מחקר: התגלה קשר מפתיע בין צורת הישבן לסיכון לסוכרת

מחקר חדש ורחב היקף בבריטניה שהופיע בימים האחרונים באתר הרפואה הבינלאומי Medscape, והוצג בכנס השנתי של האגודה הרדיולוגית של צפון אמריקה לשנת 2025, מצביע על קשר מפתיע בין צורת הישבן לסיכון לסוכרת.

החוקרים, בהובלת פרופ' לואיז תומאס מאוניברסיטת וסטמינסטר בלונדון, מומחית לדימות מטבולי, ניתחו נתונים של כ-61,290 בדיקות, ממאגר ה-UK Biobank, ממאגרי הבריאות הגדולים בעולם. את הנתונים - סריקות MRI תלת-ממדיות של שריר ה-gluteus maximus (GM), השריר הגדול באזור הישבן - הצליבו עם מדדים פיזיקליים, היסטוריה רפואית, ביומרקרים של מחלות ועוד, זאת כדי לזהות אם קיים קשר לסוכרת סוג 2.

על פי החוקרים, המחקר בוצע בגלל העניין הגובר בתפקיד המרכזי של שריר ה- GM בבריאות לאורך החיים, החל ממצבים הקשורים להזדקנות כמו סרקופניה (דלדול מסת השריר) ושבריריות, ועד מחלות מטבוליות, בייחד בתקופה שבה רבים מודאגים מאפשרות של אובדן שריר הקשור לתרופות לירידה במשקל.

לשם כך נעשה שימוש בשיטת הדמיה מתקדמת הנקראת surface-to-surface (S2S), המשווה בין פני השטח של השריר אצל הנבדקים לבין מודלים אנטומיים ייחוסיים לגברים ולנשים. ערכים חיוביים מציינים התרחבות של השריר, בעוד שערכים שליליים מעידים על הצטמקות או אטרופיה.

>> הקרב השקט: מלחמה וסטרס מגבירים את הסיכונים של סוכרת וטרום סוכרת

ניתוח סריקות אלו בחן לא רק את גודל השריר, אלא גם את צורתו, מבנהו והאופן שבו משתנים אלה קשורים לבריאות המטבולית של הנבדקים, כדי לבחון כיצד שינויים הקשורים למין ולגיל בצורת השריר קשורים לעלייה בסיכון לסוכרת סוג 2 לאורך זמן.

באופן כללי, שריר GM עגול יותר נמצא קשור באופן מובהק ל-BMI גבוה יותר, צריכת אלכוהול גבוהה יותר, פעילות גופנית רבה יותר וכוח אחיזה חזק יותר, בעוד שאנשים עם שריר GM שטוח יותר נטו להיות מבוגרים ושבריריים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של אוסטיאופורוזיס ועם נטייה לישיבה ממושכת יותר.

הממצאים הצביעו על כך ששינויים בצורה ובאיכות השריר קשורים לסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2, לעיתים אף יותר ממדדים מוכרים כמו BMI או משקל גוף. נתונים אלו שנמצאו אכן מאששים את מה שידוע - העלייה בשכיחות הסוכרת קשורה באופן הדוק לאורח חיים יושבני. אורח חיים זה עם ירידה בכושר הגופני והזדקנות מלווים בשינויים מבניים בשריר, בעוד שפעילות גופנית סדירה נקשרה למבנה שריר "בריא" יותר.

באופן מפתיע התקבלו תוצאות הפוכות בגברים לעומת נשים. בגברים שריר שטוח קשור להתפתחות סוכרת כביטוי לאובדן מסת שריר, ואילו בנשים דווקא שריר במבנה מעוגל מנבא תחלואה בסוכרת, כביטוי לתכולת שומן גבוהה יותר.

ד"ר רפית דרורי וסרברג, אנדוקרינולוגית מומחית לסוכרת במרכז הרפואי DMC לטיפול בסוכרת, מסבירה כי המחקר משתלב היטב בידע הקיים: "המחקר מאיר באור חדש תובנה שאנחנו מכירים כבר שנים - לא רק המשקל שלנו חשוב, אלא איך הגוף שלנו בנוי ואיך הוא משתנה לאורך הזמן. שומן תוך-שרירי ואובדן איכות שריר הם תהליכים מטבוליים עמוקים, שקשורים להתפתחות סוכרת לא פחות מרמות הסוכר עצמן".

>> מה צורת הגוף שלכן אומרת על הבריאות שלכן?

לא כלי אבחוני, כן תמרור אזהרה

החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי המבוסס על מדידה חד-פעמית, ואינו מציע כלי אבחוני חדש או בדיקה ישימה בשגרה הקלינית. עם זאת, הממצאים מחזקים את ההבנה שבריאות השריר והרכב הגוף הם חלק בלתי נפרד מהתהליך המטבולי שמוביל להתפתחות סוכרת.

לדברי ד"ר דרורי וסרברג, אין מקום לפרשנות פשטנית של הממצאים, "אין פה כמובן המלצה לבדוק את צורת הישבן. המסר המרכזי הוא חשיבות השמירה על פעילות גופנית, בפרט אימוני כוח ושימור מסת שריר, כחלק ממניעה וטיפול בסוכרת סוג 2".

המחקר מצטרף לשורה של עבודות שמנסות להרחיב את הגדרת הסיכון המטבולי מעבר למדדים המסורתיים. ד"ר דרורי וסרברג מסכמת כי "רפואת הסוכרת מתקדמת לכיוון של הסתכלות הוליסטית - הרכב גוף, כושר גופני ואורח חיים. מחקרים כאלה עוזרים לנו להבין את המנגנונים, גם אם היישום הקליני עוד לפנינו".

מסקנות המחקר מלמדות כי בחינת שרירי הישבן יכולה להיות מדד מעניין לא רק בהקשר האסתטי אלא מבחינה בריאותית, וכי תנועה, חיזוק שרירים והפחתת ישיבה ממושכת ממשיכים להיות אבני יסוד בשמירה על בריאות מטבולית.