אנשי בידור לרוב לרוב מככבים אצלנו על מרקע המסכים כשהם מחויכים ובשיא אונם, אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה מעניינת – זה התחיל כשמיכל אנסקי חשפה את תסמונת בל עמה היא מתמודדת – תופעה שגרמה לשיתוק בפניה, והמשיך עם הכוכב הבינלאומי ג'סטין ביבר הנערץ שהודיע למעריציו כי הוא סובל מתסמונת "רמזי האנט" – אף היא גורמת לשיתוק שכזה. אין ספק שגילויים מעין אלה הם חשובים, ראשית משום שהם מזכירים לנו שגם הדמויות שנראות מושלמות לכאורה הן פגיעות בדיוק כמו כל אחד ואחת מאתנו, ושנית – מפני שהם חושפים אותנו למצבים שכדאי להכיר. שווה לערוך איתם היכרות מעמיקה יותר.
תסמונת בל (bell’s palsy)
שיתוק עצב הפנים (קרוי גם פציאליס או תסמונת בל bell’s palsy), מופיע באופן פתאומי. הלוקים בתסמונת יסבלו מהופעה של חולשה עד שיתוק של עצב הפנים הניכרת במחצית הפנים. בעת המחלה קיימת א - סימטריה של הפנים, אשר סוטות לצד הנגדי - שם שרירי הפנים פעילים. האדם הנפגע במחלה מאבד את יכולת הבעת הפנים במחצית הפנים בצד הפגוע. הדבר מתבטא גם בקושי בשתייה, בשינויים בטעם במחצית הלשון, בקושי בדיבור ובהעדר הבעות פנים בצד הפגוע.
עצב הפנים הוא אחד מעצבי הגולגולת השולט על תנועת השרירים בפנים, לרבות שרירי ההבעה הכוללים חיוך, הרמת גבות ושרירי הפנים המניעים את הלסת בעת אכילה. בנוסף, הוא מעצבב את בלוטת הרוק ואת בלוטות הדמעות. בעת המחלה, הפגיעה הקשה ביותר היא בעין, וזאת בשל חוסר היכולת לעצום את העיניים גם בשינה. כך למעשה נוצר יובש בעין העלול להביא לנזק משמעותי לקרנית.
מה גורם להופעת התסמונת?
הסיבה להופעת השיתוק בדרך כלל אינה ידועה. ההשערה היא שהעצב נפגע ע"י וירוס ממשפחת ההרפס. המחלה יכולה להתחיל באופן פתאומי כשיתוק של מחיצית הפנים - חלקי או מלא. לעיתים יכולים להיות סימנים מקדימים לשיתוק של עקצוץ או כאב במחצית הפנים בצד הפגוע.
מהם הטיפולים המקובלים?
נהוג לטפל במחלה באמצעות טיפול בסטרואידים דרך הפה למשך שבוע במינון גבוה, ולאחר מכן להפחית באופן הדרגתי את המינון עד הפסקה מלאה. לעיתים כשיש שיתוק מלא של הפנים מוסיפים טיפול תרופתי נוסף בתרופות כנגד וירוס ההרפס, שיכול לקצר את משך המחלה ולשפר מעט את אחוזי ההחלמה. כאשר השיתוק אינו חולף תוך זמן קצר, ניתן להוסיף לטיפול גם טיפול פיזיותרפיה לשרירי הפנים, שמטרתו לשמור על מתח השרירים ועל יכולת הכיווץ שלהם על מנת למנוע ניוון של השרירים.
מאחר שהעין אינה נסגרת, חשוב לטפל בצד הניזוק על מנת למנוע נזק לקרנית כתוצאה מיובש. הטיפול כולל שימוש בדמעות מלאכותיות על מנת לשמור על לחות, וסגירת העין ע"י פלסטר בשינה על מנת להגן על העין מיובש.
כ 70% מהנפגעים מחלימים באופן מלא תוך 3 חודשים, כ 15% מהם חווים פגיעה משמעותית בעצב והשיתוק יכול להמשך עד לתקופה של חצי שנה. אלה צפויים להחלמה חלקית בלבד ולעיתים לחזרה חלקית בלבד של תפקוד השרירים.
תסמונת ראמזי האנט (או הרפס זוסטר אוטיקוס)
מדובר בסוג נוסף של פגיעה בעצב הפנים המובילה לשיתוק של מחצית הפנים. תסמונת זו נגרמת מנגיף ההרפס בשם וריצלה זוסטר - אותו הנגיף הגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת. האחרון נשאר בגוף לאחר מחלת אבעבועות, ויכול להתפרץ ולגרום לשלבקת חוגרת או לתסמונת ראמזי האנט.
תסמיני התסמונת כוללים הופעת שלפוחיות של הרפס על פני האפרכסת, תעלת האוזן החיצונה ולעיתים על עור התוף, ולאחר מכן מופיע שיתוק של מחצית פנים בצד הפגוע. את המחלה מלווה כאב עז האופייני למחלת ההרפס בכל אזור האוזן ומחצית הפנים.
מהן דרכי הטיפול?
בהשוואה לתסמונת בל, השיתוק ברמזי האנט קשה יותר ואחוזי ההחלמה נמוכים יותר. לעיתים גם מופיעה בנוסף, ירידת שמיעה בשל פגיעת עצב השמיעה. הטיפול בתסמונת זו דומה לשיתוק הנגרם מתסמונת ע"ש בל וכולל טיפול בסטרואידים דרך הפה ותרופות אנטיויראלית כנגד וירוס ההרפס.
מחקרים קליניים שבוצעו בנושא, הראו שטיפול בסטרואידים ובתרופות נגד נגיפי הרפס, יכול לסייע בהחלמה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים. הטיפול יעיל בעיקר כשהוא ניתן מהר ככל האפשר מתחילת התסמינים. כשטיפול בתרופות דרך הפה אינו עוזר ניתן להזריק סטרואידים לחלל האוזן התיכונה. כיום נעשים ניסיונות טיפול גם באמצעות תא לחץ. אגב, חיסון כנגד נגיף ההרפס יכול לעזור במניעת המחלה.
הכותב הוא ד"ר דן גוטמן, סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון ומנהל תחום ניתוחי ראש וצוואר ב"מרכז רפואי מאיר" מקבוצת כללית