גואה, המדינה הקטנה ביותר בהודו שמונה כמיליון וחצי תושבים, היא יעד תיירותי פופולרי. יש בה חופים יפהפיים, ארכיטקטורה מרשימה, מסיבות טבע ומסעדות נהדרות. והיא זולה. זולה מאוד. יעד פופולרי נוסף בגואה היא הקליניקה של רופא השיניים ד"ר הומברט גומז בעיר מארגאו. האווירה בחדר ההמתנה של המרפאה ממש קוסמופוליטית: אפשר לפגוש שם תיירים מכל העולם. באתר של ד"ר גומז גם אפשר למצוא חוות דעת של מטופלים, עורכי דין, רואי חשבון, טייסים וגם מוזיקאים. חלקם ישראלים.

גם יונתן, ישראלי בן 29 שחי בברלין, ביקר שם. לפני שלוש שנים הוא החל לסבול מכאבים בשיניים, ובדיקה הראתה שהוא יצטרך לעבור טיפול מקיף. כשבירר כמה יעלה בגרמניה, נחרד. המחיר בישראל לא היה זול בהרבה. באותה תקופה הוא תכנן לנסוע להודו ולא התאים לו לפרק את כל כספי הנסיעה על טיפולים. אז למה לא לשלב? "בדיוק אז התחילו להגיע אלי שמועות על רופא שיניים מדהים בהודו והחלטתי לבדוק את העניין".

יונתן התיישב מול המחשב, נכנס לפורומים, קרא על הרופא וראה כי טוב. הכרטיס להודו נקנה. "כשהגעתי, ראיתי מרפאה יפה עם ציוד חדש ומשוכלל, שאחר כך הבנתי שהוא הביא משוויץ, איפה שהוא עבר את ההתמחות. בחדר ההמתנה חלק גדול מהמטופלים היו גרמנים והאיש עצמו היה חביב מאוד".

גואה
לסיים אצל הרופא ולנוח על החוף של גואה | צילום: Dmitry ND, Shutterstock
שילמת מס זרוּת?
"לא. האמת שהוא לוקח את אותו המחיר שהוא גובה מאזרחי הודו, גם מתיירים".

למתעניינים, עבור שלושה טיפולי שורש ותשעה כתרים – כאמור, השיניים שלו היו במצב רע – יונתן שילם 900 יורו (כ-4,300 שקל בזמנו). בארץ הטיפול היה עולה לו יותר מ-20 אלף שקלים. עלות המחייה בימי הטיפול – שכללה השכרת דירה ממש על חוף – היתה מינימלית, ופיצה עליה הנוף המרהיב. "שלוש פעמים בשבוע הייתי במרפאה, ואחר כך שוחה, נוסע על האופנוע, מטייל. כשסיימתי את הטיפול, המשכתי הלאה לטייל בהודו".

ואתה מרוצה מהטיפול שקיבלת?
"מאוד. התקלות היחידות מאז הן התקלות שאני גרמתי – יותר מדי מתוק (הוא מחייך). אני מתכוון לחזור אליו שוב בקרוב".

על הדרך בין קייב לאומן

התיירות הדנטלית פורחת לא רק בגואה. חיפוש המלים "טיפולי שיניים בחו"ל" בגוגל מעלה הצעות משלל מדינות. יש את זאת שמציעה טיול שורשים באוקראינה לצד טיפול שורש. אחרת, המפרסמת טיפולי שיניים ברומניה, מפתה את המתעניינים בסיפורים היסטוריים על גרסת האימפריה הרומית לתיירות מרפא, אז רומאים היו יוצאים למסעות במזרח התיכון למטרות פולחניות. לכל מדינה, מערבית יותר או פחות, יש חצר אחורית שאליה נוסעים כדי לחתוך עלויות בטיפולי שיניים. אמריקאים טסים לקולומביה, אוסטרלים קופצים לתאילנד, ואוטובוסים של שוויצרים מגיעים להונגריה.

