מחקר: הקשר בין התנהגות מינית כפייתית לחוסן הנפשי במלחמה

מלחמה משפיעה על כולנו. אבל לא על כולם באותה צורה. מחקר ישראלי חדש, שנערך לאורך שנים, מגלה: אנשים שנכנסו למלחמה עם דפוסי שימוש בעייתיים בפורנוגרפיה או התנהגות מינית כפייתית חוו מצוקה נפשית חמורה יותר במהלך הלחימה. אצל אחרים דווקא נרשמה ירידה בחרדה ובדיכאון.

במחקר, שנעשה בשיתוף ICA - המרכז הישראלי להתמכרויות, בחנו החוקרים בהובלת פרופ' יניב אפרתי מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן מדגם מייצג של יהודים בישראל בני 18–70 במשך ארבע נקודות זמן: 2018, 2022 (לפני המלחמה), ודצמבר 2023 ומרץ 2024 – במהלך מלחמת "חרבות ברזל". הם בדקו דפוסים של התנהגות מינית כפייתית (CSBD) ושימוש בעייתי בפורנוגרפיה (PPU), והשוו אותם למדדים של חרדה, דיכאון, PTSD, ויסות רגשי ומצוקה נפשית כללית בזמן מלחמה.

ארבע קבוצות – ארבעה מסלולים נפשיים

באמצעות ניתוח סטטיסטי זוהו ארבע קבוצות עיקריות עוד לפני המלחמה: ללא הפרעה (כ-80%) – רמות נמוכות ויציבות של CSBD/PPU; החלמה (כ-12%) – רמות גבוהות בעבר שירדו עם הזמן; התפרצות מאוחרת (כ-4%) – החמרה בין 2018 ל־2022; כרוני (כ־3.5%) – רמות גבוהות ומתמשכות לאורך השנים.

בזמן המלחמה, הקבוצה ללא הפרעה הראתה את רמות המצוקה הנמוכות ביותר, ואף ירידה בחרדה ובדיכאון עם הזמן. הקבוצה הכרונית חוותה את הרמות הגבוהות ביותר של מצוקה, חרדה ודיכאון – ואף החמרה בתסמיני PTSD ככל שהמלחמה נמשכה. בקבוצת ההתפרצות המאוחרת, תסמיני PTSD דווקא ירדו עם הזמן, אך נותרו גבוהים יחסית. הקבוצה שהייתה בהחלמה הציגה תמונת ביניים – לא החמורה ביותר, אך גם לא החסינה ביותר.

לא רק המלחמה עצמה – אלא מי הייתם כשנכנסתם אליה

המחקר מראה שהקשר בין התנהגויות מיניות בעייתיות לבין מצוקה נפשית נותר גם לאחר שמביאים בחשבון רמת חשיפה לאירועי 7 באוקטובר, פינוי מהבית, צריכת חדשות ורשתות ומצוקה נפשית שהייתה קיימת עוד לפני המלחמה. כלומר הדפוסים הנפשיים הקודמים משפיעים על היכולת להתמודד עם טראומה מתמשכת. המחקר לא עוסק רק במיניות, אלא בהתמודדות נפשית בזמן משבר לאומי. הוא מצביע על קבוצות סיכון שזקוקות להתערבות מוקדמת, עוד לפני אירועי קיצון, ומחדד את הקשר בין התנהגויות התמכרותיות לבין חוסן נפשי במצבי חירום.