים אנשים שסובלים מהשמנה, ועל כך כי אחת המטרות של הגדרת השמנה כמחלה היא הורדת האשמה מהמטופלים - והעברת המסר כי הם יכולים לפנות לאנשי מקצוע כדי לטפל בהשמנה. "חשוב להעלות את המודעות לכך שיש היום יותר הבנה של הסיבות הביולוגיות להשמנה. קיימת הבנה שאדם הסובל מהשמנה, אינו אדם חלש אופי, אלא הוא מושפע ממנגנונים ביולוגיים של ויסות רעב ושובע. כנגדם קיימים היום כלים לסייע לירידה במשקל, שלא היו בעבר. לפעמים מדובר בכלים תרופתיים ולפעמים בניתוחים מטבולים, שניהם מותאמים אישית", מסביר ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא סוכרת והרבליסט קליני.

ובכל זאת, אנשים בעלי עודף משקל עדיין מרגישים אשמים. חלק נכבד מתחושת האשמה נובעת ממודל היופי המערבי שמקדש רזון ומוקיע כל צורת גוף שלא תואמת לאותו מודל. הלחץ למבנה גוף רזה משפיע על נשים וגברים, אך אין ספק שהלחץ משמעותי יותר בקרב נשים. עולה השאלה האם הגדרת השמנה כמחלה תוביל ללחץ אף משמעותי יותר? לאנשים יש נטייה לקשר בין רזון לבריאות, אף שמדובר בתפיסה שגויה. האם כל אדם בריא שגופו שונה ממודל היופי המערבי יחשוב כעת שהוא חולה? היכן עובר הגבול בין קידוש הרזון לתפיסה כי השמנה מובילה לתחלואה?

מחקר שפורסם ב-2016 הראה כי ייתכן שה-BMI, המדד הבסיסי לבדיקת עודף ותת משקל, לא מדויק כפי שחשבו בעבר. המחקר נעשה בדנמרק במשך ארבעה עשורים והשתתפו בו יותר מ-100 אלף אנשים. תוצאותיו הראו כי אנשים שמוגדרים כסובלים מעודף משקל (BMI מעל 25 ומתחת ל-30) היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחיות יותר, בהשוואה לאנשים במשקל תקין, אנשים בתת משקל ואנשים שסובלים מהשמנה. המחקר לא נועד כדי להרשות לאנשים לצרוך תזונה לקויה, תזונה נכונה ובריאה עדיין חשובה מאוד – אך הוא מראה כי אולי ההגדרה שלנו ל"משקל תקין" צריכה קצת להשתנות. "לפי 'פרדוקס ההשמנה'", מסביר ד"ר ויינפאס, "אנשים שיש להם עודף משקל יכולים להיות יותר בריאים מאנשים שיש להם BMI פחות מ-25 (מה שמוגדר כמשקל תקין, מ"ג) שלא פעילים גופנית. אנשים בעלי עודף משקל קל (BMI 27-28), גם אם לא בעלי מראה חטוב, אשר פעילים גופנית, מקפידים לאכול בריא ועל אורח חיים בריא, אכן יכולים להיות בריאים לעומת בעלי BMI תקין בעלי אורח חיים יושבני וצרכי אוכל מתועש". ויינפאס מסביר כי ישנו קו הפרדה ברור בין מודל היופי לתפיסת ההשמנה כמחלה. "אנחנו הרופאים עוסקים בבריאות. אני באופן אישי נתקל במטופלות בעלות BMI כמעט תקין שמתחננות שאתן להן תרופה לירידה במשקל, והתרופות כמובן לא מיעודות למצב זה. אין ספק שלא צריך לחטוא בעניין הזה וליצור אידאליזציה של רזון".

משקל
לא רק עניין של כוח רצון | צילום: Eviart, shutterstock

המשמעות של הגדרת השמנה כמחלה היא לא רק להקל על אנשים שנלחמים עם משקלם כל חייהם ומאשימים את עצמם במצבם. הגדרת השמנה כמחלה חותרת לכך שהפתרון יכול ובמקרים מסוימים אף צריך להגיע מצד אנשי מקצוע בתחום הבריאות. לטענת מומחים רבים בכנס, טיפול תרופתי וכירורגי לא צריכים להיות "מילים גסות" כשמדברים על טיפול בהשמנה. למרות שמנהל המזון והתרופות האמריקאי לא ממהר לאשר תרופות נגד השמנה, ישנן כמה תרופות שאושרו לשימוש וניתנות למטופלים בעלי BMI מעל 30, כלומר הסובלים מהשמנה. ביניהן "בלוויק", המשווקת בישראל על ידי טבע ו"סקסנדה", המשווקת על ידי נובו נורדיסק.

