אנג'לינה ג'ולי התראיינה לאחרונה ל"וול סטריט ג'ורנל" וחשפה כי אחרי שהתגרשה מבראד פיט אי שם ב-2016, היא סבלה משיתוק על שם בל שפגע בפניה היפות. "הגוף שלי מגיב בצורה חזקה מאוד ללחץ. רמת הסוכר שלי עולה ויורדת, ופתאום סבלתי משיתוק", אמרה.

ג'ולי היא לא היחידה שנאצה להתמודד עם הבעיה המתסכלת. בשנים האחרונות מפורסמים נוספים התקשו להביט במראה – החל ממיכל אנסקי שלא חסכה מהעוקבים שלה ופרטה אודות התמודדותה עם התסמונת, דרך אנה זק שסיפרה על השינוי המבהיל במראה הפנים ועד ג'סטין ביבר, שסיפר על תסמונת שונה אבל דומה, המכונה "רמזי האנט" שאף היא גורמת לשיתוק כזה בפנים.

שמה של ג'ולי עלה לכותרות בישראל לאחרונה לא בהקשר חיובי. כזכור, בתחילת נובמבר היא העלתה לעמוד האינסטגרם שלה פוסט שבו יצאה להגנת הפלסטינים בטענה שישראל "רוצחת משפחות שלמות, מענישה נשים וילדים ועושה דה-הומניזציה למיליוני אזרחים פלסטינים". אבל הפעם, כאמור, לא באנו לסגור איתה חשבון אלא לדבר על תופעה בריאותית חשובה שהיא מעלה למודעות.

מהי תסמונת בל? (bell’s palsy)

שיתוק עצב הפנים (מכונה גם פציאליס או  תסמונת בל), מופיע באופן פתאומי. הלוקים בו יסבלו מהופעה של חולשה עד שיתוק של עצב הפנים הניכרת במחצית הפנים. בעת המחלה קיימת א-סימטריה של הפנים, הסוטות לצד הנגדי - שם שרירי הפנים פעילים. האדם הנפגע במחלה מאבד את יכולת הבעת הפנים במחצית הפנים בצד הפגוע. הדבר מתבטא גם בקושי בשתייה, בשינויים בטעם במחצית הלשון, בקושי בדיבור ובהיעדר הבעות פנים בצד הפגוע.

מיכל אנסקי ממשיכה להתמודד עם סיבוך השיתוק בפניה (צילום: instagram)
אנסקי מדגימה את התרגילים הייחודיים שהיא עושה לפנים | צילום: instagram

עצב הפנים הוא אחד מעצבי הגולגולת השולט על תנועת השרירים בפנים, לרבות שרירי ההבעה הכוללים חיוך, הרמת גבות ושרירי הפנים המניעים את הלסת בעת אכילה. בנוסף, הוא מעצבב את בלוטת הרוק ואת בלוטות הדמעות. בעת המחלה, הפגיעה הקשה ביותר היא בעין, בשל חוסר היכולת לעצום את העיניים גם בשינה. כך למעשה נוצר יובש בעין העלול להביא לנזק משמעותי לקרנית.

מה גורם להופעת התסמונת?

הסיבה להופעת השיתוק בדרך כלל אינה ידועה. ההשערה היא שהעצב נפגע ע"י וירוס ממשפחת ההרפס. המחלה יכולה להתחיל באופן פתאומי כשיתוק של מחיצית הפנים - חלקי או מלא. לעיתים יכולים להיות סימנים מקדימים לשיתוק של עקצוץ או כאב במחצית הפנים בצד הפגוע.

מהם הטיפולים המקובלים?

נהוג לטפל במחלה באמצעות טיפול בסטרואידים דרך הפה במשך שבוע במינון גבוה, ולאחר מכן להפחית באופן הדרגתי את המינון עד להפסקה מלאה. לעיתים כשיש שיתוק מלא של הפנים מוסיפים טיפול תרופתי נוסף בתרופות כנגד וירוס ההרפס, שיכול לקצר את משך המחלה ולשפר מעט את אחוזי ההחלמה. כאשר השיתוק אינו חולף תוך זמן קצר, ניתן להוסיף לטיפול גם טיפול פיזיותרפיה לשרירי הפנים, שמטרתו לשמור על מתח השרירים ועל יכולת הכיווץ שלהם על מנת למנוע ניוון של השרירים.

מאחר שהעין אינה נסגרת, חשוב לטפל בצד הניזוק על מנת למנוע נזק לקרנית כתוצאה מיובש. הטיפול כולל שימוש בדמעות מלאכותיות על מנת לשמור על לחות, וסגירת העין ע"י פלסטר בשינה על מנת להגן על העין מיובש.

כ-70% מהנפגעים מחלימים באופן מלא תוך 3 חודשים, כ-15% מהם חווים פגיעה משמעותית בעצב והשיתוק יכול להמשך עד לתקופה של חצי שנה. אלה צפויים להחלמה חלקית בלבד ולעיתים לחזרה חלקית בלבד של תפקוד השרירים.