התקף לב כתוצאה מטרשת של העורקים הכלליים הינה סיבת מוות מובילה בעולם המערבי. במאה העשרים ואחת, זה לא גזירה משמיים וניתן לזהות מראש התפתחות של המחלה ולתת טיפול מונע שיעצור או ימנע את התפתחות המחלה ואת הופעת התקף הלב והמוות. חשוב שנכיר את גורמי הסיכון כדי שנוכל להימנע מראש ממפגש כואב ומסוכן עם נזקים בלתי הפיכים בלב.

התקף לב – איך זה קורה?

הלב הוא שריר שעובד ללא הפסקה משבוע מוקדם בחיינו העובריים, ומשמש כמשאבה שדוחפת את הדם לכל חלקי הגוף ולריאות. הפסקת פעולתו למשך דקות ספורות בלבד, תגרום להפסקת הספקת החמצן לאברי הגוף השונים ולמוות של הרקמות, כאשר המוח ושריר הלב עצמו הינם האיברים הרגישים ביותר - מספר דקות ללא הספקת חמצן והתאים במח ובלב מתים מיידית. במוח זה יגרום ל"שבץ מוחי" ובלב ל"אוטם שריר הלב" או בלשון העם "התקף לב". שני המצבים מהווים סכנת חיים מידית והנזק בהם בלתי הפיך, לכן המטרה היא גילוי מוקדם וטיפול מונע.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

מהי טרשת עורקים?

שריר הלב עצמו מקבל אספקת דם וחמצן דרך עורקים שנקראים עורקים כלילים, Coronary arteries. העורקים האלה, כמו כל שאר העורקים בגוף יכולים להיפגע ממחלה שנקראת טרשת עורקים, Atherosclerosis. המחלה יכולה לייצר אוטם בשריר הלב ולגרום להתקף לב.

טרשת עורקים הינה מחלה המתפתחת בדופן העורקים בהדרגה במשך שנים ארוכות בלי שנרגיש מאומה. אמנם המחלה שקטה ואסימפטומטית במשך שנים רבות, אבל דווקא אז אפשר לטפל בה ולמנוע או להאט אותה. הטרשת גורמת להיצרות וחסימה של העורקים בשל הצטברות חומר שומני בדופן העורק. בהמשך מתפתחת תגובה דלקתית שבה שוקע ריבוד (פלק) בדפנות העורק. הפלק מורכב מכולסטרול, ממרכיבים שומניים נוספים, ומתאי דלקת לבנים שבלעו שומן ומצטברים בשל התהליך הדלקתי. דופן העורק מתעבה, ונוצרת היצרות של כלי הדם ועקב כך הפרעה בזרימת הדם. בשלבים מאוחרים של המחלה תגרום לתלונות וסימנים שעלינו להכיר.

טרשת עורקים איור (צילום: Kateryna Kon, shutterstock)
חומר שומני מצטבר בדופן העורק | צילום: Kateryna Kon, shutterstock

מה הם התסמינים לטרשת בעורקים הכליליים?

כאמור, טרשת מתפתחת במשך תקופה ארוכה של כ-20-30 שנים ללא סימפטומים ותלונות. התלונות יופיעו כאשר ההיצרות של כלי הדם מחמירה. בשלב מוקדם יכולה להופיע הגבלה ביכולת לבצע מאמץ, עם הופעת כאבים, קוצר נשימה, הזעה מוגברת וחולשה. בשלב מאוחר יותר הכאבים יכולים להופיע גם במנוחה. אפשרית הקרנה של כאבים לזרועות, לכתף השמאלית, ללסת התחתונה או לגב.

כאבים המוגדרים כ"לחץ בחזה" (תעוקה) הינם מאוד אופייניים ומחשידים ונקראים "אנגינה פקטוריס". אם הכאב נפסק מיד לאחר הפסקת המאמץ, זה עוד סימן שמחזק את החשד שמדובר באנגינה פקטוריס. אם הכאב לא פוסק, יש להגיע מידית לחדר מיון, כי יתכן ועורק כלילי נחסם לגמרי ומתחיל להיווצר אוטם בשריר הלב עלול לגרום להתקף לב.

