המלחמה המתחוללת בחוץ, כמעט גרמה לנו לשכוח שאנחנו בתחילת עונת החורף, שבה מתגברת גם שכיחותה של מחלת האסתמה. מדובר במחלה הגורמת לחסימה בדרכי הנשימה, שמופיעה לרוב בתקופת הילדות, ולעיתים חולפת במהלך גיל ההתבגרות. בחלק מהמקרים זוהי מחלה כרונית הנמשכת לאורך כל החיים, עם תקופות של החמרה והטבה לסירוגין. מהם הגורמים לאסתמה ומה קורה בגוף בזמן התקף?
אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה, הגורמת להיצרות הסימפונות. המחלה נגרמת בשל תגובתיות יתר לגירויים שונים ומתבטאת בהתקפים חוזרים של שיעול וקוצר נשימה, החולפים באופן עצמוני או בעקבות טיפול. אסתמה מתאפיינת ברוב המקרים בתקופות שקטות, שבהן אין כלל תסמינים, ובתקופות של החמרה שבהן מופיעים התסמינים.
בזכות הטיפול המונע המקובל כיום, חל שיפור משמעותי בבריאותם ובאיכות חייהם של המטופלים הסובלים מאסתמה. לחולי אסתמה בכל מקרה, מומלץ להיות במעקב מסודר וקבוע אצל רופא המשפחה או אצל רופא ריאות, כדי למנוע החמרות במחלה.
מהם תסמיני האסתמה?
התסמינים מתבטאים בצפצופים בעת הנשימה, קוצר נשימה, שיעול ולעיתים קרובות שיעול יבש ולעיתים גם לח. תסמינים אלו נוטים להחמיר בשעות הלילה ולפנות בוקר. תסמינים העשויים להקדים התקף אסתמה הם - נזלת, שיעול, דמעת, תחושת גרד בגרון, חולשה ועייפות.
אופי המחלה וחומרתה משתנים מאדם לאדם. ישנם מקרים שבהם תסמיני האסתמה מופיעים רק בתקופות החמרה ללא כל תסמינים בין ההתקפים, אשר יכולים להיות תכופים או נדירים, בעוד שבמקרים אחרים יש תסמינים על בסיס יום-יומי, כגון קוצר נשימה במאמץ ושיעול לילי.
מה קורה בגוף בזמן התקף אסתמה?
בזמן ההתקף הילד מתקשה לנשום, והקושי לנשום מתבטא בנשימות מהירות ושטחיות, המלוות בצפצוף בולט בזמן הוצאת האוויר. המאמץ הנשימתי כולל גיוס ושימוש בשרירי עזר של בית החזה והבטן. כמו כן, מתפתחים התקפי שיעול. קוצר נשימה קשה עלול להיות מלווה באי שקט, בהזעה ובקושי בדיבור ואכילה.
מהם הגורמים להופעת אסתמה?
גורמים שונים קשורים בהתפתחות אסתמה, חלקם עדיין לא ידועים. ככל הנראה, לנטייה הגנטית ולתורשה יש תפקיד חשוב. עם זאת, מחקרים רבים לא הצליחו לבודד גן אחד הגורם למחלה וסביר שמעורבים במחלה גנים שונים. בנוסף קיימים גורמים סביבתיים התורמים להופעת האסתמה.
השפעת הגורמים הסביבתיים מתחילה כבר ברחם האם (עישון בהיריון למשל הוא אחד מהם) וממשיכה גם במהלך החיים. ככל הנראה קיימים יחסי גומלין בין חשיפה לזיהומים במהלך שנות החיים הראשונות והגנה מפני התפתחות אסתמה בהמשך. כמו כן, להשפעות סביבתיות כמו זיהום אוויר ומחלות נגיפיות של דרכי הנשימה, יש ככל הנראה קשר להתפתחות אסתמה.
ישנם גורמים שונים העלולים לעורר התקף אסתמה:
- חשיפה לחומרים אלרגנים: קרדית אבק הבית, פריחת צמחים שונים, עובש וצואה של מקקים ועוד.
- זיהום אוויר.
- חשיפה לעשן סיגריות.
- זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה.
- מאמץ גופני.
- שינויים במזג האוויר: אוויר קר ויבש, חילופי עונות.
