"התמודדנו עם אמירות אנטישמיות ואנטי ישראליות, אבל בחרנו להשיב בעשייה - וזכינו באהדה"
גילויי השנאה ברחבי העולם מורגשים ביתר שאת בתקופה הנוכחית. רופאים מהארץ, שהציגו בכנסים וחזרו עם תחושת גאווה ישראלית אמיתית, מספרים על הרגעים המרגשים. שמענו את סיפוריהם וגם אנחנו התמלאנו בתחושת גאווה, ואפילו בתקווה


בזמן שישראל מתמודדת עם יחסי ציבור גרועים בכל רחבי העולם, רופאים מהארץ זוכים לכמה רגעי חסד שמחממים את הלב ומשפרים מעט את התדמית המרה. הרופאים שעמם שוחחנו מספרים על ההזדמנויות שבהן זכו להציג את הפנים הישראליות המתקדמות, עם מחקרים פורצי דרך, טכנולוגיה חסרת תקדים ואמירות שהפתיעו גם קולגות מחו"ל שהחזיקו בעמדות אנטי-ישראליות קיצוניות.
פרופ׳ רוני דודיוק גד, מנהלת היחידה למחלות עור דלקתיות ואוטואימוניות במרכז הרפואי העמק: "לשמחתי, זכיתי לחוש לא מעט רגעי גאווה ישראלים בכנסים שבהם אני מציגה. לאחרונה הצגתי גם בהודו וגם ביפן. בד״כ אני הישראלית היחידה בכנסים האלה, ואני תמיד מדברת על ישראל ומציגה את עצמי כישראלית.
רגע הגאווה הכי משמעותי שזכור לי היה כשקיבלתי מהארגון הפולני הדרמטולוגי חברות של כבוד. כנכדה לניצולי שואה זו הייתה סגירת מעגל משמעותית עבורי. הטקס שבו קיבלתי את התעודה התקיים במרחק קילומטרים ספורים מהמקום שבו רצחו את בני המשפחה שלי וזהו ניצחון עבורי״

"מול ניסיונות להציג אותנו כפוגעים ומפלים לרעה, הצגנו את האמת - של מערכת שפועלת מתוך אנושיות, מקצועיות ושיתופי פעולה
יוליאנה אשל
יוליאנה אשל, מנהלת השירות לריפוי בעיסוק של מרכז שניידר לרפואת ילדים ויו"ר ארגון המרפאים בעיסוק שבאיגוד מקצועות הבריאות בישראל: "בוועידה העולמית לריפוי בעיסוק שהתקיימה השנה בתאילנד, ממש רגע לפני שפרץ מבצע שאגת הארי, התמודדנו עם אמירות קשות ואף עם גילויי אנטישמיות ואנטי ישראליות, אבל בחרנו להשיב בעשייה – וזכינו באהדה. ריכזתי כ-70 נציגות מישראל והן הציגו את העבודה המקצועית שלנו. כנציגה ממרכז שניידר לרפואת ילדים, הצגתי את העשייה גם בתחום הילדים שמצילה חיים ומטפלת בכל ילד באשר הוא, מכל מגזר, גם מרחבי העולם.
"מול ניסיונות להציג אותנו כפוגעים ומפלים לרעה, הצגנו את האמת - של מערכת שפועלת מתוך אנושיות, מקצועיות ושיתופי פעולה. פניתי גם לנציגים מלבנון, איראן, טורקיה אירלנד ועוד והצעתי שיתוף פעולה. הדיאלוג שנוצר, לצד נציגים מאירלנד שאף חזרו בהם והתנצלו לאחר ששמעו את הצד שלנו, סיפק עבורי רגעים של גאווה ישראלית גדולה. היכולת לעמוד שם, להשמיע את הקול שלנו ולשנות תפיסות, דווקא מתוך המורכבות והאתגרים שאנחנו חיים בהם היא שליחות אמיתית".

