מחקר ישראלי רחב היקף: גם פאפ תקין לא שולל סיכון לנגעים טרום-סרטניים
במחקר נרחב של מכבי שירותי בריאות התגלה כי נשים שנמצאו נשאיות לזני נגיף הפפילומה שאינם אלימים ואף בעלות בדיקת פאפ תקינה - עדיין מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות נגעים טרום-סרטניים

מחקר ישראלי רחב היקף שערכה מכבי שירותי בריאות בקרב אלפי נשים מציג נתונים מדאיגים על נשים שנמצאו חיוביות לזני פפילומה מסוכנים שאינם אלימים, אף שבדיקת הפאפ שלהן הייתה תקינה. זני פפילומה 16 ו-18 נחשבים לשניים מהזנים האלימים ביותר מתוך קבוצת נגיפי הפפילומה האנושיים והם אחראים לרוב המכריע של מקרי סרטן צוואר הרחם בעולם. למרות זאת גם זנים אחרים המוגדרים כבעלי סיכון גבוה עלולים לגרום להתפתחות נגעים טרום-סרטניים, ולכן בדיקת גילוי מוקדם חשובה במיוחד. בדיקה ציטולוגית המוכרת בשם פאפ נועדה להעריך תאים שנאספים מצוואר הרחם ולאתר שינויים חשודים, אולם רמת הרגישות שלה אינה מלאה, ולכן במקרים רבים מתגלות בהמשך פתולוגיות שלא זוהו בבדיקה הראשונה.
המחקר שהוביל ד"ר אדוארדו שכטר, מומחה ברפואת נשים במכבי, התפרסם בסוף נובמבר 2025 בכתב העת "Journal of Lower Genital Tract Disease". שכטר וצוותו עקבו אחר אלפי נשים במשך חמש שנים וגילו כי גם כאשר תוצאת בדיקת הפאפ תקינה, קיימת אפשרות ממשית להתפתחות נגעים מתקדמים. המחקר כלל יותר מ-24 אלף נשים שנמצאו חיוביות לנגיף הפפילומה האנושי בשנים 2023-2019.
מתוך כלל הנבדקות, כמעט 8,000 נשאו זני פפילומה בסיכון גבוה שאינם 16 או 18 ובדיקת הפאפ שלהן הייתה תקינה. לכאורה זוהי קבוצה שאינה מוגדרת כקבוצת סיכון מיידית, ולכן ההמלצה המקובלת היא לחזור על הבדיקה לאחר שנה, אך הנתונים שהתקבלו מדגישים כי גם בתוך פרק זמן זה וגם בשנים שלאחר מכן קיים סיכון ממשי להתפתחות נגעים בדרגת חומרה גבוהה.

על פי הממצאים יותר מ-1 מכל 10 נשים בקבוצה זו פיתחה במהלך המעקב ממצא פתולוגי בבדיקת ביופסיה. מרבית המקרים היו נגעים בדרגת חומרה גבוהה. אומנם מקרים של סרטן ממש היו נדירים, אך עצם הופעתם בנשים שבדיקת הפאפ שלהן הייתה תקינה מחדדת את הצורך בהיערכות אחרת למעקב. עם זאת החוקרים מציינים כי בשנה הראשונה לא אובחנו כלל ממאירויות, נתון שמחזק את ההמלצה להמתין שנה לפני הפנייה לקולפוסקופיה.
המחקר מצביע גם על שונות בין קבוצות הגיל. שיעור הנגעים החמורים היה הגבוה ביותר בקרב נשים בגילאי 39-30. החוקרים מסבירים כי בגיל זה שכיחות ההדבקה החדשה גבוהה יותר ולכן חלק מן הזיהומים שאינם חולפים מתפתחים לנגעים טרום-סרטניים רק בהמשך. מנגד בקרב נשים מבוגרות יותר הסיכון נמוך יותר, ככל הנראה משום שזיהומים מתמשכים מזוהים מוקדם יותר.
אחד הנתונים המטרידים במחקר היה מספר בדיקות המעקב שנדרשו כדי לאתר כל מקרה של נגע מתקדם. על פי הערכות החוקרים נדרשו בממוצע יותר מ-30 בדיקות לכל מקרה מאובחן, מה שמדגיש את העומס על המערכת ואת המצוקה שחשות נשים הנדרשות למעקב כה ממושך הכולל בדיקות פולשניות.

החוקרים מדגישים כי הממצאים תומכים במדיניות מעקב שיטתית וזהירה. אף שאין צורך להפנות מיד לקולפוסקופיה כאשר מתגלה זן מסוכן שאינו 16 או 18, כל עוד בדיקת הפאפ תקינה עדיין זוהי קבוצת סיכון משמעותית המחייבת תשומת לב רבה. המחקר מציע לשקול שילוב של בדיקות מתקדמות נוספות כדי לשפר את יכולת הזיהוי המוקדם וכן מדגיש את חשיבות החיסון נגד פפילומה עבור כלל האוכלוסייה.