אלון (שם בדוי), 55, שימש כפרמדיק במד"א במשך שנים רבות. לפני כ-7 שנים החל להשתתף בקורס פרמדיקים של מד"א. במסגרתו, היה עליו לעבור מספר התנסויות בחדרי ניתוח שכללו בין היתר: ניתוחי ילדים, ניתוחים אורתופדים, ניתוחים מצילי חיים ועוד.
אלון מספר כי לפני כניסת משתתפי הקורס לבית החולים, אמר לאחד החניכים שזו תהיה הפעם הראשונה בחייו שיצפה ויתנסה בביצוע הליכים רפואיים פולשניים ולראשונה גם יהיה נוכח בחדר ניתוח. יחד עם זאת, ציין כי הוא לא חשב שיש לו ממה לחשוש, שכן במסגרת עבודתו במד"א כבר נחשף לפצועים באופן יומי.
במהלך הניתוח הוא ראה כיצד המנתח חותך את צווארו של האדם ששוחח איתו כמה דקות קודם לכן, ו"מחטט" בתוכו, תוך מתן הסברים על ההליך לחניכי הקורס. החוויה הייתה מאוד קשה עבורו, אבל הוא המשיך לצפות בניתוח עד סופו. בשלב מסוים, חלה עלייה בדופק של אלון, והוא סבר שמדובר בתגובה טבעית שעשויה לקרות בעת התנסות כזאת. אולם, אז החל לחוש בכאבים בחזה ובכתף.
בסיום הניתוח, אלון שיתף קולגה בתחושות הקשות שליוו אותו וכי הכאבים בחזה ובכתף עדיין לא חלפו. הקולגה שהבחין כי הוא חיוור ומזיע האיץ בו להיבדק מייד, ואלון ניגש לבצע בדיקת א.ק.ג בבית החולים שבו בוצע הניתוח. רק אז התברר כי הוא עצמו נמצא בעיצומו של התקף לב.
בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן טומשין ושות', שש שנים לאחר מכן, נטען כי התקף הלב שחווה הוא אירוע חריג שאירע במהלך קורס שנעשה במסגרת הכשרתו כפרמדיק במד"א, ולכן מוגדר כתאונת עבודה.
למרות השנים הרבות שעברו מאז, הביטוח הלאומי הכיר בימים אלה בכך שהתקף הלב שחווה אכן מוגדר כתאונת עבודה. בעקבות הכרה זו, אלון, המשמש עד היום כפרמדיק במד"א, יזומן לוועדה רפואית שתקבע את דרגת הנכות שממנה הוא סובל כתוצאה מהתקף הלב, ובהתאם לשיעור הנכות שייקבע, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות לכל ימי חייו.