בעוד שמומחים כמו ד"ר קפלן מאמינים שהשמנה היא מחלה כרונית שיש לטפל בה כפי שמטפלים ביתר לחץ דם, נראה שהרעיון של נטילת תרופות נגד השמנה לטווח ארוך לא לחלוטין מתקבל על ידי רופאים ומטופלים. אנשים רבים לא מאמינים שזה לגיטימי ליטול תרופה נגד השמנה במשך כל החיים, כשם שאדם נוטל תרופות נגד לחץ דם גבוה במשך כל חייו. הסיבה העיקרית לכך היא שהם מאמינים שזוהי אשמתם בלבד שהם משמינים. סיבה אחרת היא הדאגה מפני ההשלכות ארוכות הטווח שעשויות להיות לטיפול תרופתי. מנגד, מחקרים מראים שטיפול תרופתי ארוך טווח בתרופות מסוימות נגד השמנה דווקא יכול להיות בטוח למדי מבחינה בריאותית.

ביולי 2018 פורסם מחקר שבחן את הבטיחות הקרדיו-וסקולרית בשימוש ארוך טווח בתרופה "בלוויק" - ונמצא כי התרופה אינה מעלה סיכון לאירועים לבביים, כלומר מבחינת בריאות הלב - היא בטוחה לשימוש לטווח ארוך. במחקר השתתפו 12 אלף מטופלים ונמצא כי התרופה מפחיתה סיכון לסוכרת מסוג 2 וגם משפרת את מצב לחץ הדם, שומנים, תפקוד כלייתי וסוכר בדם. ממצא משמעותי נוסף הראה כי אנשים שהיו במצב של טרום-סוכרת שטופלו ב"בלוויק", היו בסיכון נמוך יותר לפתח סוכרת ורמות הגלוקוז שלהם בדם היו נורמליות יותר, בהשוואה לטרום-סוכרתיים שטופלו בתרופת פלסבו.

עם זאת, חשוב להדגיש כי טיפול תרופתי נגד השמנה הוא לא "פתרון קסם" והוא חייב להיעשות במקביל לשינוי באורח חיים. כלומר, אל תצפו שתרופה נגד השמנה תוביל באופן מידי להרזיה. מה שכן ניתן לצפות ממנה הוא שהיא תסייע להגיע למטרה, בכך שהיא פועלת על אותם מנגנונים ביולוגיים-גנטיים שגורמים לנטייה להשמנה. "זה חייב להיות תהליך הוליסטי משולב - ולא להסתפק בהמלצה על תרופה או על ניתוח שלא ממשיך במסגרת מעקב מסודר - אלא בנוסף לכך גם מסגרת של ייעוץ תזונתי, גם רגשי וגם של פעילות גופנית", אומר ד"ר ויינפאס. "גם אם אדם יקבל תרופה, המסר חייב להיות שזה בנוסף לאימוץ אורח חיים בריא. מחקרים הראו שתרופה לבד פחות יעילה משינוי אורח חיים. מצד שני, שינוי באורח חיים בשילוב עם תרופה הרבה יותר יעיל מאשר רק שינוי באורח החיים".

חשוב לציין כי הספונסרית הראשית של הקונגרס להשמנה שנערך השנה בגלזגו היא חברת התרופות "נובו נורדיסק", שכאמור משווקת תרופה נגד השמנה. כלומר, מובן שישנו ניגוד אינטרסים מסוים בהצגת מחקרים התומכים בתפיסת המחלה כהשמנה. מנגד, מחקרים רבים שהוצגו בכנס מבוססים היטב מדעית ומומחים רבים חזרו והדגישו את החשיבות של אימוץ אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית, שחשובים לא פחות מטיפולים תרופתיים במלחמה נגד השמנה.

הכותבת הייתה אורחת חברת "טבע" בכנס ECO 2019 בגלזגו, סקוטלנד.