כשעמדתי שם והצגתי לפני מאות אנשים איך המטופלים והצוותים שלנו בסורוקה שומרים על רוח אופטימית גם במרחב המוגן, הרגשתי שזו ההצלחה הגדולה ביותר שלנו.
ד"ר יולי טרגר
ד"ר יולי טרגר, מנהל מחלקת שיקום בסורוקה ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פיזיקלית ושיקום
ד"ר יולי טרגר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת שיקום ומנהל המחלקה בסורוקה, כיהן כנשיא הכנס שהועבר מישראל לפולין. בשל סגירת השמיים שימש ד"ר טרגר כנציג הישראלי היחיד שנכח פיזית בכנס והציג לפני מאות מומחים מהעולם את עמידתם האיתנה של צוותי השיקום בישראל.
ישראל זכתה באירוח הכנס לאחר שגברה על מדינות אירופיות אחרות, בזכות מעמדה המדעי המתקדם. עם זאת, בשל המלחמה, ועל רקע ניסיונות מתמשכים להדיר את ישראל מהאיגוד, הועתק המיקום מירושלים לפולין.
למרות קשיים לוגיסטיים ושמיים סגורים, הפך הכנס בתוך יממה לאירוע היברידי שאפשר ל-150 מומחים מישראל להרצות, להנחות מושבים ולהשתתף מרחוק, כשד"ר טרגר משמש כנציג הישראלי היחיד על הבמה המעניק גיבוי מקצועי וטכני לכלל הצוותים.
רגע השיא נרשם בטקס הפתיחה מול קהל של כ-900 משתתפים, כאשר הציג ד"ר טרגר סרטון המתעד את צוות מחלקת השיקום בסורוקה מעביר מטופלים למרחב מוגן בעת אזעקה, כשהם מלווים בליצן רפואי ובשירה. התיעוד המחיש לעמיתים מכל העולם את המציאות המורכבת של צוותי הרפואה בישראל, ועורר תגובות של תמיכה והערכה רבה לעבודת השיקום תחת אש.
ד"ר טרגר: "עבדנו בתנאים כמעט בלתי אפשריים כדי להבטיח שקולה של ישראל יישמע, גם כשנאלצנו להפוך את הכנס להיברידי ברגע האחרון. כשעמדתי שם והצגתי לפני מאות אנשים איך המטופלים והצוותים שלנו בסורוקה שומרים על רוח אופטימית גם במרחב המוגן, הרגשתי שזו ההצלחה הגדולה ביותר שלנו. למרות הכאב על כך שעמיתיי לא יכלו להגיע לכנס, הוכחנו שהרמה המדעית והחוסן הישראלי הם חלוץ לפני המחנה ברמה הבין-לאומית".
פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך חדשנות של כללית:
"בעיצומה של מלחמת 'שאגת הארי', השתתפתי באירוע מליאה באחד הכנסים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם הרפואה הדיגיטלית - כנס HIMSS הגלובלי. בעוד אלפי משתתפים, מומחים ומשקיעים מילאו את האולם בלאס וגאס כדי לדון בעתיד החדשנות בטיפול הרפואי, בישראל היינו במצב חירום. אף על פי כן, מארגני האירוע לא ויתרו, והשתתפתי בפאנל המרכזי בזום, ואני נמצא פיזית במתחם החירום התת-קרקעי של כללית במתחם בילינסון.
ההשתתפות מרחוק שנכפתה עלינו בגלל המצב, הפכה לרגע של גאווה ישראלית עצומה. זו הייתה הוכחה לתרומה הייחודית של כללית ושל מערכת הבריאות הישראלית במסגרת הגלובלית, וגם עדות ליכולת שלנו להמשיך לתפקד להוביל גם במציאות ביטחונית משתנה, ולהשפיע על השיח העולמי, גם ברגעי חירום.