מדינות מזרח אירופה מככבות, והן מלאות באזרחי המערב שמחפשים טיפולי שיניים זולים, בוודאי זולים יותר מאלו שניתנים בארצות מוצאם. ביניהם, אפשר למצוא גם לא מעט ישראלים. הדימוי של תיירים כאובי שיניים, שסיימו טיפול שורש לפני שעה קלה, מסתובבים לאורך הדנובה ומתפעלים מיופיו, נפוץ יותר ממה שהיינו מצפים.

אתר של דוקטור הובר גומז מגואה
מטופלים מכל העולם. אתר של דוקטור הובר גומז מגואה | צילום: צילום מסך מתוך האתר
יצחק, 42, הוא חסיד ברסלבי שמשתדל לנסוע לאומן מדי שנה. את טיפולי השיניים הוא משלב בנסיעות לקבר הרבי נחמן. קל. "כשאני רוצה לעבור טיפול שיניים, אני נוחת בקייב, הולך לרופא, עושה מה שצריך ומשם ממשיך לאומן בארץ אני לא יכול להרשות לעצמי את הטיפולים האלה ובאוקראינה הם עולים פחות מחצי מחיר".

כמו איזיג'ט, רק עם רופא שיניים

"אחרי שרמי לוי עשה עשה בית ספר שיווקי לרשתות השיווק הגדולות ורשת 'קופיקס' שברה את המחירים של האספרסו ברים, יוזמה חדשה – טיפולי שיניים מורכבים בחו"ל אצל מרפאות שיניים מוסמכות במחירים הזולים בכ-40 אחוז מטיפולי השיניים בישראל. המחיר כולל טיסות ואירוח בחו"ל".

זה הנוסח של הודעת היחצנות שנשלחה מטעם משרד יחסי הציבור המייצג את "איזידנט", שזה כמו איזיג'ט, רק עם קיצור של דנטיסט. החברה בבעלותו של בני רוזנברג הספיקה לדבריו להטיס עד היום בין 25 ל-30 ישראלים לרומניה ומולדובה. הוא עצמו אגב לא מתלהב מהאזכורים של רמי לוי והעוף בשקל בקומוניקט: "זה מוזיל את העניין", הוא אומר.

רוזנברג, 50, נמצא כבר 15 שנה על הקו ישראל-מזרח אירופה. הוא היה מנהל פרויקטים של נדל"ן במולדובה, ועסק בשיווק מוצרי קוסמטיקה. "אני מאוד פעיל בקהילה היהודית במולדובה – אפילו הקמתי שם בית כנסת – ויצא לי להכיר גם רופאי שיניים שלמדו שם, ישראלים. תוך כדי זה עשיתי בדיקות וראיתי שהפערים במחירי הטיפולים משמעותיים מאוד ושכדאי להקים חברה שמטיסה אנשים לטיפולי שיניים. הרי ממילא חלק גדול מרופאי השיניים בישראל למדו במזרח אירופה, ואני מעסיק את הרופאים שהיו מרצים של הרופאים כאן. העבודה שלהם ברמה גבוהה מאוד". נציין שבדיקה מ-2010 הראתה שכ-42 אחוז מרופאי השיניים בישראל למדו באחת ממדינות מזרח אירופה, בעיקר ברומניה והונגריה.

אומן
הרבי נחמן וסתימה | צילום: GettyImages-Brendan Hoffman
משה, 72, פנסיונר, הוא לקוח של איזידנט. הוא טס לפני כחצי שנה לקישיניב, בירת מולדובה. זו הייתה הפעם הראשונה שלו שם. "מה אני אגיד לך. נהניתי", הוא אומר, "עברתי עקירה של 15 שיניים, השתלת עצם והשתלת 15 שתלים – כל זה ביומיים ועוד הספקתי להסתובב בעיר! עשיתי קניות בשוק, מה אין להם שם. גם היה מזג אוויר מעולה. אמנם ירד שלג, אבל חוץ מזה, זה כמו בארץ".

