לקום בבוקר עם שיער חלק, לצאת מהמקלחת בלי לייבש בפן ולהראות כמו פרסומת מהלכת לשמפו. נשמע כמו חלום? אם נולדת עם שיער חלק, תרגישי חופשיה לדלג לכתבה הבאה ואולי לחפש דרכים להפוך למתולתלת, כי תמיד רוצים ההפך, לא? אך אם נולדת עם שיער מקורזל או גלי ועדיין לא פיתחת מערכת יחסים ידידותית עם התלתלים שלך, סביר להניח שגם את תמצאי את עצמך נאבקת כל בוקר עם השיער, בכל דרך אפשרית.

 >> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

בניגוד לתקופות אחרות, בהן היית יכולה למצוא עצמך עם מגהץ ביד (אשכרה מגהץ!), מנסה לשטח את מחלפות ראשך מבלי להיכוות, היום האפשרויות הרבה יותר זמינות ומתקדמות. בעידן שבו זריקות בוטוקס יכולות להעלים קמטים, ניתוחים יכולים להצר את היקפי מותניים ולהיפטר משומנים עודפים, להשיג שיער חלק זה כבר באמת לא סיפור. כל מה שצריך זה למצוא ספר טוב שיודע לעשות את זה, להיפרד מכמה מאות שקלים ולבלות כמה שעות עם חומר כימי על הראש.

"אין הרבה הבדל בין סוגי ההחלקות השונות", מסביר פרופ' ארנון כהן, מומחה ברפואת עור בקופ"ח כללית. "בסופו של דבר, כל החומרים הללו נועדו לעשות דבר אחד, לשבור את המבנה הכימי של השערה. קשרים שונים בין המולקולות הכימיות בשיער מקנים לו את האופי שלו וקובעים אם הוא יהיה חלק או מסולסל וההחלקה למעשה מבטלת אותם".

אגב, אם נחזור אחורה לתקופה הקדמונית נגלה שלשיער המקורזל היה יתרון אבולוציוני בהגנת האדם מפני הקור, מכיוון ששיער כזה ובייחוד שיער שומני, אגר את חום הגוף בצורה טובה מאוד. כמובן שבתקופתנו אין לעובדה הזאת משמעות הישרדותית.

מנשירה ועד סיכון מוגבר לסרטן

אבל מלבד הפגיעה במבנה הכימי של השיער, מה זה באמת עושה לגוף? "כשההחלקה מתבצעת בצורה לא מקצועית והיא כוללת שימוש בחומרים שאינם מאושרים, זה עלול לפגוע במראה השיער עד כדי נזק לבריאות הכללית", טוען פרופ' כהן. "אני נתקל בנשים שעברו החלקה במספרה והשיער שלהן פשוט הרוס. אפשר לראות את זה בעיקר בקרב נשים בעלות נטייה להקרחה גנטית שמתבטאת בשיער דליל, כאלה שעוברות החלקה ונושאות בתוצאות עגומות של נשירה והתקרחות מוגברת".

שיער פזור (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
גם את רוצה לקפץ בשדה עם שיער חלק? לא בטוח שזה שווה את הסיכון | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

עוד ב-mako בריאות:
>> וגיניזמוס: כשהראש רוצה סקס והגוף לא
>> שומרים בבטן: מיתוסים ממערכת העיכול
>> אימון למקצוענים: הפלאנק שיפרק אתכם

בנוסף, מציין פרופ' כהן שלעיתים מוצרי ההחלקה מכילים חומר בשם פורמלדהיד, העלול לגרום לדלקת כימית בעור הקרקפת ולעיתים יכול אפילו להעלות את הסיכון לסרטן. חלק חשוב מעבודת הרגולציה שנעשית בשטח היא לוודא שאותם מוצרים שקיימים בשוק אינם מכילים את החומר המסוכן הזה. הבעיה נוצרת בעת ספיגת החומר המחליק בעור הקרקפת, אך גם ספר שעוסק בהחלקות שיער באופן יומיומי יכול להיפגע מנזקי החומר על ידי במגע ישיר או על ידי שאיפתו. "האדים שמשתחררים אל חלל החדר עשויים לגרום לדלקות קשות בידיים או לפריחה, תופעות כאלה די שכיחות בקרב ספרים העוסקים בכך".

אבל אם כבר החלטת להחליק, חשוב לעשות זאת במידה. פרופ' כהן מסביר שכיום רוב תכשירי ההחלקות עברו רגולציה ופיתוח מדעי והם נחשבים לתכשירים עדינים יותר. ועדיין, בשימוש קבוע ניכרת פגיעה אמתית באיכות השערה, כך שאם משתמשים בחומרים מותרים ומאושרים בתדירות גבוהה יותר, כמו למשל פעמיים בשבוע, סביר להניח שריכוז החומר יהרוס את השיער. בנוסף, קיימות תופעות לוואי נדירות יותר העלולות לכלול תופעות כגון: נשירה, התקרחות בלתי הפיכה והצטלקות הקרקפת. כך שעדיף לעשות את זה כמה שפחות והמצב האידאלי הוא פשוט להימנע מהחלקות.

האם הנזק הפיך?

"סוג ההחלקה צריך להתאים לסוג השיער", טוען פרופ' כהן. "אם החומר שנבחר חזק מידי לסוג השיער, השינוי עלול להיות בלתי הפיך. על אף העובדה שקרטין הוא למעשה חומר "מת" וגם אם השיער ייפגע ויעבור זמן רב, שיער חדש יצמח במקומו, הבעיה החמורה יותר נובעת משימוש בחומרים כימיים קשים העלולים לפגוע בשכבת הבינים של העור ולמנוע צמיחת שיער חדשה".

באופן כללי, כל החלקה – בין אם היא כימית או כוללת שימוש במכשיר ביתי - למעשה פוגעת במבנה הטבעי של השיער ומחלישה אותו ברמה כזאת או אחרת: " מבחינה דרמטולוגית, ההמלצה היא פשוט לא לבצע החלקה. שיער שעבר החלקה כימית, יהיה שביר יותר ומפוצל יותר", אומר פרופ' כהן. "עם זאת, כל עוד ההליך מבוצע תחת פיקוח, נעשה שימוש בחומרים שעברו את אישור משרד הבריאות ויש הקפדה על ההוראות והנהלים, אין לרפואה המודרנית טעם או עניין להתנגד לכך".

מכורה להחלקות? כך תמנעי מסיכונים מיותרים:

1. בדקי שלמספרה קיים אישור עסק.
2. בדקי את  האריזה המקורית ובררי האם מדובר בחברה מוכרת.
3. היכנסי לאתר החברה המוכרת את חומר ההחלקה ובדקי את הרכב החומרים הפעילים.
4. בדקי את אישור החומר באתר משרד הבריאות או במוקד המידע של המשרד *5400

 >> כשאין אוויר לנשימה: מהי מחלת האסטמה ואיך מתמודדים איתה?