mako
פרסומת

הזנחת התינוק במעון הובילה לסטארט-אפ בינלאומי

נעמה שתלה מכשיר הקלטה במעון שבו שהה בנה, וכששמעה שהוא בוכה ולא ניגשים אליו - החליטה לפתח פתרון משלה. מהנדסת האווירונאוטיקה שעבדה שנים במערכת הביטחון הקימה מיזם שמבקש לזהות מצוקה מוקדם, עוד לפני שהמשבר מתפרץ

יונתן דושניצקי
פורסם: | עודכן:
רמזור הסטרס
"חשבתי שאני אמא היסטרית - וגיליתי שלא" | צילום: Buzzy_Platform
הקישור הועתק

לפני שלוש שנים וחצי נעמה משיח (36) שמעה הקלטה אחת ששינתה לה את החיים. בנה בן החצי שנה, כך גילתה, עבר לטענתה הזנחה במסגרת שבו שהה. "הכנסתי אותו למעון, ואחרי כמה ימים הרגשתי שהוא לא מתנהג כרגיל", משחזרת משיח. "הוא לא ישן טוב, פיתח חרדת נטישה, בכה יותר. משהו השתנה. מתינוק נינוח הוא הפך לילד שמתעורר בצרחות". כמו לא מעט הורים מודאגים, היא החליטה להציב מקליט. "שמעתי שהוא בוכה - ופשוט נותנים לו לבכות. הוא היה התינוק החדש בגן. זה טלטל אותי לגמרי".

הטלטלה הזו לא הסתיימה בהעברת גן. היא הובילה את משיח, מהנדסת אווירונאוטיקה שעבדה שנים במערכת הביטחון, לעזוב קריירה יציבה ולהקים מיזם ששואף לזהות מצבי סטרס עוד לפני שהם מתפרצים למשבר. בימים הקרובים היא תציג את Buzzy באנגליה, כחלק ממשלחת סטרטאפים ישראלית בתחום בריאות הנפש.

לצד הכאב והאובדן באמון עלתה בה גם מחשבה אחרת. "נורא קינאתי בשעונים חכמים שמודדים סטרס למבוגרים", היא אומרת. "שאלתי את עצמי למה זה לא קיים לתינוקות. הרי אני מהנדסת, כמה מסובך זה כבר יכול להיות?"

כך נולד הרעיון הראשוני: צמיד קטן לתינוקות, שמתחבר לאפליקציה ומתריע להורה כאשר מדדים פיזיולוגיים כמו דופק שעולה מצביעים על סטרס מתמשך. אלא שמהר מאוד הבינה שהצורך גדול בהרבה מהסיפור הפרטי שלה.

"חשבתי שאני אמא היסטרית - וגיליתי שלא. הורים ששמעו על זה רצו גם", היא מספרת. בהמשך הגיעו פניות נוספות: הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שמתקשים לבטא מצוקה, בני משפחה למבוגרים עם מוגבלויות, ואפילו חיילים שחזרו עם פוסט-טראומה. "הבנתי שהכאב הוא לא רק שלי. יש צורך לזהות סטרס לפי מדדי גוף - בלי שבן אדם צריך להגיד מילה".

רמזור הסטרס
נעמה משיח. ""שמעתי שהוא בוכה - ופשוט נותנים לו לבכות, זה טלטל אותי" | צילום: Buzzy_Platform

משיח מספרת כי החלה ללמוד את התחום לעומק, לשוחח עם בתי חולים, מטפלים וספקי בריאות בארץ ובארה"ב. "כל פתרונות הבריאות רצים קדימה עם AI וחדשנות, אבל בכל הנוגע למצב נפשי - אנחנו עדיין עובדים כמו לפני 50 שנה", היא אומרת. "שאלונים, פגישה פעם בחודש, עומסים. מטופל יוצא מהקליניקה, ואין לאף אחד מושג מה קורה איתו עד הפגישה הבאה".

בשלב הראשון פותח צמיד ייעודי לתינוקות, אך בהמשך החליטה החברה לעבור לעבודה עם שעונים חכמים קיימים, הכוללים סנסורים מתקדמים למדידת דופק, שינה ורמות פעילות. האלגוריתם שפיתחה משלב בין מדדים פיזיולוגיים, כמו קצב לב, לבין נתונים התנהגותיים ודפוסי שינה, ובהמשך נוספו גם הקשרים סביבתיים: מיקום גיאוגרפי, עומס יומי ואפילו תנאי מזג אוויר.

פרסומת

"סטרס הוא פרסונלי", היא מסבירה. "לשני אנשים יכול להיות דופק דומה, אבל המשמעות שונה לגמרי. אנחנו בונים לכל אדם מפת סטרס אישית - מזהים דפוסים וטריגרים, ורואים איך הם משתנים לאורך זמן. וכך ניתן לחזות את 'רמזור הסטרס'".

כדי להפוך את המדדים לנתונים שניתן לנתח, שולבו בשעון גם שאלונים קצרים פעמיים ביום, שמאפשרים לתייג את המידע כנתונים וללמד את המערכת מהו סטרס לעומת תגובה פיזיולוגית רגעית. "המטרה היא להפוך ניחוש לאימות", אומרת משיח.

התקף חרדה רק נראה פתאומי - הוא תהליך

במהלך חצי שנה ערכה החברה פיילוט בקרב עשרות משתתפים. לדבריה, הנתונים הראשוניים הצביעו על כך שניתן לזהות מגמות פיזיולוגיות שחוזרות על עצמן בין שבוע לשלושה שבועות לפני החמרה במצב הנפשי או הופעת התקף חרדה. "התקף חרדה נראה פתאומי, אבל בגוף משהו נבנה הרבה קודם", היא אומרת. "זה לא קורה מאפס למאה. בגוף זה תהליך".

