מחלות קרוהן וקוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות שמערבות חלקים שונים של המעי, ומלוות את המטופל למשך חלקים ארוכים מאוד בחייו, כך מסביר ד"ר איל הירש, מומחה לרפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה ביחידה למחלות מעי דלקתיות במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי תל אביב איכילוב. "מהלך המחלה כולל תקופות של הפוגות והחמרות לסירוגין. בעת ההחמרה מתקיימת פעילות של דלקת במעי שמלווה לא אחת בתסמינים כמו כאבי בטן, שלשולים, ירידה במשקל ופגיעה בתיאבון, וכן תסמינים מחוץ למעי כמו כאבי מפרקים ופריחות על העור", מסביר ד"ר הירש. אך הפעילות הדלקתית לא בהכרח מלווה באותם תסמינים, "בחלק מהזמן, הפעילות הדלקתית במעי יכולה להופיע חודשים רבים ואפילו שנים לפני הופעת התסמינים, וכשאלו מגיעים הם יכולים להיות סימן לדלקת שפעילה כבר זמן רב", אומר ד"ר הירש.
את הדלקת שמתחילה ועתידה להביא להתלקחות של המחלה, אפשר לאתר מבעוד מועד בזכות איתור חלבון הקלפרוטקטין, חלבון שמשתחרר מתאים של מערכת החיסון המשתתפים בדלקת. בדיקת החלבון בקרב חולי קרוהן וקוליטיס היא בדיקה מדויקת יותר משום שהיא נלקחת מהצואה. "אם נבחן את נוכחות החלבון בדם נקבל מידע על תהליכים דלקתיים במקומות שונים בגוף, אך מאחר שאנו מודדים את הריכוז של החלבון בצואה אנו מקבלים מדד שהוא מאוד רגיש וממוקד למעי, כלומר כשיש מחלה במעי הוא כמעט בכל הפעמים יעלה, אך הוא לא יעלה אם ישנה מחלה שלא קשורה למעי", מסביר ד"ר הירש. ניטור של החלבון בצואה מעניק לא רק התראה מראש אלא גם לוחות זמנים. "אנחנו יודעים שהערך של הקלפרוטקטין עולה בין שלושה חודשים לחצי שנה לפני שהתסמינים מתחילים להופיע. ניטור של ערכי החלבון מאפשר לנו לבצע פעולות מניעתיות כמו שינוי תזונה, טיפול תרופתי או ביצוע בדיקות נוספות לפי הצורך", מסביר ד"ר הירש.
בדיקת הקלפרוטקטין כסמן לתהליכים דלקתיים היא בדיקה מוכחת הקיימת בסל הבריאות של ישראל, אך לא זאת בלבד. ד"ר הירש מציין כי בעבודות שונות שנעשו נראה שהערך המתקבל בבדיקת הקלפרוטקטין נמצא בהתאמה טובה מאוד למה שמתקבל בבדיקות הדמיה כמו CT ו-MRI ובבדיקות קולונוסקופיה. אין זה פלא כי בדיקה זו נכנסה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות. "הבדיקה משמשת אותנו למדידות חד-פעמיות של רמת הדלקת ולמעקב אחר פעילות המחלה. ירידה ברמת הקלפרוטקטין מצביעה על שיפור בתהליך הדלקתי, עלייה יכולה להצביע על תהליך דלקתי שמתגבר ודורש שינוי באסטרטגיה הטיפולית. הניטור התקופתי בעצם מסייע לנו לשנות את מהלך המחלה בעתיד ולמנוע סיבוכים לרבות אשפוזים וניתוחים", מסביר ד"ר הירש. אותו ניטור מסייע גם במניעת נזקים שנגרמים מדלקות שפעילות לאורך זמן. "דלקת הפעילה לאורך זמן עלולה לגרום לנזק בדופן המעי, שבסופו של דבר מתבטא ביצירת רקמת צלקת, היצרויות וסיבוכים כמו מורסות וחסימות מעי", מסביר ד"ר הירש ומדגיש: "מסיבוכים אלו אפשר להימנע ולשמור על הפוגה ועל היעדר דלקת לאורך זמן".
