הן נגרמות בעקבות זיהום חיידקי, ושכיחות הרבה יותר בנשים לעומת גברים. דלקות בדרכי השתן זה משהו שמאוד קשה להיפטר ממנו, והסיבה המרכזית לכך היא האנטומיה. אצל נשים, הדרך לדרכי השתן קלה וסלולה עבור החיידקים. המרחק של השופכה מפי הטבעת קצר יותר אצל נשים אשר אצל גברים, השופכה המנקזת את כיס השתן קצרה יותר וגם הנרתיק יכול לשמש כמאגר להתיישבות חיידקים ממקור צואתי. בגברים דלקות בדרכי השתן נעשות שכיחות יותר במקרים של הגדלה שפירה של הערמונית שגוררת הפרעה בריקון השלפוחית.

איך זה בדיוק קורה?

הזיהום בדרך כלל "מטפס" לדרכי השתן מאזור פי הטבעת בו נמצאים שלל חיידקי מעי המופרשים בצואה. בצואה יש מיליארדי חיידקים, בעוד שהשתן ודרכיו אמורים להיות סטריליים לחלוטין.

מה מרגישים כשיש דלקת?

הרבה פעמים הדלקת תהיה נטולת תסמינים ולא תלווה בתלונות. במקרה כזה, לרוב אין צורך בטיפול, אלא אם מדובר בנשים בהריון למשל. כשיש תסמינים הם לרוב כוללים צריבה וכאבים במתן שתן, תכיפות והשתנה מרובה ותחושת דחיפות לתת שתן, לעיתים עד כדי דליפה. יתכנו גם כאבים בבטן התחתונה, שתן בעל ריח רע, תחושת חוסר התרוקנות של השלפוחית ולעיתים תהיה הופעה של דם בשתן, שלא בהכרח נראה לעין. הזיהום בדרך כלל נמצא בשלפוחית השתן עצמה, אבל במקרים מורכבים יותר יכול להיות זיהום בדרכי השתן או בכליה.

 מי בסיכון?

הגילאים השכיחים להופעת דלקת בדרכי השתן הם בעיקר בקרב נשים צעירות ונשים בתקופת גיל המעבר. בנשים צעירות, דלקות בדרכי השתן מופיעות בעיקר עם תחילת קיום יחסי מין. התסמינים של הדלקת מופיעים לרוב תוך כ-24 שעות מקיום יחסי המין. בתקופת גיל המעבר, לאור שינויים הורמונאליים ואנטומיים עלולה גם להופיע דלקת בדרכי השתן.

איך מאבחנים?

האבחנה נעשית בעיקר על סמך התלונות והתסמינים, והטיפול ניתן בהתאם. ישנם כלים בהם ניתן להיעזר לצורך האבחנה, כמו בדיקת שתן פשוטה שנותנת תוצאה מידית. בבדיקה מבררים אם יש נוכחות של תאי דם לבנים בשתן או של ניטריטים. בנוסף, ניתן לבצע תרבית שתן ובאמצעותה לברר באיזה חיידק ספציפי מדובר. ב80-90% מהמקרים מדובר בחיידק E. coli, ולכן אין הכרח בביצוע תרבית שתן לפני תחילת טיפול בדלקת פשוטה של דרכי השתן, מה גם שתוצאות התרבית אינן מגיעות מיד.

>> מהן תופעות הלוואי של גלולות? 

איך מטפלים?

30 אחוז מהנשים יחוו לפחות פעם אחת בחייהן דלקת בדרכי השתן, ו-10 אחוזים מהנשים יסבלו מדלקות חוזרות. מרגע שכבר יש זיהום בדרכי השתן, הטיפול הוא על ידי אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה נלחמת בחיידקים הנפוצים הגורמים לדלקת בדרכי השתן, ופותרת את הבעיה די מהר. אבל, לדלקות בדרכי השתן יש נטייה לחזור, לכן חשוב לנסות ולמנוע את הדלקת הבאה.

תחתונים (צילום: jupiter images)
את מבלה כאן יותר מדי זמן ביום? אולי הגיע הזמן להיבדק | צילום: jupiter images

איך תמנעו את הדלקת הבאה?

יש דרכים למנוע את חזרתה של הדלקת, וזה יחסוך לכם כאבים ותחושות לא נעימות. הנה 10 דברים שאפשר לעשות:

1. לשתות הרבה - זרם השתן שוטף את החיידקים בדרכי השתן במידה מסויימת. שתייה מרובה והשתנה מרובה שבאה בעקבותיה יוכלו לעזור במניעה של דלקות חוזרות בדרכי השתן.

2. שמירה על היגיינה - החיידקים מגיעים לדרכי השתן מהצואה. תדירות טובה של מקלחות והחלפת תחתונים חשובה ביותר למניעה של דלקות.

3. לנגב "מקדימה לאחור" - מכיוון הנרתיק לעבר פי הטבעת ולא להפך כדי לא "לסחוב את החיידקים" אל דרכי השתן.

4. לא להתאפק - כשיש צורך להטיל שתן, ללכת בהקדם לשירותים.

5. התרוקנות מלאה – חשוב להשתין בצורה סדירה עד להתרוקנות מלאה. נמצא שהתרוקנות לא מלאה קשורה בשכיחות גבוהה יותר של דלקות בדרכי השתן.

6. להקפיד על התרוקנות לאחר קיום יחסי מין - בעת קיום יחסי מין חיידקים מועברים מהנרתיק וסביבתו לשופכה. מתן שתן לאחר קיום יחסי מין מפחית את הקולוניזציה של החיידקים בדרכי השתן.

7. התאמת אמצעי המניעה - בנשים שסובלות מדלקות חוזרות בדרכי השתן מומלץ להימנע משימוש בדיאפרגמה או קוטלי זרע כאמצעי מניעה, וכדאי להחליף אותם לאמצעי מניעה אחרים.

8. אין קשר לבן הזוג - החיידקים לרוב אינם מועברים ביחסי מין מבן הזוג אלא מדובר ב"הדבקה עצמית". לכן לא נדרש טיפול או טיפול מונע בבן הזוג.

9. טיפול בהגדלת הערמונית - לגברים שביננו, טיפול תרופתי בהגדלה של הערמונית, יכול להפחית אצירת שתן ולמנוע זיהומים.

10. אנטיביוטיקה מניעתית - טיפול אנטיביוטי מונע אפשרי כשתדירות הדלקות בלתי נסבלת, ויכול למנוע דלקות חוזרות.

 *הכותבת היא סטודנטית לרפואה בשנה ה' באוניברסיטה העברית בירושלים.

 (מקור) (מקור)

>> חכם בשמש: כל מה שחשוב לדעת על מלנומה

* ייעוץ רפואי: ד"ר עידו שטראוס, מומחה לנוירוכירורגיה, היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, המערך הנוירוכירורגי, המרכז הרפואי איכילוב