הדבר הראשון שאנחנו ניזונים ממנו מהרגע שיצאנו מבטן אימנו, הוא חלב אם, משקה מתקתק, מפנק וטעים. אחר כך נתנו לנו לטעום פירות מתוקים וירקות עמילניים כמו בטטה וככה אנחנו זוכרים את הטעמים הראשונים שלנו – מתוקים. אז האם נכון בכלל לקרוא לעצמינו מכורים ולנסות להיגמל? אסף ידיד, יועץ ומאמן לבריאות טבעית ולתזונה הוליסטית טוען שנולדנו לאכול מתוק:
"באופן טבעי המין האנושי מתוכנת לאהוב מתוק. זה אבולוציוני. זה זן שמחפש לאכול מתוק. הסוכר הוא הדלק שלנו והבררת מחדל שלנו. הגוף מייצר אנרגיה גם מחלבון או משומן אבל הדלק הטבעי שלנו הוא מסוכר".
אבל האם זה בריא לנו? מה ההבדל בין סוכר רגיל לסוכר פירות למשל?
"תלוי איזה סוכר וחשוב להבדיל ולהבין את זה לעומק. סוכר מטבח שולחני, הוא הסוכר הכי פשוט שיש והוא מכיל גלוקוז ופרוקטוז. סוכר לבן הוא בעצם דו סוכר, מולקולה של גלוקוז ומולקולה נוספת של פרוטקוז וזה גם קיים בפירות אבל זיקקו אותו למוצר שולחן מעובד. הפרי שאנחנו מקבלים מהטבע, מגיע בחבילה מושלמת מהטבע שכוללת נוזלים, ויטמינים, מינרלים, סיבים והמון נוטריינטים (תרכובות כימיות), ולכל אחד מהנוטריינטים האלו יש תפקיד חשוב לבריאות שלנו ולעיכול שלנו. הסיבים גורמים לכך ששחרור הסוכר יהיה איטי לעומת סוכר מזוקק שגורם לעומס על הלבלב. הסיבים שבפרי מאיטים את קצב שחרור הסוכר לדם. יש לסוכר מזוקק תכונות דלקתיות והוויטמינים שבפרי מאזנים את זה. בקיצור הפרי מגיע בחבילה אחת מושלמת שאין צורך לפחד ממנה או לחשוש ממנה כמו מסוכר לבן".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
בסוף הכל מתפרק לסוכר, גם הלחם והפסטה
עוד מוסיף ידיד: "אחד הדברים שחשוב להבין זה שכל האוכל שלנו שמכיל פחמימות, גם אלו שלא מרגישות לנו בכלל מתוקות, בין אם זה דגנים מלאים או קטניות, בסופו של דבר, כל הדברים האלו מתפרקים לסוכרים בגוף. אין לנו איך להימלט מזה, אלא אם כן אנחנו הולכים לדיאטה קטוגנית שבה צורכים רק שומן והיא שנויה במחלוקת, אבל בגדול מי שלא עושה דיאטה קטוגנית, לא יכול להימנע מהסוכר. כל התאים שלנו צריכים סוכר כדי להפיק אנרגיה ולכן גם אם נאכל בטטה או אורז, בסוף הם יעברו תהליך בגוף כדי להפוך ליחידת סוכר, וזה מצריך הרבה יותר אנרגיה מהגוף כדי לעכל את זה לעומת פרי למשל, שהדרך שלו הרבה יותר קצרה.
החשש של רוב האנשים מפירות זה בעצם מהסוכר, אבל חייבים לזכור שזה מגיע בחבילה מותאמת לגוף שלנו בצורה מדויקת, ולכן זה תמיד יהיה עדיף מסוכר מזוקק. כל הבעיות שמייחסים לפרוקטוז מתייחסות למוצר המזוקק ולא למוצר הטבעי ועובדה שבטבע אין דברים כאלו סוכרת, זו המצאה של בני אדם וזה קורה לא בגלל שאוכלים הרבה פירות כי עובדה שיש הרבה פירותנים שלא קיימת אצלם סוכרת בכלל, והם ניזונים בעיקר מפירות. סוכרת זו בעיה של גוף שיש בסביבה החוץ והפנים תאית שלו המון פסולת ושומן שהם מונעים מהסוכרים להיכנס לדם".
אז בפיתה יש יותר סוכר ממנגו?