הכירו את הבדיקה הביתית החדשה, שמאתרת התלקחויות בזמן
אך בעוד שניטור קבוע כל כך חשוב למעקב אחר מצב החולים, הוא גם מקשה מאוד על שגרת יומם. "כדי להימנע מהגעה לתסמינים ולסיבוכים של המחלות אנחנו מעלים את האינטנסיביות של הניטור, אך בסופו של דבר הוא מעמיס על המטופלים, הוא דורש מהם להגיע לעיתים תכופות למרפאות ולקופות החולים, ומאלץ אותם להתמודד עם אי הנעימות שבהגעה לבדיקה עם דגימת הצואה שלהם, מה שעלול בסופו של דבר לפגוע בהיענות של החולים לבדיקה", מסביר ד"ר הירש.
מתוך הקושי הזה, וכחלק ממגמה כוללת בעולמות הרפואה לפיתוח פתרונות רפואה מרחוק יצאה לאחרונה בדיקה חדשה בשם 'קלפרוסמארט' (Calprosmart) מבית 'Calpro דין דיאגנוסטיקה' לאיתור רמות החלבון, אותה יכולים החולים לבצע בפשטות בביתם. "המטרה היא לאפשר לחולים לבצע שגרה של מעקב וניטור פעילות המחלה שתשתלב טוב יותר בשגרת חייהם. ככל שנוכל להעביר יותר בדיקות לביצוע מרחוק, נוכל גם להעלות את ההיענות של המטופלים וגם לאפשר זמינות טובה יותר של הבדיקה", מסביר ד"ר הירש.
עם קבלת ערכת הבדיקה של 'קלפרוסמארט' מקבלים החולים גם הדרכה מלאה בביתם על ידי נציג החברה, ובכל מקרה מדובר בבדיקה פשוטה לביצוע שדורשת רק כמה פעולות קצרות. "הבדיקה לא דורשת מהמטופל ידע טכנולוגי או מכשור מורכב, והכלי העיקרי בה פרט לערכה הוא הטלפון הסלולרי שקיים בכל בית. הקריאה מתבצעת במהירות ובסך הכול מדובר בפרוצדורה שלא פוגמת בשגרת יומו של המטופל ויכולה להשתלב בה", אומר ד"ר הירש.
כמו כן, אחד מהיתרונות של הבדיקה הביתית הוא שהיא מספקת תוצאה תוך 15 דקות בלבד, אותה אפשר לשלוח דרך אפליקציה ייחודית היישר לפענוח מעבדה. בהמשך נציגי המעבדה יוצרים קשר עם המטופל ומעדכנים אותו באשר לערכי התוצאה. במידת הצורך יפנו את המטופל לרופא המטפל כדי שהוא יוכל להמשיך במעקב ולהעניק מענה מהיר במקרה שבו נמצאו ערכים המצביעים על פעילות דלקתית.
מחקר שהשווה בין הבדיקה הביתית לבדיקה שמתבצעת במעבדה מצביע על היותה בדיקה מהימנה ומדויקת. "בהשוואה בין הבדיקות האלו לבדיקות המבוצעות באופן סדיר בבית החולים ראינו מתאם בתוצאות בין רמת הדלקת בבדיקות המעבדה לבין הבדיקות הביתיות התואמות לפעילות הדלקתית שאותה אנו רואים בסופו של דבר אצל המטופל", מסביר ד"ר הירש. כלומר, איכויות הבדיקה בשילוב שירות המעבדה המלא מאפשרים למטופל לשפר את סיכוייו לזהות את ההתלקחויות בזמן.
לסיכום, דווקא בימים שמלווים בלחץ רב שעלול להגדיל את הסיכוי להתלקחויות ואת החשש של החולים מהדבקה אשר מונעת מהם להגיע למרפאות, הבדיקות הביתיות הופכות את כל התהליך לנוח ונכון יותר. אך בעוד שרופאי הגסטרו מכירים את בדיקת הקלפרוטקטין ואת האיכויות האבחוניות שלה, את הבדיקות הביתיות עדיין לא כולם מכירים. "המעבר לרפואה מרחוק, שאומנם זכה בימי הקורונה לאיזו האצה, עדיין נמצא בראשיתו. אך אנו צופים שהבדיקות האלו יהפכו ליותר ויותר שכיחות ומקווים שעוד ועוד חלקים מהמעקב יעשו בבית באופן רציף וישתלבו בחיי היום-יום של החולים. אני ממליץ לחולים לשאול את הרופאים על האפשרות הזו, משום שבסופו של דבר כל מה שהופך את המעקב והניטור לנוח יותר עוזר לו להיות רציף יותר ויעיל", מסכם ד"ר הירש.