"הרופא שלי הוא כמו פקיד - רושם מרשם כשצריך, ובזה זה נגמר"
רופא המשפחה הוא סמכות שאמורה להיות אמונה על הבריאות הכללית שלנו - לשאול שאלות, לוודא שאנחנו יודעים שהגיע הרגע ללכת לבדיקה ולמנוע מראש מחלות חמורות שניתן לאתר לפני שהן פורצות. אלא שמה שקורה בפועל, כך לפי מטופלים שעמם שוחחנו, שונה לחלוטין. מטופלת: "מעולם לא קרה שרופא אמר לי 'הגעת לגיל 50, זה זמן לממוגרפיה'. זה מאוד מצער, יש בדיקות שיכולות להציל חיים"


רופא המשפחה שלנו הוא ללא ספק דמות חשובה וחיונית בחיינו - הוא אמור להיות אמון על הבריאות שלנו, לשלוח אותנו לבדיקות רלוונטיות בהתאם לגיל שלנו, לעדכן אותנו על חיסונים חשובים, לוודא שהמדדים שלנו תקינים, לדרוש בשלומנו ולהיות זמין עבורנו בכל עת.
אלא שרבים מהמטופלים שעמם שוחחנו, מתארים תמונה שונה לחלוטין. הם מספרים כי רופאי המשפחה כבר מזמן הפכו למעין פקידים שמבצעים פעולות בהתאם לדרישות - הם לא שואלים, לא מתעניינים ושולחים לבדיקות יזומות.
מיה (שם בדוי) מאשקלון, מספרת שהיא אפילו לא יודעת איך נראה רופא המשפחה שלה. "זה לא שאני בן אדם חולני או חרדתי, אבל יש דברים מינימליים שאתה מצפה מרופא משפחה וזה פשוט לא קורה לצערי". היא מספרת שכבר מספר שנים מתנהלת במרפאתה תחלופה של רופאים בתדירות גבוהה. "בכל פעם מגיע רופא מנומנם אחר. כשאני קובעת תור לאון ליין ומדברת עם הרופא שנמצא באותו הרגע, אני צריכה להציג את עצמי מחדש. מעולם לא קרה שרופא אמר לי 'הגעת לגיל 50, זה זמן לממוגרפיה', למשל. זה מאוד מצער, יש בדיקות שיכולות להציל חיים".
"הייתי כמעט על סף מחשבות אובדניות. רופא משפחה אמור לדאוג לך, לא לסמן 'וי' או לצטט פרוטוקולים בצורה לקונית"
דנית
דנית (מהשרון) החלה לצרוך תרופה נגד דיכאון בהמלצת פסיכיאטר, הפועל בקופה שבה היא חברה. כיוון שהתרופה גרמה לה לתופעות לוואי קשות בתחילת השימוש, היא פנתה לרופאת המשפחה שלה כדי להתייעץ איתה בנושא. "לא זכיתי לאמפתיה, וכל כך הזדקקתי לה. הייתי ממש 'על הפנים'. זו פעם ראשונה שאני משתמשת בתרופה מהסוג הזה, ולמרות שאמרו לי שהיא עלולה לגרום לתופעות לא נעימות בתחילת השימוש, זה היה הרבה יותר גרוע - הייתי בדיכאון עמוק, לא ישנתי ולא אכלתי".
היא מוסיפה: "כשהתקשרתי לרופאה, היא אמרה לי לקחת עוד תרופת הרגעה זמנית, והציעה שאגש גם לפסיכולוג כדי לדבר איתו. היא הייתה מאוד לא סבלנית, גרמה לי להרגיש לא בנוח ואפילו לא התקשרה בהמשך השבוע כדי לשאול אם השתפר מצבי. הייתי כמעט על סף מחשבות אובדניות, זה ממש מטריד. רופא המשפחה אמור לדאוג לך, לא לסמן 'וי' או לצטט פרוטוקולים בצורה לקונית".

גם יונת מפתח תקווה מרגישה שרופא המשפחה שלה לא רואה אותה. "הוא מעולם לא בחן לעומק בעיה שעליה הצבעתי", היא מספרת. "כשהתלוננתי על כאבי בטן ממושכים, למשל, הוא אמר שזה בטח סטרס. היה לי פעם גם משהו בעור, וגם את זה הוא קישר לסטרס. בקושי העיף מבט. אם אני מבקשת ממנו מרשם למשחה הוא עושה את זה, אבל שום דבר מעבר לזה. הוא כמו פקיד - רושם מרשם כשצריך, ובזה זה נגמר".
"מעולם לא התקשר אליו רופא משפחה לספר לו על קולונוסקופיה ולא טרח לציין בפניו שמדובר בבדיקה חשובה לבני 50 ומעלה. אם הוא היה יודע על הבדיקה, סביר להניח שחייו היו ניצלים".
יוני
עדי, 30, מתל אביב, מספר: "אני הומו והרופא שלי מודע לכך. למרות זאת, הוא מפגין מעט מאוד ידע בנושא. מעבר לעובדה שאני לא ממש מצליח לקבל ממנו תשובות רלוונטיות לבעיות שמטרידות אותי, הוא לא טורח לעדכן אותי במחלות שצצו לאחרונה בקהילה, להזהיר, לבקש להיבדק. זה חבל מאוד כי הוא הסמכות הרפואית שאמורה לדאוג לי".

יוני מירושלים מספר: "אחי ז"ל הבחין בדימום בצואה. כשהלך לרופא המשפחה הוא הפנה אותו לבדיקות רלוונטיות, ובסופו של דבר גילו שהוא סובל מסרטן המעי באופן מפושט. במשך חמש שנים הוא גסס לאטו ובסוף נפטר בגיל 65. מעולם לא התקשר אליו רופא משפחה לספר לו על קולונוסקופיה ולא טרח לציין בפניו שמדובר בבדיקה חשובה לבני 50 ומעלה. אם הוא היה יודע על הבדיקה, סביר להניח שחייו היו ניצלים. לצערי, הסרטן התגלה בשלב שכבר לא היה ניתן למנוע אותו – וזה עלה לו בחייו".