איך הספקת לעשות כל כך הרבה טיפולים ביומיים?
"כל יום עבדו עליי שבע, שמונה שעות. זה לא כיסא בשביל לשבת כל כך הרבה שעות, אחר כך כאב לי האגן, אבל בשיניים לא היו כאבים בכלל, כל כך נהניתי. הלכתי ונהניתי. היה לי המון זמן פנוי. בני (רוזנברג) לקח אותי לכל מיני מקומות, שלא אשתעמם. זה היה כמו טיול. אפילו לבית הכנסת הוא לקח אותי, ואני מגיל 18 לא הייתי בבית הכנסת. אחרי החגים אני חוזר לשם לשים את השתלים הקבועים. בגלל כוח המשיכה של כדור הארץ עושים למעלה יותר שתלים. ידעת?".

מה?
"כן, גם אני לא ידעתי, זה רופא במולדובה הסביר לי, הוא מרצה באוניברסיטה".

כמה כל העסק יעלה לך?
"קצת יותר מ-50 אלף שקל. פה ליד הבית רצו ממני רק על החלק העליון 72 אלף".

ואיך אתה מרגיש?
"אני אמנם בן 72, אבל עכשיו מרגיש ונראה כמו בן 50. גם רזיתי 35 קילו, עשיתי מעקף של הקיבה אחרי השיניים".

בני רוזנברג - מנכ''ל חב' ''איזי דנט''
לא רמי לוי. בני רוזנברג - מנכ''ל "איזידנט" | צילום: מורג ביטן
גם איציק הגיע למולדובה דרך רוזנברג וחזר משם רק לפני שלושה שבועות. "היו לי בלגנים בשיניים וכל פעם אתה הולך לרופא וזה מחזיק קצת זמן ואז שוב ושוב צריך ללכת. החלטתי לפרק את הכל. נכון שזה קצת סבל וגם עכשיו אני לא ממש אוכל הכל ואני עדיין עם שיניים זמניות אבל בגדול היה מצוין. ביום אחד הורידו לי את הכל, והם נחמדים שם והמרפאה נראית סוף הדרך".

לא חששת לעשות טיפול כל כך מורכב בארץ זרה?
"חששתי ובגלל זה עד עכשיו לא עשיתי, כי חייבים מעקב של רופא תמיד, שיהיה למי לפנות אם קורה משהו. אבל כאן יש מרפאות בארץ שממשיכות איתך את הטיפול אם קורה משהו, וזה מה שקנה אותי. אני מאד מרוצה. את יודעת, אני חי בישוב של תימנים, כל היום לועסים גת, את יודעת מה זה עושה לשיניים? אחרי הם כולם רוצים להחליף את כל הפה".

הכל בסדר גמור. אני בסדר, הפה גמור

אגב, גם לישראל מגיעה תיירות דנטלית לא מעטה, בעיקר של אמריקאים ורוסים – מפני שרמת הטיפול כאן שנחשבת מעולה. ברוב המקרים מדובר בפציינטים שמחיר לא מהווה בעיה עבורם, ובמקרה של האמריקאים, בהחלט זול יותר. אבל, לא מעט רופאים חשדניים מאוד כלפי עצם הרעיון של תיירות דנטלית. רופאי שיניים ישראלים מספרים על מקרים לא מעטים של מטופלים שהגיעו אליהם בעקבות סיבוכים קשים שנבעו או מטיפול לקוי בחו"ל. במקרים רבים הבעיות נובעות מהעובדה שהרופא המטפל איננו ממשיך במעקב – מן הסתם, כי הוא נמצא ביבשת אחרת.

"לפני כמה שנים הגיעה אליי אישה", מספר ד"ר דניאל ארנגאוז, מומחה לרפואת הפה, "עשיתי לה תכנית טיפולים ויצא סביב עשר סתימות. היא לקחה את התכנית ונעלמה. אחרי כמה חודשים היא חוזרת אליי עם כאבים. אני מסתכל ורואה את עשר הסתימות שראיתי בעבר והיא אומרת לי שהיא כבר נסעה לאוקראינה ושם טיפלו בה לפי התכנית שעשיתי עבורה – ובנוסף לכך עשו לה עוד שתי סתימות. אני מסתכל בתוך הפה – והכול נשאר אותו הדבר, פלוס עבדו לה על שיניים שלא היה צורך בכלל. היא הייתה בשוק ולא האמינה לי. הראיתי לה במצלמה".