"דווקא מתוך המציאות המורכבת הזאת, היה חשוב להשתתף בדיון הבין-לאומי ולאתגר את החשיבה המקובלת. בזמן שרבים בעולם עדיין ממוקדים ביכולות הטכנולוגיות של ה-AI, בחרתי להעביר מסר על אודות הערכים המוטמעים במודלים והשפעתם על המטפל והמטופל.
הדהדתי לפני המשתתפים את המשפט 'אלגוריתמים הם רק דעות המוטמעות בקוד, ולא שופט מהימן ובלתי תלוי'. השיח שהובלנו על הבמה, עם פרופ׳ קוהנה מהרווארד, שעמו אני מוביל מרכז מחקר משותף, ועם נשיא HIMSS, התמקד לא רק במה שמודלים של AI יודעים לעשות, אלא בשאלה היכן הם מוטים ואילו ערכים מוטמעים בהם.
׳קיימת תפיסה מתמשכת שלפיה בינה מלאכותית תתקן חוסר יעילות במערכת הבריאות. הצגתי תפיסה ש-AI כשלעצמו עלול דווקא לשקף ולהעצים את הליקויים המוטמעים בה. לכן, הסברתי, כל כך חשוב לנהל את זה חכם. התגובות לא איחרו להגיע. העברנו את השיח, בפאנל בכנס המוביל בעולם, מהמקום הטכנולוגי הצר להיבט עמוק, ערכי ואתי של אחריות לאומית. עבורי זה היה סמן חשוב להובלה של ישראל ובפרט בחדשנות, ב-AI בבריאות, ובהגדרת עתיד הרפואה כפי שהוא יכול וצריך להיות".
רוב התגובות שקיבלתי היו חמות ותומכות מאנשים מכל העולם. מנגד היה לי עצוב לשמוע שיש מי שחושש להזמין ישראלים לכנסים או להרצאות אורח, מחשש לביטולים או ל'סימון' ע"י בעלי דעות אחרות
ד״ר חן צ׳אושו ששון
ד״ר חן צ׳אושו ששון, רופאה מתמחה במחלקת אף אוזן גרון במרכז הרפואי איכילוב:
"באוקטובר האחרון זכיתי במלגת ה־Global Scholar Initiative הבין-לאומית המוענקת למתמחים מובילים מחו”ל, ונסעתי לכנס השנתי של האגודה המעניקה בארה”ב. זו הייתה חוויה מאוד מרגשת. היה לי חשוב מאוד לייצג את ישראל ואת המרכז הרפואי איכילוב דווקא בתקופה הזאת, בייחוד לנוכח העובדה שבכנס אין כמעט נוכחות ישראלית.
"במעמד הכנס הוענקה לי המלגה לצד מובילי התחום בעולם. זה היה רגע מספק ומשמעותי עבורי להבין שמתוך מועמדים רבים מכל העולם, למרות (ואולי בזכות) שאני ישראלית, זכיתי. ההישג הזה כנראה לא היה מתאפשר ללא התמיכה יוצאת הדופן של מחלקת אף אוזן גרון באיכילוב והיחידה לאף וסינוסים".
"היה לי חשוב להראות בכנס שגם בתקופות מורכבות אנחנו כרופאים ואנשים ממשיכים לתפקד, להתקדם ולהוביל בתחומים רבים. בכנס עצמו יצא לי לשתף קולגות מהעולם במציאות שלנו כאן, בשגרה הלא פשוטה, לדבר על בעלי - שבדיוק היה בסבב החמישי או השישי במילואים, ולצד זה גם באהבה הגדולה שלנו למדינה. בסך הכל רוב התגובות שקיבלתי היו חמות ותומכות מאנשים מכל העולם. מנגד היה לי עצוב לשמוע שיש מי שחושש להזמין ישראלים לכנסים או להרצאות אורח, מחשש לביטולים או ל'סימון' ע"י בעלי דעות אחרות. זה רק חידד עבורי עד כמה חשוב שנמשיך להיות שם - נוכחים, מקצועיים וגאים במי שאנחנו, וזה בדיוק מה שאני והמחלקה שלי באיכילוב שואפים להמשיך לעשות".

פרופ׳ אלעד אנטר, קרדיולוג בכיר, מנהל המכון להפרעות קצב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), המשמש כפרופ' גם באוניברסיטת הרווארד
הפרופ' הוא מהקולות הבולטים בעולם בתחום האלקטרופיזיולוגיה, והוא מוזמן להרצות עשרות פעמים בשנה בכנסים המרכזיים ביותר בתחום. בכנס האירופי להפרעות קצב (EHRA) שנערך בשבוע שעבר בפריז, הציג פרופ׳ אנטר פיתוח חדשני שלו ושל המרכז הרפואי שמיר לטיפול בפרפור פרוזדורים. ההצגה זכתה להתעניינות רבה ולתגובות נלהבות, ובבית החולים מספרים כי רבים ראו במחקר שהוצג פריצת דרך משמעותית—הן בהבנת מנגנון המחלה והן ביכולת לטפל בה באופן ממוקד ויעיל יותר.

