גלאוקומה הא מחלת עיניים כרונית המהווה אחת הסיבות הנפוצות בעולם לעיוורון בלתי הפיך. שכיחות המחלה באוכלוסייה הולכת ועולה עם הגיל. כך לדוגמא שכיחות המחלה מעל גיל 40 היא כ-2 אחוזים ואולם מעל גיל 70 כבר 10 אחוזים מהאוכלוסייה סובלת מהמחלה. ההערכות הן כי במדינת ישראל לבדה ישנם כ-70,000 חולי גלאוקומה. מצב שעלול להיות מקדים לגלאוקומה נקרא "יתר לחץ תוך עיני" והוא נפוץ אף יותר. לפי הערכות, שכיחות מצב זה עומדת על כ-10 אחוזים מכלל האוכלוסייה.

במחלת הגלאוקומה נפגעים תאי עצב ברשתית העין והתוצאה היא אובדן הדרגתי של שדות ראייה. בתחילת המחלה הפגיעה אינה משמעותית והמטופל אינו מבחין בה כלל. עם התקדמות המחלה נפגע שדה הראייה באופן הדרגתי, ובשלבים החמורים של המחלה שדה הראייה מצטמצם והולך עד כדי עיוורון.  

  >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

כיצד מאבחנים אותה?

למחלה בדרך כלל אין סימנים מוקדמים ועל כן היא מכונה "הגנב השקט של הראייה". הדרך היחידה לאבחן את המחלה בשלביה הראשונים היא על ידי בדיקת רופא עיניים. בבדיקה נבדקים מבנה העין, נמדד הלחץ התוך עיני ומתבצעת הערכה של עצבי הראייה. בהתאם גם מופנה המטופל לבדיקות עזר כגון בדיקת שדות ראייה ובדיקות הדמיה שונות.

מהם גורמי הסיכון?

גורם הסיכון העיקרי למחלת הגלאוקומה הוא לחץ תוך עיני מוגבר, ואכן ברוב המקרים של מחלת הגלאוקומה נמדדים ערכים גבוהים של לחץ בעין. לפיכך, המטרה הראשית של הטיפול במחלת הגלאוקומה היא הפחתת הלחץ התוך עיני ועל ידי כך הקטנת הסיכון להתקדמות הנזק בשדות הראייה.

כיצד מטפלים?

טיפות עיניים

באופן מסורתי מטרה זו של הפחתת לחץ תוך עיני מושגת על ידי הזלפת טיפות עיניים. על אף שטיפות העיניים יעילות בדרך כלל ומפחיתות את הלחץ התוך עיני, לא מדובר בפתרון אידיאלי. ראשית, המטופל חייב להזליף את הטיפות באופן קבוע ולכל החיים. לעיתים יש צורך במספר סוגים שונים של טיפות, מצב המקשה על המטופלים. לכך מתווספים גם הנטל הכלכלי שברכישת הטיפות לכל החיים, וכן תופעות לוואי העלולות להופיע פעמים רבות כתוצאת הטיפול.

מחקרים מראים שככל שהמטופל נזקק ליותר תרופות (טיפות) להפחתת הלחץ התוך עיני, כך באופן ישיר פוחתת מידת ההיענות שלו לטיפול, כך שלמעשה מטופלים רבים אינם נוטלים את הטיפול כראוי, מצב הגורם למחלה לא מאוזנת והתקדמות הנזק.

