באמצעות טכניקה מיוחדת: האחות לשעבר שמחזירה לחולים קשים את הגבות שאבדו

עדי דקל (37) גדלה בבית שבו הסיעוד היה חלק מהחיים - אמה עבדה כאחות, ואביה התעקש שתלמד מקצוע יציב ומסודר. "רציתי בכלל ללכת לכיוון של אומנות ויופי", היא נזכרת בשיחה עם mako בריאות, "אבל בבית חשבו שצריך תואר ומקצוע בטוח". לבסוף פנתה ללימודי סיעוד, עבדה במשך שנים כאחות בקופת חולים והאמינה שכך ייראו חייה המקצועיים.

אלא שבמקביל לקריירה, חייה האישיים קיבלו תפנית קשה. את בעלה הראשון, חיליק, הכירה כשהייתה בת 18. השניים נישאו בגיל 22, אך זמן קצר לאחר החתונה אובחן חיליק בסרטן אלים. למרות המחלה החליטו להביא ילד לעולם, ובנם נולד בזמן שחיליק כבר התמודד עם הטיפולים. כשהתינוק היה בן עשרה חודשים בלבד, הלך חיליק לעולמו, ודקל נותרה לבדה עם בנה התינוק.

>> קרחות בגבות: הסיבות לצמיחת גבות דלילה

כעבור כמה שנים הכירה את בעלה הנוכחי, נתי, שהיה חבר של חיליק והגיע לבקרו במהלך מחלתו. "הוא התחיל איתי במסיבה, הוא היה לי מוכר ואני הייתי מוכרת לו, אבל לקח זמן עד שהבנו מאיפה אנחנו מכירים", היא מספרת. השניים נישאו והקימו משפחה. במקביל המשיכה דקל לעבוד כאחות בקופת חולים, אך הרגישה שהיא זקוקה לשינוי מקצועי. היא שקלה לעבור לעבוד בבית חולים, אך הבינה שהמשמעות היא משמרות רבות, לילות ושבתות. "אמרו לי שאצטרך לעבוד כל שבת", היא נזכרת. "אחרי שכבר הייתה לי משפחה, הרגשתי שאני לא יכולה לוותר עליה". לפני כשש שנים החליטה לעזוב את הסיעוד ולעבור לתחום האסתטיקה, שאליו נמשכה עוד מילדות.

אלא שמה שהחל כעסק לשחזור גבות, הפך עם הזמן למשהו אחר לגמרי. נקודת המפנה הגיעה כשפנתה אליה לעזרה קרובת משפחה של צעיר חרדי שסבל מאלופציה אראטה - מחלה אוטואימונית המתבטאת בנשירת שיער פתאומית. הצעיר איבד את גבותיו לחלוטין, משפחתו התקשתה לממן את הטיפול, והוא חשש לצאת לשידוכים. "הם סיפרו לי שהוא כמעט לא יוצא מהבית", היא מספרת. דקל החליטה לבצע את הטיפול ללא תשלום, ולאחר קבלת אישור רבני עבר הצעיר את ההליך.

"זה אף פעם לא רק עניין של גבות. לפעמים זה קשור לביטחון, לזהות ולדרך שבה אנשים רואים את עצמם"

לדבריה, כחצי שנה לאחר מכן קיבלה שיחת טלפון מאביו. "הוא סיפר לי שהבן שלו התארס ושלח לי תמונה של הזוג. הוא כתב לי כמה הביטחון העצמי שלו השתנה מאז הטיפול. זה היה אחד הרגעים המרגשים שחוויתי".

מאז, מספרת דקל, היא מטפלת במקרים רבים דומים מדי חודש - רבים מהם ילדים ובני נוער שאיבדו את הגבות בעקבות אלופציה, כימותרפיה, כוויות או מצבים רפואיים אחרים. "אצל מבוגרים זה קשה, אבל אצל ילדים זה לפעמים הרבה יותר מורכב", היא אומרת. "הם צריכים להתמודד עם שאלות, עם מבטים ועם תגובות מהסביבה".

אחת המטופלות שנחרתו בזיכרונה הייתה ילדה בת 12 שאיבדה את גבותיה בעקבות מחלה. "כל מה שהיא רצתה זה להגיע לבת המצווה שלה עם גבות", מספרת דקל. "בבית הספר שאלו אותה אם היא חולה ואם זה מידבק. בגיל הזה הילדים יכולים להיות אכזריים מאוד". לאחר הטיפול, לדבריה, הילדה סיפרה שהרגישה בטוחה יותר בעצמה והגיעה לאירוע המשפחתי הגדול בתחושת ביטחון שלא חוותה זמן רב.

מקרה נוסף היה של ילד שנכווה באורח קשה כשהיה בן עשרה חודשים. הכוויות הותירו אותו עם פגיעה נרחבת בפניו, כולל אובדן חלק מהגבה. "הוא הגיע אליי כשהיה בן 11", היא מספרת. "יש לו צלקות קשות והוא עבר המון טיפולים, אבל הדבר שהכי הפריע לו היה דווקא הגבה". משפחתו עברה בהמשך לארצות הברית לצורך טיפולים וניתוחים נוספים, ואמו אף החליטה ללמוד את השיטה שפיתחה דקל כדי לסייע לילדים נוספים במצב דומה.

הטיפול מבוסס על טכניקת היפר-ריאליזם לשחזור גבות - שיטה המדמה שערות גבה במראה טבעי ותלת-ממדי. "המטרה היא ליצור אשליה של גבה אמיתית לחלוטין", מסבירה דקל. "מציירים כל שערה בנפרד, עם כיוונים, עומק ונפח, כך שהגבה נראית טבעית גם מקרוב". התוצאה נשמרת בדרך כלל כשנה וחצי עד שנתיים, ולאחר מכן ניתן לחדש אותה.

לצד הילדים, היא פוגשת גם מבוגרים שמתקשים להתמודד עם השינויים במראה בעקבות מחלה. אחת המטופלות שהשפיעו עליה במיוחד הייתה אישה שפיתחה בעיה רפואית בזמן שבעלה התמודד עם סרטן. "היא בכתה לאורך כל הטיפול", נזכרת דקל. "היא אמרה שהיא כבר לא מסוגלת להסתכל על עצמה במראה. באותו רגע הבנתי שוב שזה אף פעם לא רק עניין של גבות. לפעמים זה קשור לביטחון, לזהות ולדרך שבה אנשים רואים את עצמם".

בשנים האחרונות החלה דקל גם ללמד את השיטה שפיתחה במסגרת קורסים והכשרות לאנשי מקצוע מהארץ ומחו"ל. "אני לא יכולה להגיע לכל מי שצריך את הטיפול בעצמי", היא אומרת. "אם עוד ילדים או מבוגרים יוכלו לקבל עזרה בזכות מי שלמדו את הטכניקה, מבחינתי זו השליחות הכי גדולה".