דוקטור דניאל ארנגאוז
" פירוש הדבר הוא לקחת אחריות על עבודה של מישהו אחר". ד"ר דניאל ארנגאוז
במקרה אחר, מספר ד"ר ארנגאוז, אישה שאובחן אצלה צורך לעשות עקירה ושתלים, בחרה לעבור אותם בגיאורגיה, בגלל המחיר. "היא חזרה לארץ", הוא מספר "עם תפרים שהפריעו לה ועם כאבים, אבל כשניסתה לפנות לרופאים, אף אחד לא הסכים לטפל בה, כי פירוש הדבר הוא לקחת אחריות על עבודה של מישהו אחר. אני עצמי הסכמתי לבדוק אותה, וראיתי שהעבודה שעשו לה דווקא הייתה טובה, אבל בגלל שלא אף אחד שהסכים להסתכל עליה כל כך הרבה זמן – היא סבלה.

"זה לא היה סוף הסיפור איתה. אחרי כמה חודשים היא נסעה להשלים את הטיפול, לשים שתלים קבועים, ושוב חזרה אליי. ובפעם ההיא ראיתי שהשאירו לה המון דבק, כשכל רופא שעושה שתלים יודע שאפילו גרגיר קטן של דבק יכול לגרום לכישלון של השתל. אז שוב אף אחד לא היה מוכן לקבל אותה, כי שוב אף אחד לא רצה לקחת על עצמו סיכון שהחרסינה ממנה עשוי השתל תתפוצץ והוא יואשם שהרס את העבודה. אז את מבינה, זה חלק גדול מהבעיה של טיפולים בחו"ל: גם אם עושים עבודה טובה, מזלזלים בשיקום".

"הגיעו אליי מקרים של מטופלים בחו"ל עם כתרים שלא ישבו כמו שצריך, חומרים לא טובים שגרמו לקורוזיה בחניכיים", אומר דוקטור ניר שחימוב, רופא שיניים, "הבעיות ששמתי לב אליהן הן בעיקר בטיפולי שורש – השתלים טובים, אבל הבעיה היא שבזמן השיקום אתה לא תחת מעקב. הרי מראש מי שנוסע לחו"ל, נוסע בשביל טיפולים מורכבים כמו שתלים. אבל בארבעה חודשים הקריטיים שאחרי ההשתלה, תקופה רגישה שרק בסיומה אפשר לדעת השתל נקלט או לא, למטופל אין גישה לרופא שלו".

ד"ר אדריאן קוצ'יץ', רופאת שיניים המתגוררת בבודפשט ומעדיפה להימנע מתיירות דנטלית, מספרת איך שדה הקרב הזה נראה מהצד השני של המתרס. של המקומיים. "רוב המטופלים שבאים לכאן מחו"ל זקוקים לטיפולי שורש וזה טיפול שלוקח כמה שבועות, כשלתיירים אין את הזמן והיכולת להישאר כאן תקופה כזאת. חוץ מזה יש רופאים שלא אכפת להם שלא יהיה מעקב, או כאלה שמשתמשים בחומרים לא טובים. אבל צריך להגיד שיש גם כאלה שמחזיקים מרפאות במדינה שממנה הלקוח מגיע, ואז יש השגחה והכל בסדר. אלינו, להונגריה, מגיעים הרבה מטופלים משווייץ, אוסטריה וצרפת. חברות התיירות שמביאות אותם לפה, מסיעים אותם כאן גם ברחבי העיר לצפות בנופים מהאוטובוסים".

