ההליך החדש שמסעיר את עולם האסתטיקה: הזרקות שומן מנפטרים

בעולם הרפואה האסתטית מתחילים לבחון פתרון חדש לעיצוב הגוף - שימוש בשומן שמקורו בתרומות גוף של נפטרים. הטכנולוגיה שנמצאת בשלבים מוקדמים מעוררת עניין לצד לא מעט שאלות, בעיקר בכל הנוגע לבטיחות ולתוצאות ארוכות טווח.

"מדובר בטכנולוגיה שמנסה לחקות את העיקרון של הזרקת שומן עצמי, רק שבמקום להשתמש בשומן של המטופל עצמו משתמשים בשומן שעבר עיבוד מתרומות גוף", מסביר ד"ר ערן מילט, מומחה בכירורגיה פלסטית וחבר באיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. "הרעיון הוא ליצור חומר ביולוגי שיכול לתת נפח ולעודד את הגוף לייצר רקמת שומן חדשה".

לא לכל המטופלים יש שומן עצמי לשימוש

הזרקת שומן עצמי נחשבת כבר שנים לאחת השיטות הנפוצות ברפואה האסתטית לעיצוב הגוף והפנים. בשיטה זו שואבים שומן מאזור אחד בגוף, למשל הבטן או הירכיים, ומזריקים אותו לאזור אחר הזקוק לנפח. היתרון המרכזי הוא שזוהי רקמה של המטופל עצמו, ולכן אין סיכון לדחייה. לדברי ד"ר מילט, לא כל המטופלים מתאימים לשיטה הזו. "יש מטופלים רזים מאוד, או כאלה שכבר עברו שאיבת שומן בעבר, שאין להם מספיק שומן לשימוש. במקרה כזה מחפשים פתרונות חלופיים".

כאן, לדבריו, נכנסות לתמונה טכנולוגיות חדשות שמנסות לספק חומר מילוי ביולוגי שאינו מבוסס על שתלים סינתטיים, אך גם לא דורש שומן מגוף המטופל. "הרקמה עוברת תהליך עיבוד מורכב מאוד במעבדה", הוא מסביר. "בתחילה לוקחים את רקמת השומן מתרומת הגוף ומעבירים אותה סדרה של תהליכי ניקוי, סינון וסטריליזציה שנועדו להסיר תאים חיים, DNA ושאר רכיבים שעלולים לגרום לתגובה חיסונית בגוף. למעשה מפרקים את הרקמה למרכיבים הביולוגיים הבסיסיים שלה ומשאירים רק את המבנה התומך של הרקמה".

התוצאה הסופית היא מעין רשת ביולוגית תלת-ממדית, שלד מיקרוסקופי של רקמה, שאינו מכיל תאים חיים של התורם ולכן גם מפחית משמעותית את הסיכון לדחייה על ידי הגוף. כאשר מזריקים את החומר הזה לאזור מסוים בגוף, הוא גם ממלא נפח מיידית וגם מספק שלד שלתוכו הגוף מצמיח כלי דם ורקמה רכה. "במילים אחרות, המטרה היא שהאזור המטופל יקבל נפח ותמיכה בצורה טבעית יותר", אומר ד"ר מילט. "עם זאת, כמו בכל טכנולוגיה רפואית חדשה, חשוב להמשיך לעקוב אחרי מחקרים ונתונים ארוכי טווח כדי להבין עד כמה התוצאות יציבות ובטוחות לאורך שנים".

הקהל הישראלי מקבל בצורה חיובית את השימוש

אף שהרעיון עשוי להישמע חריג, ד"ר מילט מציין כי שימוש ברקמות מתורמים אינו חדש בעולם הרפואה. "מניסיוני עם מוצרים אחרים שנתרמים, כמו עור, שבהם אנחנו משתמשים זה שנים בשחזורים ובאסתטיקה, הקהל הישראלי מקבל בצורה חיובית את השימוש במוצרים אלו. באופן טבעי אנשים נרתעים בהתחלה מהרעיון, אבל שמחים שיש פתרון לחסר רקמה שממנה סובלים. חשוב לזכור שברפואה משתמשים כבר שנים רבות ברקמות מתורמים, למשל בהשתלות שונות. השאלה היא לא מאיפה הרקמה מגיעה, אלא עד כמה היא בטוחה לשימוש".

כאמור, הטכנולוגיה עדיין נמצאת בשלבים מוקדמים יחסית. "כרגע הטכנולוגיה נמצאת בעיקר בארצות הברית. כמו כל פיתוח רפואי חדש, צריך מחקרים ארוכי טווח ואישורים רגולטוריים לפני שהיא הופכת לשיטה נפוצה", הוא אומר, ומסכם כי עוד מוקדם לדעת אם מדובר במהפכה, "זה בהחלט פיתוח מעניין עם פוטנציאל לפתור הרבה בעיות באסתטיקה ובשחזורים, אבל בעולם הרפואה אנחנו תמיד מחכים לראות נתונים ארוכי טווח לפני שמכריזים על מהפכה".