"פיתה למשל או פסטה לעומת פרי, אמנם לא מתוקים אבל מכילים הרבה סוכר והגוף שלנו לא מסוגל לעכל עמילן כמו שצריך. סוכר מורכב שנמצא בירקות ותפוחי אדמה, בטטה, אורז, חיטה, מכילים מולקולות מאוד מורכבות של סוכר. זה יכול להגיע לעשרות אלפי מולקולות. הגוף שלנו לא מסוגל לפרק את זה. אז מה אנחנו עושים כדי לאכול את זה? מבשלים את זה על מנת לאפשר את פירוק העמילן על ידי הגוף כי החום משחרר את המולקולות. מה שקורה שאנחנו נותנים לגוף סוכרים אבל בלי סיבים, ואז יוצא שבסופו של דבר מעבר לתכונות השליליות של העמילן שהוא בעצם דבק, הוא מסתובב לנו בגוף, מעכיר לנו את הדם ומדביק כל מיני מולקולות. בנוסף, אנחנו גם גורמים לעליית סוכר מהירה יותר בגלל ההרס הזה של הסיבים".
אז מה עדיף כשמתחשק משהו מתוק ובמיוחד אחרי האוכל?
"כמובן שכל המוצרים המתועשים שנותנים לנו מתיקות, אפילו אם זה חטיפי בריאות כמו גרנולה בר ברובם מכילים ממתיקים מזוקקים כמו סוכר, סירופ פרוקטוז וכו' והתחליף הטבעי הוא באמת פירות", ממליץ ידיד. "מה שכן, לא מומלץ לאכול פרי בתור קינוח מכמה סיבות: העיכול של פירות הוא עיכול מהיר. לוקח עד כשעה לפרי להתעכל במלואו לעומת בשר או פחמימות מורכבות יותר, שיכול לקחת שעות רבות לעיכול. אם אכלנו ארוחה כבדה שכוללת בשר, חלבונים, שומנים ופחמימות מורכבות, אז זו ארוחה שתשב אצלנו כמה שעות, כך שאם אחרי רבע שעה נאכל פרי אז הפרי הזה לא יוכל לעבור במהירות כהרגלו בצורה מהירה ונקייה, ואז הוא מתחיל לתסוס ולעבור פירוק על ידי חיידקים. כשחיידקים מפרקים מזון אז הם מפרישים גזים רעילים, וזה גם גורם לחוסר איזון בבקטריות של מערכת העיכול.
הבעיה היא לא החשק במתוק. הבעיה היא ממה הארוחה הייתה מורכבת. אם הארוחה הייתה בריאה שמורכבת ממזון מלא צמחי ודל שומן, לא הייתה בעיה לאכול פרי גם בסוף הארוחה. אין פתרון בריא למי שרוצה לאכול משהו מתוק אחרי סטייק, עדיף שימנע מקינוח בתום ארוחה כבדה, לחכות קצת ולשתות חליטת צמחים ולוותר על המתוק. כל דבר שנאכל במקרה כזה לא יועיל לנו לבריאות".
עוד ב-mako בריאות:
>> כל היתרונות הבריאותיים של הדבש
>>מה תורם לקמטים על הפנים?
>> מדענים: צפויה ירידה דרמטית במספר הנשים בעול
מכורים למתוק? אולי יש לכם קנדידה
"כשאנחנו מכורים בהגדרה אז אין לנו באמת שליטה על הדברים שאנחנו אוכלים וזו הבעיה הגדולה בהתמכרות, וכשאנחנו לא מקבלים משהו אנחנו נהיים עצבניים מאוד". טוענת הילה פירוד, נטורופתית ומאמנת כושר. "אנחנו מאבדים את השליטה על החיים ואז אנחנו מרגישים עצבנות, חוסר ריכוז, עייפות, ורעב. מחקרים מראים שכשאנחנו צורכים סוכר בבוקר זה גורם לנו לרצון למתוק לאורך כל היום. הרבה פעמים התמכרות למתוק מעידה על בעיות בריאותיות אחרות כמו למשל קנדידה, פטרייה שיושבת על אזור מסוים ומשנה את כל הפלורה הטבעית שלנו ואז יש קושי בלספוג ויטמינים ומינרלים. במצבים קשים של קנדידה מערכת החיסון נחלשת ואז הפטרייה יכולה לחדור לדפנות של המעי ולהדביק אזורים נוספים.
אם אתם סובלים מעצירות, שלשול, גזים, נפיחויות בבטן, קושי בעיכול, עייפות לאחר האכילה, גרד או צריבה בפי הטבעת, חיפוי לבן או פצעים בחניכיים, פטרת של העור או עייפות, מצב רוח דיכאוני וחולשה חיסונית וחשק גדול למתוק יכול להיות שיש לכם קנדידה. אחד הדברים שהכי חשוב להיפטר מהם כשהקנדידה יצאה מאיזון זה סוכר, מזון מתועש ומעובד ופחמימות פשוטות שגורמים לשגשוג והתפתחות של הקנדידה. חשק מוגבר לסוכר עלול להעיד במקרים מסוימים גם על סוכרת, כי כשאנחנו חסרי אנרגיה אז אנחנו מחפשים משהו שייתן לנו אנרגיה במיידי וזה נתפס אצלנו ברצון ללחם, שוקולד וכו'.