בודפשט
לא בודפשט שחשבתם עליה | צילום: kateafter | Shutterstock.com
גם הרופאים הישראלים אשמים

כך או כך, מי שנאלצים להתמודד עם הבעיות האלה, הם המטופלים. אלה שנקלעו למצב הזה בסך הכל משום שרצו לחסוך את סכומי העתק הכרוכים בישראל בטיפולי שיניים. ככה שנראה זה שורש הבעיה. טיפולי השיניים אינם נכללים במערכת הבריאות הממלכתית, בשל תפיסה שראתה בהם תחום נפרד מרפואה פרופר. לכן גם כל ביקור אצל רופא שיניים מסתיים בשליפת כרטיס האשראי, בניגוד לביקור אצל רופא קופת חולים, שם אנחנו שולפים מקסימום את כרטיס החבר בקופה, ללא מודעות – רוב הפעמים – לעלות הטיפול.

"רפואה היא דבר יקר, בייחוד ניתוחים", אומר דוקטור ולדי דובייריס, רופא שיניים, "אבל רוב הפעמים המטופל לא מודע בכלל לעלות, כי היא מסובסדת. ברפואת השיניים, לעומת זאת, הרבה פעמים הרופא הוא זה שמציג את הצעת המחיר למטופל, דבר שגם תורם לתחושה שהיא יקרה יותר – מה שלא נכון אגב. מעבר לכך, בגלל ההתייחסות של המערכת עצמה אל רפואת השיניים כאל תחום נפרד ולא ממומן, התפיסה של הציבור הישראלי את רופאי השיניים היא כשל אינסטלטורים ולא רופאים. האם חיים הכט היה מעלה בדעתו לעשות תכנית על מנתחים פלסטיים או גיניקולוגים כפי שהוא עשה כבר פעמיים על רופאי השיניים? אני לא חושב".

דוקטור שחימוב חושב שגם רופאי השיניים תורמים לדימוי הירוד של המקצוע. "יש רופאים שמפרסמים מבצעים כמו חופשה בחו"ל למי שסוגר איתם עסקה. כשהרופא מתייחס למקצוע שלו יותר כאל עסק ופחות כאל רפואה, אז גם המטופלים רואים בו איש טכני יותר מאשר איש רפואה".

דר ניר שחימוב
חומרים לא טובים שגרמו לקורוזיה בחניכיים". ד"ר ניר שחימוב | צילום: דוברות הטכניון
ועדיין, למה הטיפולים האלה כל כך יקרים? ד"ר ארנגאוז מתנדב לנסות לענות: "נתחיל בזה שעלות בניית המרפאה עם הציוד המתאים והאינסטלציה המיוחדת הנדרשת לשם כך, עולה בין חצי מיליון שקלים למיליון וחצי. וזה לא כולל שכירות של המקום. בנוסף, רופאים גם מעסיקים סייעות ומזכירות. אז אם בדיקה ראשונית שאני עושה למטופל לוקחת כשעה – בשעה הזאת עובדת המזכירה, הסייעת ואני, רופא אחרי עשר שנות לימודים והתמחות (שזה גם סיפור של כמה עשרות אלפי שקלים שאנחנו משלמים, אבל נשים אותו רגע בצד). אם השכר של המזכירה והסייעת הוא 50 לשעה, אז השכר שלי הוא 100 שקל לשעה – שנסכים שזה לא הרבה לרופא.

"מישהו עשה חישוב פעם, ואני אמנם לא זוכר מספרים מדויקים, אבל כדי שמרפאה של כיסא אחד לא תפסיד כסף, היא חייבת להרוויח סדר גודל של בין 300 ל-350 שקל בשעה. לעשות כתר לוקח לי ארבע שעות, וזה כבר 1,200 שקלים, עוד לפני ששילמתי למעבדה. גם תלוי באיזה סוג של כתר מדובר, כי יש חומרים יקרים יותר מאחרים. מעבר לכך, רופא שרוצה להיות מעודכן ובעל ידע מתקדם, חייב לנסוע לכנסים, ללמוד ולקחת קורסים – וזה עולה הון תועפות. הוא חייב להשקיע בצוות הרפואי של המרפאה שילמד גם ויתפתח. הוא משלם אגרות על מכשיר רנטגן שעומד אצלו במרפאה שגם אותו הוא קנה באלפי שקלים. המון כסף. הטעות הכי גדולה היא שאנשים חושבים שרופאי השיניים הם מיליונרים. במדינה הזאת אי אפשר להיות עשיר מזה".