"מלא שאלות שלכם על בעיית השמיעה שלי אז אספר לכם כאן", כך פתחה משפיענית הרשת עדי בוזגלו את הפוסט באינסטגרם. "מאז שהתחלתי לעבוד בגיל 19, עבדתי במוקדים עם אוזניות ובסביבה מאוד רועשת. כתוצאה מכך חלה הידרדרות משמעותית בשמיעה. מדברים איתי ואני לא שומעת. התכחשתי. אני לא שומעת? אין דבר כזה!".

בהמשך הדברים, בוזגלו מספרת שהחליטה להתמודד עם העניין, וניגשה למומחה אא"ג, שבישר לה שאם לא תרכיב מכשיר שמיעה היא עלולה לאבד גם את הדיבור. "פחדתי מאוד והחלטתי לנסות, אין ברירה. היום אני איתם (עם המכשירים), ועדיין לא שומעת 100% אבל זה מה שיש. מקבלת את הכול באהבה. אז לשאלתכם למה אני צועקת הרבה. אז לפניכם התשובה, וסליחה מאותם אנשים שרצו סלפי והמשכתי ללכת. אני לא סנובית אני פשוט לא שומעת טוב".

 

"גיל איבוד השמיעה בישראל ובעולם הולך ונעשה צעיר יותר"

ד"ר יהב אורון, מומחה אא"ג, מנהל מרפאת אא"ג והיחידה לשמיעה ולדיבור באיכילוב, מסביר כי תופעת איבוד השמיעה אצל צעירים בני 45-18 שכיחה בשנים האחרונות. "גיל איבוד השמיעה בישראל ובעולם הולך ונעשה צעיר יותר. מדובר בתופעה מטרידה, הפוגעת בתקשורת הבין-אישית. היא יכולה להוביל לדימוי עצמי נמוך, לחוסר תפקוד, דיכאון וחרדה. אם ירידת השמיעה נמשכת שנים, היא בהחלט יכולה להשפיע גם על היכולת שלנו לשמוע את עצמינו, ואז משפיעה על הדיבור".

אגב, כפי שקרה לבוזגלו, לדבריו שמיעה באוזניות היא אכן הסיבה המרכזית לאיבוד שמיעה בגיל צעיר. בנוסף, הוא מציין סיבות נוספות שיכולות להוביל לתופעה, כגון: גנטיקה, רעשי העולם המודרני, כמו: עבודות בכביש, אמבולנס, טלפון ועוד. גם במסיבות ומועדונים מושמעת מוזיקה בעוצמה גבוהה אשר משפיעה על השמיעה ואפילו גיוס לצבא. "החבר'ה הצעירים מתגייסים לקרבי, נחשפים לרעשים של ירי ולא תמיד מגנים על האוזניים כמו שצריך", מוסיף ד"ר אורון.

"הצעיר ביותר שמטופל אצלי במרפאה הוא בן 18. לפעמים הוא שואל 'למה בגיל 18 אני צריך להיות עם מכשיר שמיעה כמו סבא שלי?'. אנשים צעירים עם ירידה בשמיעה חווים קושי, כי מצד אחד חשובה להם האינטראקציה החברתית, ומצד שני זה גורם למוגבלות  ויכול להוביל לנזק נפשי אמתי", מספר ד"ר אורון.

עדי בוזגלו (צילום: מתוך אינסטגרם, instagram)
"אני לא סנובית. אני פשוט לא שומעת טוב". עדי בוזגלו | צילום: מתוך אינסטגרם, instagram

"זה מגיע פתאום, בלי הכנה מוקדמת"

גם דבורה (שם בדוי), 40, ממרכז הארץ, אמא לשני ילדים, החלה לאבד את שמיעתה כבר בגיל 35, לאחר ההיריון השני. "יום אחר קמתי ופשוט הפסקתי לשמוע באוזן שמאל. זה מגיע פתאום. בלי הכנה מוקדמת. בהתחלה חשבתי שמדובר בנוזלים ופחות ייחסתי לזה חשיבות, אבל עם הזמן ממש התחלתי לאבד את השמיעה באוזן. זה הפריע לי מאוד, לא יכולתי לשמוע את הילדים, זה פגע לי בעבודה וכמעט בכל תחום בחיי".

כשניגשה דבורה לבדיקה, לאחר שנשללו סיבות אחרות, נאמר לה שהיא סובלת מ"אוטוסקלרוזיס", שיכול להיות קשור להיריון.
ד"ר אורון מסביר כי "אוטוסקלרוזיס, הוא תופעה לא נפוצה במיוחד, אך רופאים נתקלים בה מדי פעם. "זה בעצם קיבוע של אחת מעצמות השמע באוזן התיכונה, זו שאמורה לזוז ולהעביר את הצליל לאוזן הפנימית, ברגע שהיא מקובעת הצליל לא עובר. ייתכן שיש קשר להריון, אך הוא לא מוכח בצורה מוחלטת".

דבורה מספרת שמאז שהתגרשה, ואיבדה את השמיעה היא מתביישת לצאת לדייטים. "כשאני הולכת בלי המכשירים, אני באמת לא שומעת כלום ולא יכולה לתקשר. המכשירים אומנם קטנים אבל עדיין תמיד צריך להסביר ואנשים לרוב די בשוק מזה".

חשיבות הטיפול המהיר

ד"ר אורון מסביר שחשוב מאוד לטפל באובדן שמיעה פתאומי באופן הכי קרוב לאירוע עצמו. "אם נתקלים בירידת שמיעה פתאומית, הטיפול המקובל הוא מתן סטרואידים דרך הפה, זה יכול לשפר או להחזיר את השמיעה, לפעמים מזריקים סטרואידים אל האוזן התיכונה או עושים שימוש בחמצן בתא לחץ".
לעומת זאת, באובדן שמיעה הדרגתי, בודקים לדבריו אם יש קשר למחלות אחרות כמו מחלת מנייאר למשל, שגורמת לבעיות שמיעה המלוות בסחרחורות. "בודקים גם אם אבדן השמיעה נובע מזיהומים, תרופות, תסמונות נדירות או גידולים ומטפלים בגורם". כמו כן, ד"ר אורון מציין כי ניתן לטפל באובדן שמיעה אצל צעירים גם על-ידי ניתוחים כמו ניתוח כפתורים בו מניחים צינורית קטנה שמנקזת נוזלים או ע"י ניתוח שתל שבלול בו מניחים אלקטרודה בתוך האוזן הפנימית שמגרה באופן ישיר את עצב השמיעה.

"חשוב מאוד להגיע מיידית לבדיקה אצל מומחה אא"ג ברגע שמבחינים בשינוי בשמיעה. שיקום בעזרת מכשיר שמיעה קריטי לתקשורת ולשמירה על היכולת האנושית, המאפשר לייצר אינטראקציה, לכן זה הפתרון הטוב והפרקטי ביותר לצעירים", מסכם ד"ר אורון.