- בכי וצחוק ממושכים.
- לחץ נפשי.
איך מאבחנים אסתמה?
ניתן לאבחן אסתמה על סמך התסמינים הקליניים והתגובה לטיפול. במקרים שבהם קיים צורך קליני ניתן לבצע בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה) במנוחה ולחזור על הבדיקה לאחר מתן תרופות מרחיבות סימפונות. בקרב חולי אסתמה יופיע שיפור משמעותי בתפקודי הריאה לאחר מתן מרחיבי סימפונות.
היות שבמקרים רבים, תפקודי הריאות במנוחה אצל חולי אסתמה הם תקינים ניתן "לגרות" את דרכי האויר לצורך יצירת התקף אסתמה קצר על ידי ביצוע הבדיקה במאמץ או באמצעות בדיקות תגר אחרות המעוררות את האסתמה. בדיקות תגר אלו מסייעות באבחנת אסתמה ובקביעת חומרתה.
כיצד מטפלים?
מאחר שאסתמה היא מחלה כרונית המלווה בהחמרות, הטיפול בה מתחלק לטיפול במרכיב הכרוני ולטיפול בהחמרות, והוא נעשה ע"י טיפול מונע הכולל בין היתר המלצות להימנעות מחשיפה לעישון ולאלרגנים סביבתיים ושימוש במשאפים המכילים סטרואידים. כיום לא קיים טיפול תרופתי המרפא את האסתמה אך קיימים תכשירים רבים המסייעים לשלוט בתסמינים ולהפחית את המרכיב הדלקתי הכרוני. בעזרת תרופות, הניטלות לאורך זמן ניתן להפחית את מספר ההתקפים ואת חומרתם ולעיתים אף למנוע אותם.
ההחלטה בדבר הצורך בטיפול מונע תלויה בחומרת האסתמה ושמטרת הטיפול המונע היא – שליטה בתסמיני האסתמה וניהול אורח חיים רגיל ללא מגבלות וללא החמרות. בנוסף, מומלץ לחולי אסתמה להתחסן לשפעת בכל שנה. טיפול בהתקף אסתמה יכלול בד"כ טיפול משולב בתכשירים המרחיבים סימפונות ותכשירים נוגדי דלקת – בד"כ סטרואידים.
מתי חייבים לפנות לעזרה רפואית?
יש לפנות לטיפול רפואי בכל מקרה שבו יש החמרה בתסמיני האסתמה: למשל, שיעול תכוף, קוצר נשימה או קושי במאמצים קלים. במקרה של קוצר נשימה קיצוני שמופיע בפתאומיות, מתפתח במהירות ואינו משתפר בעזרת משאף – במקרים אלה יש לפנות למחלקה לרפואה דחופה (מיון).
מה עושים כשילד סובל מהתקף בזמן השהייה בממ"ד?
ראשית, חשוב לדעת שמצבי לחץ עלולים לגרום להפרעות נשימתיות שונות - חלקן אורגניות וכוללות למשל החמרה באסתמה אצל ילדים הסובלים ממנה, וחלקן נובעות מחרדה והן עלולות להתבטא גם כן כקושי נשימתי.
לעיתים קשה להבדיל בין הפרעות הנשימה השונות, ולכן חשוב להתייחס בכובד ראש לכל תסמין נשימתי.
במקרה שידוע על אסתמה והילד חווה מצוקה נשימתית, חשוב לתת טיפול במשאפים או אינהלציות כפי שהומלץ על ידי הרופא המטפל. במקביל חשוב להרגיע את הילד ולהסביר לו שהוא מוגן ובטוח.בכל ספק, או כאשר קוצר הנשימה נמשך יש לפנות לטיפול רפואי. חשוב להשאיר בממד משאפים וציוד טיפולי נדרש. ודאו שיש בידיכם את תוכנית הטיפול שהומלצה לילד ואווררו את הממד כשאינכם נדרשים לו.
לשאלות נוספות בנושא אסתמה או מחלות נשימה אחרות, תוכלו לפנות לקבוצת התמיכה של שניידר
הכותב הוא ד"ר מאיר מי זהב, מנהל יחידת האסתמה במכון לרפואת ריאות במרכז שניידר לרפואת ילדים