"ההרצאה זכתה להתעניינות רבה ולתגובות נלהבות מקרב עמיתיי מכל רחבי העולם", הוא מספר.
"אף שבתקופות מסוימות ההרצאות עברו לפורמט מקוון, אין תחליף למפגשים פנים אל פנים, המאפשרים יצירת קשרים מקצועיים עמוקים והחלפת רעיונות. בתוך כך, החדשנות הישראלית זוכה להערכה רבה ולכבוד בזירה הבין-לאומית".
"הרגשתי שבעזרת המדע אנחנו חוצים גבולות ויוצרים אחדות"
פרופ' מיכל לוטם
פרופ’ מיכל לוטם, אונקולוגית ורופאת עור, ומנהלת את המרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי הדסה
כבר יותר מ-25 שנה היא עוסקת בפיתוח טיפולים חדשניים לסרטן, ונחשבת לאחת החוקרות הבולטות בישראל בתחום. במהלך תקופת הקורונה זיהתה לוטם את הפוטנציאל הגדול של טכנולוגיות RNA (אותן טכנולוגיות שעמדו מאחורי חיסוני הקורונה) והבינה שניתן להשתמש בהן גם כדי לקדם טיפולים בסרטן. יחד עם פרופ’ רותם קרני היא הקימה את CANCERNA, מאגד מחקר בין-לאומי שמאגד 12 קבוצות מחקר מאירופה ומישראל, מהאקדמיה ומהתעשייה, שפועלות יחד כדי לפתח דור חדש של טיפולים מבוססי RNA .
מתוך שיתופי הפעולה האלה נולד כנס RNA Horizons – כנס שמושך אליו חוקרים, רופאים וחברות מובילות מכל העולם.
פרופ’ לוטם: "RNA Horizons הוא הרבה מעבר לכנס – הוא הוכחה לכך שיוזמה ישראלית יכולה להוביל חיבורים בין-לאומיים פורצי דרך. זו הייתה גאווה גדולה לעמוד על הבמה בפאלרמו סיציליה, עם מיטב המוחות מישראל ומהעולם, לראות איך רעיון שנולד כאן, במדינה שלנו, הפך לתקווה עולמית שמקדמת את הרפואה של העתיד. עמיתנו מכל העולם הביעו המון כבוד ופירגון ליוזמות שהוצגו, והרגשתי שבעזרת המדע אנחנו חוצים גבולות ויוצרים אחדות".

ד"ר יעל גילרמן, מומחית ברפואת משפחה בכללית מחוז תל אביב יפו ויו"ר איגוד רופאי המשפחה: "בנובמבר 2025 יצאתי במשלחת סיוע לג'מייקה, אחרי שהוריקן קשה זרע שם הרס. הגענו לכפרים מנותקים, בלי חשמל או מים, וטיפלנו באנשים שאיבדו את כל עולמם ברגע. כשעמדנו שם, עם דגל ישראל בלב הכפרים הנידחים, לא היינו רק עוד צוות רפואי. הבאנו איתנו את החום ואת היכולת הישראלית המוכרת למצוא פתרונות יצירתיים גם כשאין כלום בידיים. ראינו את המקומיים מביטים בנו בהשתאות כשסיפרנו מאיפה הגענו, והרגשנו שהעשייה הזו היא השגרירות הכי טובה שיש. זה מילא אותי בגאווה עצומה. הידיעה שדווקא אנחנו, מהמדינה הקטנה והמורכבת שלנו, מוצאים את הכוח להושיט יד לקצה השני של העולם, היא עבורי הניצחון של הרוח הישראלית".
ד"ר אורי מנור, רופא פנימאי ומתמחה במינהל רפואי במרכז הרפואי שיבא שנמצא כעת בשנת לימודים באוניברסיטת הרווארד:
"השבוע ייזמנו כנס בנושא מערכת הבריאות הישראלית בביה"ס לבריאות הציבור בהרווארד. המטרה הייתה להראות כיצד מערכת הבריאות הציבורית הישראלית מצליחה 'לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות' (Doing More with Less). היה לי חשוב להציג בגאווה את המציאות היום-יומית בישראל, שבה צוותים יהודים וערבים עובדים כתף אל כתף ומצילים חיים ומהווים מגדלור של חמלה, שוויון ודו-קיום עבור העולם, דווקא בימים סוערים אלו. הרגע שהכי ריגש אותי היה בסוף הכנס, כשניגשה אליי דוקטורנטית שהובילה את אגודת הסטודנטים היהודיים בפקולטה בשנים האחרונות עם דמעות בעיניים והודתה על כך שסוף סוף היה אירוע 'שלנו', וכשהיא סיפרה כמה זה עשה אותה גאה.
"מעבר להישג ההסברתי, זהו חיבוק לקהילה היהודית והישראלית בבוסטון, קהילה אמיצה שעובדת קשה, בייחוד בשנים האחרונות, כדי להילחם על השם של מדינת ישראל ולשמור על הסטודנטים היהודים והישראלים בקמפוסים. זו דרך לתת להם עוד סיבה לזקוף קומה ולהרגיש גאווה אמיתית".