מה גורם לטרשת עורקים?

ישנם מספר "גורמי סיכון" שגורמים להיווצרות מוקדמת של טרשת בכלי הדם. העיקרים שביניהם הינם:

  • סיפור משפחתי. יש נטייה גנטית שגורמת לבני משפחות מסוימות להיות רגישים לגורמים סביבתיים. במשפחות אלה יש שכיחות גבוהה של התקפי לב או טיפול כגון צנתור בגיל מוקדם.
  • עישון
  • לחץ דם גבוה
  • סוכרת
  • עודף שומנים בדם
  • השמנת יתר

איך מונעים מחלה טרשתית ואוטם בשריר הלב?

מטרתה של הרפואה המונעת כיום לגלות את ההיצרות לפני שהעורקים הכליליים יסתמו, ע"י גילוי פלקים טרשתיים בשלב מוקדם בו ניתן לטפל בקלות, ובכך למנוע אוטם בשריר הלב, כלומר, למנוע התקף לב וסכנת חיים. ניתן לגלות היצרויות התחלתיות בבדיקות "לא פולשניות" כגון מבחן מאמץ, אקו במאמץ, מיפוי לב, או CT לב.

באנשים עם גורמי סיכון, מומלץ בכל מקרה, גם כשאין תלונות, החל מגיל מסוים להיות במעקב תקופתי של רופא משפחה או קרדיולוג. אחת מבדיקות הדימות החדשות המומלצות ביותר לגילוי מוקדם של טרשת בלב הינה בדיקת CT פשוטה, ללא הזרקת חומר ניגוד הנקראת Calcium Scoring. בבדיקה זו ניתן לזהות ולכמת רבדים מסוידים בעורקי הכליליים, ולפי הממצאים הקרדיולוג יכול להמליץ על טיפול מונע לעצירת התפתחות מחלה טרשתית.

בדיקת CT (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אחוזי גילוי גבוהים מאוד למחלה טרשתית | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

כשיש תסמינים המחשידים למחלה טרשתית, בדיקת CT של הלב (הכולל הזרקת חומר ניגוד וידוע בציבור הרחב בשם "צנתור וירטואלי")  הינה בדיקה לא פולשנית המדגימה מצוין את כלי הדם הכליליים, את הרבדים הטרשתיים, אם יש ואת דרגת ההיצרות שהם יוצרים, ובכך מאפשרת לקבל החלטה אם יש צורך לשלוח את הנבדק/ת לצנתור לב. רגישותה של בדיקת CT של הלב לגילוי היצרות משמעותית הדורש טיפול בתומכן או ניתוח מעקפים, הינה גבוהה מאוד – כ- 95%.

יותר מכך, ה״ערך המנבא השלילי״ של הבדיקה Negative Predictive Value) ) הינו יותר מ – 99% . במילים אחרות, אם ניקח 100 נבדקים שבצעו CT של הלב עם תשובה שאין מחלה משמעותית ונעשה לכולם גם צנתור, אזי ב – 99-100 מהם, הצנתור גם יראה שאין צורך בטיפול התערבותי. בעולם הרפואה מדובר בבדיקה רפואית עם ביצועים מדהימים. בבית החולים רפאל קיים מכשיר CT לב חדשני המתקדם ביותר בישראל, מבין יתרונותיו: פולט רק מחצית מהקרינה הקיימת במכשירי CT, מאפשר לפענח את התמונה בדיוק רב ולקבל אבחנה  מיד לאחר הבדיקה.

*הכותב הינו מנהל אגף דימות (רנטגן) במרכז הרפואי ע"ש שיבא ומנהל את בדיקות CT של הלב בבי"ח רפאל.