אם כבר נגמלים ממתוק, אל תתנחמו בתחליפים
"אני חושבת שהתחליפים עלולים לגרום להתמכרות עוד יותר גדולה למתוק", טוענת פירוד. "אני ממש נגד מוצרי דיאט. אני חושבת שכשרוצים להיגמל ממשהו, אז עדיף לנו לא לצרוך כלום. בלי מוצרי דיאט, בלי סוכרזית, סוכרלוז או תחליפים כי כשהגוף מתרגל למתוק אז הוא כל הזמן ירצה לקבל את תחושת ההנאה הזו. במפגשים חברתיים ואירועים שמתחשק לנו להתפנק אז כדאי להתפנק במידתיות, אבל לא כל יום. מתברר שבכל המוצרים שאנחנו קונים יש סוכר סמוי עם שמות מוסווים כמו למשל רוטב סויה שמכיל סוכר, לחם, מעדני בוקר פרו ויוגורטים. אנשים חושבים שאם הם אוכלים יוגורט פרו זה מגדיל את מסת השריר, אבל בכל יוגורט כזה יש 3-4 כפיות סוכר ועם פרי זה יכול להגיע 5-6 כפיות סוכר. במילקי למשל יכול להיות 8 כפיות סוכר".
זהירות ממתכוני עוגות בריאות
"אני חושבת שכל דבר שאתה אוכל במינון ובאיזון, זה טוב". מוסיפה פירוד. "אבל אני חושבת שכשאנחנו מסתכלים על מתכון של בלוגריות ומשפיעניות באינסטגרם, אנחנו צריכים להתאים את זה אלינו. לא חייבים לעשות בדיוק אותו דבר. אפשר להוריד מכמויות הסוכר וככל שנתרגל להפחתה של סוכר אז ככה הגוף שלנו יתרגל לפחות סוכר. הרצון לסוכר כל הזמן גדל וזו בעצם ההתמכרות. יש המון מתכונים מעולים, ואני תמיד מנסה להוריד קצת ולשנות למתכונים בריאים יותר".
האם יש מאכלים שעשויים לאזן לנו את רמות הסוכר?
אסף ידיד: "אם אנחנו אוכלים פירות, אז אנחנו מספקים לעצמינו את הדרך הטבעית ביותר והבריאה ביותר לאכול מתוק. ניתן לשלב עם הפירות מזון עשיר בתאית, שזה בדרך כלל עלים ירוקים עדינים כמו חסה, כי הם עשירים מאוד בסיבים שאנחנו לא מצליחים לעכל וזה בעצם מאט את קצב שחרור הסוכר לדם. באותה מידה גם מעט אגוזים או שקדים עשויים להועיל. אנשים בריאים יכולים לאכול מעט אגוזים לאחר ארוחת פירות על מנת לעזור בהאטת קצב העברת הסוכר לדם. בדגש על המעט. לא יותר מחופן".
הילה פירוד: "קינמון מעולה להפחתת סוכר ולהורדת החשק למתוק, אני ממליצה לאכול יותר חלבונים ושומנים כמו אגוזים, שקדים, כמובן שלא קלויים, טחינה ואבוקדו, ופודינג צ'יה במקום מעדנים, הצ'יה מכילה אומגה 3 וגם ערכים אחרים. אם זה פחמימות אז לבחור עם אינדקס גליקמי נמוך כמו בטטה, או אורז מלא".
ד"ר שון פורטל, פיזיולוג ודיאטן קליני טוען שמי שמכור למתוק כמו שוקולד וממתקים ככל הנראה מכור לדופמין. "דופמין זה החומר שעושים לנו נעים במוח והוא זה שעושה לנו להרגיש טוב ולכן אנחנו רצים לאכול סוכר"
אם כבר מתפנקים בשוקולד, מה עדיף, יותר פעמים בשבוע או את כל החפיסה בפעם אחת?
הרבה פעמים אנחנו תוהים אם כדאי לנו לזלול את כל חבילת השוקולד האהובה עלינו ביום אחד או כל יום לפנק את עצמינו במתנת שוקולד קטנה. פורטל ממליץ לאכול פחות פעמים בשבוע כמות גדולה יותר מאשר יותר פעמים בשבוע קצת בכל פעם, כי כשאנחנו אוכלים מדי יום קצת אנחנו מגדילים את הסיכון שלנו להתמכר לסוכר. כדאי לשמור את החשקים לאירועים מיוחדים.