שכיחות סרטן צוואר הרחם ירדה משמעותית בארצות מפותחות עקב ביצוע בדיקות סקר, בדיקות משטח של תאי צוואר הרחם. עם זאת, סרטן מסוג זה עדיין מהווה את הסיבה השנייה בחשיבותה לתמותת נשים בעולם ממחלות ממאירות. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-500,000 נשים מאובחנות כחולות בסרטן צוואר הרחם בכל שנה וכ-230,000 מתות ממנו בכל שנה.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

רוב המקרים של המחלה מאובחנים במדינות מתפתחות. אך אצלנו בישראל בין 350-400 נשים מאובחנות כל שנה כסובלות מטרום ממאירות (CIN III), כ-200 מאובחנות כחולות בסרטן צוואר הרחם וכ-70 נשים מתות כל שנה מהמחלה. הגורם המשמעותי ביותר להתפתחות המחלה הוא וירוס הפפילומה (HPV). 

את הופעת המחלה ניתן להפחית משמעותית על ידי בדיקת סקר הכוללת בדיקת משטח של תאי צוואר הרחם, וכן על ידי לקיחת החיסון למניעת סרטן צוואר הרחם. הטיפול בסרטן צוואר הרחם תלוי במספר גורמים כגון השלב בו זוהה הגידול, מצב בריאותה הכללי של האישה, הדפה של המטופלת, גיל המטופלת והרצון לשימור פוריות. בשלבים המוקדמים, סיכויי ההחלמה הינם גבוהים מאוד (בין 90-95 אחוז), אך במידה והסרטן מתפשט לאיברים סמוכים או לבלוטות הלימפה, סיכויי ההחלמה קטנים משמעותית.

בשלבים מוקדמים של המחלה הטיפול הינו באמצעות ניתוח רדקלי, טיפול קרינתי או שילוב בין השניים ואילו בשלב מתקדם יותר לא נמצא יתרון בביצוע טיפול ניתוחי והטיפול המקובל הינו טיפול קרינתי משולב עם כימותרפיה. שלב הגידול של המחלה מבוסס על הבדיקה הקלינית של הרופא ובנוסף על הדמיה של הכליות. המחלה יכולה להתפשט מצוואר הרחם לרקמות שלצדי צוואר הרחם ולנרתיק, ובהמשך גם לבלוטות הלימפה. לצורך ההערכה הטרום ניתוחית מקובל לבצע בדיקת הדמייה של PET/CT שמספקת מידע לגבי פיזור גרורתי לבלוטות לימפה או לאיברים אחרים. MRI אגן יכול לסייע בהגדרה מדויקת של ממדי הגידול ומידת חדירתו לרקמות הסמוכות.
כימותרפיה
טיפול כימי במינונים נמוכים יחסית משפר משמעותית את יעילות הקרינה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

השלב הראשון למחלה

שלב 1- (Stage 1a) הגידול מוגבל לצוואר הרחם

בשלב המוקדם ביותר, בו יש גידול מיקרוסקופי של צוואר הרחם, הטיפול המומלץ הינו טיפול ניתוחי. אפשרויות הטיפול הניתוחי הן ביופסית-חרוט (Conization, LEEP, LETZ) – במהלכה, מסירים רקמה בצורת חרוט מצוואר הרחם, תוך מטרה להסיר את הנגע בשלמותו, או כריתה מלאה של הרחם והצוואר.

בנשים עם סרטן נרחב יותר, אך מוגבל לצוואר הרחם (Stage Ia2-Ib) נדרש טיפול נרחב יותר. אפשרויות הטיפול כוללות ניתוח ו/או הקרנות משולבות בכימותרפיה. ניתוח כולל לרוב כריתה רדיקלית של הרחם וכריתה של בלוטות הלימפה , מה שעשוי להביא לריפוי ולמניעת הישנות המחלה. במקרים של נשים צעירות שרוצות לשמר פיריון, ולהן גידול קטן ומוגבל לצוואר הרחם, ניתן לבצע ניתוח שנקרא טרכלקטומיה, במהלכו מסירים את צוואר הרחם ומבוצעת כריתת בלוטות לימפה, תוך כדי שימור גוף הרחם.

טיפול בקרינה יעיל באותה מידה כמו ניתוח, אולם קשור בסיכון יתר של תופעות לוואי כגון: בחילות, שלשולים, תכיפות במתן שתן ועייפות. רוב תופעות הלוואי ניתנות לטיפול באמצעות תרופות וחולפות מספר שבועות לאחר הטיפול. לשליש מהנשים שעברו ניתוח ונמצאו בסיכון מוגבר להישנות הסרטן, מומלץ על המשך טיפול משלים בקרינה.

בחורה צעירה
כ-200 מאובחנות כחולות בסרטן צוואר הרחם וכ-70 נשים מתות כל שנה מהמחלה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

השלב השני

שלב 2- פיזור של הגידול מעבר לצוואר הרחם, ללא מעורבות של דפנות האגן

בנשים עם מחלת סרטן צוואר הרחם מקומית מתקדמת, בהן הגידול התפשט מעבר לצוואר הרחם, הטיפול המומלץ הוא טיפול בקרינה בשילוב עם כימותרפיה. בטיפול בקרינה יש שימוש בקרני רנטגן בעלות אנרגיה גבוהה כדי להרוס תאי סרטן, והוא כולל טיפול חיצוני לאגן וטיפול פנימי המוחדר לנרתיק ולצוואר הרחם. הטיפול בכימותרפיה נועד גם הוא להרוס רקמות גידוליות וניתן בעירוי תוך ורידי.

בסרטן צוואר הרחם נמצא שטיפול כימי במינונים נמוכים יחסית משפר משמעותית את יעילות הקרינה. ההנחה היא שכימותרפיה גורמת לגידול הסרטני להפוך רגיש יותר לטיפול בקרינה. בדרך כלל הכמותרפיה ניתנת פעם בשבוע במהלך מחזור הטיפול בקרינה. לעיתים, ניתן טיפול כימי לפני הניתוח על מנת להקטין את מימדי הגידול ולשפר את יעילות הטיפול.

שלבים מתקדמים:

שלב 3- מעורבות של השליש התחתון של הנרתיק, דפנות האגן או מערכת השתן ושלב 4- גרורות מרוחקות או מעורבות של שלפוחית השתן או המעי

בנשים עם סרטן צוואר הרחם בשלב מתקדם או בהישנות המחלה, הטיפול המקובל הינו טיפול כימי ובחלק מהמקרים ניתן גם טיפול בקרינה להקלת תסמיני המחלה. הטיפול הכימי המקובל כולל תרופות מקבוצת הפלטינום בשילוב עם תרופות אנטי ציטוטוקסיות נוספות. כמו כן, קיים טיפול ביולוגי, עליו יחליט הרופא המטפל לפי התאמתו על פי מצב המחלה.

* הכותב הוא ד"ר אילן ברוכים, מנהל נשים והיחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, מרכז רפואי הלל יפה.

 >> כל מה שחשוב לדעת על סרטן צוואר הרחם