טיפות עיניים (צילום:  adriaticfoto, shutterstock)
מפחיתות את הלחץ התוך עיני, אך לא פתרון אידאלי | צילום: adriaticfoto, shutterstock

עוד ב-mako בריאות:
>> אפידמיולוגית: זה המושב הבטוח ביותר באוטובוס
>> מחקר חדש: ריחוק פיזי לא מספיק למניעת הדבקה
>> לא מצליחים להירדם? 8 משקאות שיעזרו לכם  

טיפול בלייזר

בשנים האחרונות הולכת והופכת נפוצה האופציה להפחתת לחץ תוך עיני על ידי ביצוע טיפול לייזר הנקרא SLT ((Selective Laser Trabeculoplasty. בטיפול זה מועברת אנרגיית לייזר אל האזור בעין אשר מנקז את הנוזל התוך עיני החוצה וכך מושגת הפחתת לחצים. מדובר בטיפול יחסית פשוט עם תופעות לוואי קלות בדרך כלל, אשר חולפות תוך זמן קצר. במחקרים בינלאומיים גדולים שפורסמו בשנים האחרונות, הוכחה יעילות טיפול ה-SLT בהפחתת הלחץ תוך עיני, והוכח כי יעילות הטיפול שווה לטיפול ראשוני בטיפות.

מובן שאין הכוונה למקרי גלאוקומה קשים אשר נזקקים למספר רב של תרופות או הנזקקים אף לניתוח להפחתת הלחץ התוך עיני, אלא למקרי גלאוקומה או יתר לחץ תוך עיני יחסית קלים, אשר בהם טיפול SLT יכול להחליף או לכל הפחות להקטין את הצורך בשימוש בטיפות עיניים להפחתת לחץ.

עד כה טיפול ה-SLT היה מבוצע על ידי רופא עיניים בהצמדת עדשה טיפולית לעין הנבדק במשך דקות, מה שעלול היה לגרום לאי נוחות. לצורך ביצוע פעולה זו היה צורך במיומנות של הרופא המטפל וכן בשיתוף פעולה מירבי של המטופל. כמו כן טיפול ה-SLT לא היה מתאים לכל סוגי מחלת הגלאוקומה.

לאחרונה פותח מכשיר לייזר על ידי חברת BELKIN Laser  הישראלית, המבצע את טיפול ה- SLT באופן ישיר, ללא צורך בשימוש בעדשת בדיקה ובאופן מהיר ביותר (1-2 שניות) וכמעט ללא צורך בשיתוף פעולה של המטופל. המכשיר נקרא DSLT והטיפול בו יכול להתאים גם במקרי גלאוקומה שלא היו מתאימים לטיפול SLT רגיל. יתר על כן, בימים אלו של מגפת הקורונה, לעובדה כי הטיפול ה-DSLT אינו מצריך מגע ישיר בין הרופא המבצע ובין המטופל - ישנו יתרון משמעותי.

גלאוקומה (צילום:  ARZTSAMUI, shutterstock)
גלאוקומה | צילום: ARZTSAMUI, shutterstock

מכשיר ה-DSLT הראה יעילות במחקרים ראשוניים, והוא נמצא כעת במרכזו של מחקר חדש הנערך לצורך הערכת יעילות הטיפול באמצעותו. המחקר מתנהל בימים אלו ממש במספר מרכזים רפואיים בארץ (רמב"ם בחיפה, בילינסון בפתח תקווה, שערי צדק בירושלים, וסורוקה בבאר שבע) וכן במספר מרכזים רפואיים באנגליה ובאיטליה. 

אם תוכח יעילותו כפי שאנו מקווים שיקרה, יהיה בכך משום מהפכה של ממש בגישה לטיפול להפחתת לחץ תוך עיני. כך ניתן יהיה להציע למטופלים טיפול מהיר ויעיל אשר יוכל להקטין או אף להחליף (לפחות באופן זמני) את השימוש הכרוני בטיפות עיניים להפחתת לחץ במקרים קלים עד בינוניים של מחלת הגלאוקומה או של יתר לחץ תוך עיני.

הכותב הוא רופא עיניים מומחה ומנתח, מומחה בניתוחי קטרקט וגלאוקומה, מנהל שירות הגלאוקומה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע, ומשמש בתפקידו כיו"ר חוג הגלאוקומה באיגוד רופאי העיניים בישראל