המערכת אינה שולחת התראה ישירה למטופל, כדי שלא להגביר חרדה. במקום זאת, הרופא מטפל מקבל בזמן אמת התרעה כאשר מטופל נכנס לאזור "אדום" במדד הסטרס ונשאר בו לאורך זמן. בן משפחה מוגדר יכול לקבל גישה לאפליקציה, בהתאם להסכמת המטופל. "המטרה היא מניעה", מדגישה משיח. "לא לחכות להתקף, אלא לזהות מגמה ולטפל מוקדם יותר".

פרסומת

העניין שמגלה אנגליה במיזמים מסוג זה אינו מקרי. מערכת בריאות הנפש בממלכה מתמודדת בשנים האחרונות עם עומסים כבדים, ורשימות המתנה ארוכות במיוחד לטיפול. לפי נתונים רשמיים שפורסמו שם, מיליוני אזרחים פונים לשירותי בריאות הנפש מדי שנה, וחלקם ממתינים חודשים ארוכים לפגישה עם איש מקצוע. עבור מי שסובל מדיכאון עמוק, חרדה או מחשבות אובדניות, זהו זמן קריטי.

רמזור הסטרס
רמזור הסטרס | צילום: Buzzy_Platform

"יש מדינות שבהן 'המכה הלאומית' היא מחלות כרוניות, ויש מדינות שבהן זו חרדה ודיכאון", אומרת משיח. "בישראל אנחנו חיים עם מלחמות, איראן ו-7 באוקטובר. באנגליה מתמודדים עם דור שלם שסובל מחרדה ומדיכאון, והמערכת לא מצליחה להדביק את הקצב". לדבריה, הרעיון אינו להחליף טיפול אנושי, אלא לתת לכלי דיגיטלי להשלים אותו, בעיקר בניהול מטופלים רבים במקביל. "אם למטפל יש עשרות מטופלים, והוא רואה שמישהו מתחיל להיכנס למגמה בעייתית, הוא יכול להקדים שיחה, לשנות מינון תרופתי או להתערב מוקדם יותר. זה לא במקום טיפול, זה כדי לא לאבד אנשים בין הפגישות".

ממצאים שמאפשרים להרים דגל אדום מוקדם

בימים אלה, היא מספרת, החלה החברה בשני פיילוטים מסחריים - אחד עם עמותת שיקום תעסוקתי בישראל, ואחר עם ספק שירותי בריאות בארצות הברית המתמקד בגיל השלישי ובניטור רפואי מרחוק. "עד היום פרסמנו רק את הפתרון לתינוקות", היא אומרת. "מה שאנחנו מציגים עכשיו הוא הרבה יותר רחב".

פרסומת

במהלך מחקר שערכה החברה לאורך חצי שנה זוהו מצבי סטרס משמעותיים בקרב משתתפים מקבוצות שונות, שאפשרו לצוותים לקבל תמונה מוקדמת על שינויים רפואיים ורגשיים. בקרב כעשרה משתתפים בגיל השלישי נצפו עליות במדדי סטרס סביב אירועים רפואיים, בהם הידרדרות תפקודית, הליכים רפואיים שהסתבכו ואשפוז ממושך. במקרים אלה הנתונים סייעו בזיהוי תחושת חוסר אונים והעמקה של מצוקה רגשית בזמן אמת. בקרב ארבע מהנשים הצעירות המשתתפות במחקר זוהו מצבים משמעותיים שהשתקפו במדדי הסטרס, בהם אבחון סרטן השד ותחילת טיפולים, התמודדות עם דיכאון לאחר החלמה מסרטן, היריון, לידה ומשכב לידה וכן קשיי כניסה להיריון. אצל אחת המשתתפות נצפו עליות סטרס עקביות סביב הביוץ - תופעה הידועה כקשורה לעומס רגשי שעשוי להשפיע על תהליכי פוריות.

נוסף לכך, בקרב שבעה משתתפים המתמודדים עם פוסט-טראומה זוהו דפוסים חוזרים של עליית סטרס לפני התקפי זעם, לדוגמה במהלך נסיעות בכבישים או בזמן אזעקות. הצגת הדפוסים למשתתפים סייעה בזיהוי טריגרים ובהימנעות מראש ממצבים מעוררי מצוקה. אצל תשעה משתתפים הסובלים מחרדה כרונית נצפו סימנים פיזיולוגיים לעלייה בסטרס כמה ימים לפני הופעת התקף חרדה, ממצא שאפשר להעלות "דגל אדום" מוקדם ולשקול התערבות תומכת.

פרסומת

אלה מדגמים ראשוניים ובהיקפים מצומצמים יחסית, אך בחברה סבורים כי הממצאים מצביעים על פוטנציאל רחב יותר. "אנחנו לא מחליפים טיפול ולא מאבחנים מחלות", היא מדגישה, "אנחנו נותנים אינדיקציה מוקדמת, סוג של רמזור, שמאפשר לעצור רגע ולשאול מה קורה פה". בימים אלה פועלת החברה להרחיב את פעילותה לשוק האמריקאי, ובמקביל מקיימת מגעים לבחינת שיתופי פעולה עם גורמים בצבא האמריקאי ועם חברות ביטחוניות. הרעיון הוא לשלב את המערכת כפתרון משלים לניטור מצבי סטרס ולמניעת משברים בקרב כוחות פעילים.

בימים הקרובים היא תציג את Buzzy בבריטניה כחלק ממשלחת סטרטאפים ישראלית בתחום בריאות הנפש, The Dangoor Health Tech Academy , ביוזמת מעבדת החדשנות UK-Israel Tech Hub בשגרירות בריטניה בישראל ובתמיכת קרן דנגור (The Dangoor Foundation )