יעילותם, נחיצותם ובטיחותם של חיסוני השגרה הוכחו במחקרים רבים. אבל מה אתם באמת יודעים עליהם מעבר לכך? יחד עם ד"ר אלכס גורי, מומחה למחלות זיהומיות ולרפואת ילדים, מנהל מרפאות ילדים בקפלן וחבר בעמותת מדעת, ריכזנו את המידע החיוני לגבי המחלות נגדן מחסנים, על החיסונים, יעילותם ועל תופעות הלוואי – אם אכן קיימות כאלה.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

>> חיסוני השגרה חלק ב': חצבת, אדמת, אבעבועות רוח, חזרת, צהבת A, שפעת, פפילומה

המחלה: הפטיטיס B (צהבת B)

מדובר בסוג של נגיף שמגיע דרך מחזור הדם לתאי הכבד וגורם לדלקת כבד, חריפה או כרונית. הביטויים הקליניים של המחלה יכולים להיות קשים ולעיתים נדירות הם כרוכים בהתדרדרות מהירה למצב של אי ספיקת כבד. בדרך כלל, הנגיף יכול לשהות בכבד שנים רבות במצב רדום בלי לגרום לדלקת - או במצב של דלקת קלה מתמשכת, המתבשלת "על אש קטנה". הבעיה מתעוררת כשהמחלה מתדרדרת למצב של דלקת כרונית מתמשכת בכבד.

צהבת B עלולה לגרום לשחמת הכבד וגם לסרטן כבד הדורש את החלפתו. הסכנה למהלך מהיר שכזה, הכולל פגיעה בכבד, גדולה יותר במקרים של הדבקת הילודים מהאם (בהשוואה לילדים או למבוגרים שנדבקים בגיל מאוחר יותר). מאחר שהמחלה יכולה להיות שקטה, למעשה כל יולדת עלולה להיות נשאית של הפטיטיס B בלי להיות מודעת לכך. חשיפת התינוק לנגיף מתרחשת במהלך הלידה (באמצעות תעלת הלידה), לכן חשוב שהתינוק יקבל את המנה הראשונה כבר לאחר הלידה.

החיסון: מדובר בחיסון מאוד יעיל ובטוח מאוד. מחוסנים מוגנים כמעט במאה אחוזים.

תופעות לוואי: החיסון עשוי לכלול מעט תופעות לוואי, גם הן לרוב קלות מאוד: כאב באזור הזריקה, חום בערך באחוז מהמחוסנים ועליית חום חד פעמית. תגובה אלרגית תיתכן בחיסון אחד מתוך מיליון.

המחלה: פוליו – "שיתוק ילדים"

פוליו היא מחלה ויראלית המתבטאת בחום, בשלשולים ובכאבי שרירים. מעבר לכך, היא עלולה  לגרום גם לדלקת במערכת העצבים המרכזית, ובשלב מתקדם גם לנזק נוירולוגי קבוע, שלעיתים גורם לשיתוק. שיעור קטן מהחולים במחלה יסבלו מסיבוכים נשימתיים שעלולים להוביל למוות.

 החיסון: תכנית החיסונים כיום כוללת 2 חיסונים נגד פוליו: האחד "חי מוחלש" והשני "מומת".  חסרונותיו של החיסון המומת, נובעים מכך שהוא אמנם מגן על המחוסן מפני המחלה הנוירולוגית, אך אינו מייצר חיסוניות במערכת העיכול. לכן, מי שנחשף לפוליו לאחר חיסון מומת בלבד, עלול להידבק ואף לחלות אם מערכת החיסון שלו חלשה, וגם להוות מוקד להדבקה, בדומה לכל חולה פוליו.

ה”חי מוחלש”, לעומת זאת, מגן באופן מצוין. בעבר, בערך אחד מתוך מיליון מחוסנים סבל מתופעת לוואי שגרמה לשיתוק, עקב שיבוש בנגיף שהפך לאלים. לאחר מחקרים רבים בנושא, הגיעו למסקנה חד משמעית שאם החיסון ניתן לאחר מנת חיסון מומת, אין כל סכנה שתופעת לוואי כזאת תקרה. זו הסיבה שכיום החיסון המוחלש ניתן רק לילדים שקיבלו חיסון מומת. כמו כן, נהוג להמליץ על חיסון דחף גם למי שנוסע למדינות שבהן פוליו עדיין קיים, כצעד מניעתי נוסף. העובדה שרוב האוכלוסייה מתחסנת נגד פוליו הביאה לכך שהמחלה כמעט נעלמה מהעולם. אולם, בפקיסטן, אפגניסטן וניגריה – מדינות שבהן אחוזי החיסון עדיין נמוכים, המחלה טרם הוכחדה. לעיתים רחוקות מגיעים דיווחים על פוליו ממדינות נחשלות נוספות. לכן, כל עוד המחלה קיימת, החיסון עדיין ניתן במסגרת סל החיסונים.

תופעות לוואי: החיסון המומת ניתן בשגרת החיסונים, תמיד בחיסון משולב ביחד עם החיסון נגד טטנוס, דיפתריה, שעלת והמופילוס (החיסון המחומש). החיסון הזה עלול לגרום לרגישות באזור ההזרקה ולעיתים לעליית חום - ברוב המקרים לא מאוד גבוה, עד 38 מעלות. הנגיף החי מוחלש גורם לעיתים רחוקות לתופעות של דלקת מעי קלה המתבטאת בהקאות ושלשולים. החיסון אינו כרוך בתופעות לוואי מסוכנות.

חיסון לילדים
ישנם חיסונים שחשוב מאוד לתת לתינוקות בחודשים הראשונים לחייהם | צילום: Shutterstock

המחלה: טטנוס (צפדת, פלצת)

מחולל המחלה הוא חיידק הקלוסטרידיום טטנוס, שמצוי בכל מקום בעולם. נבגיו שכיחים בכל סוג של קרקע, ובתנאים מסוימים של מחסור בחמצן הוא עלול להתרבות ולייצר רעלן קטלני בעת פציעה עמוקה בעור. במקרים מסוימים עלולים להיווצר תנאים להתרבות החיידקים גם ללא חדירה אל תוך העור, כמו במקרים של כווייה או זיהומים בחבל הטבור במקרה של ילודים שנולדו בלידות ללא תנאי היגיינה ראויים, או בלידות בית ללא לווי רפואי. למעשה, מספיקה כמות מזערית של הרעלן כדי לגרום למחלה. רעלן זה גורם לפרכוסים, להתכווצויות בלתי רצוניות של הפצע המזוהם והסיכוי למות כתוצאה ממנו מוערך בעשרות אחוזים.

החיסון: ילדים מוגנים מפני טטנוס לאחר השלמת סדרת החיסונים, שניתנים בשילוב של החיסון המחומש. החיסונים ניתנים בגיל חודשיים, ארבעה, שישה חודשים ובגיל שנה. בהמשך, הילדים מקבלים חיסון נגד טטנוס בכיתה ב' ובכיתה ח'. החיילים מקבלים חיסון נגד טטנוס ביום גיוסם בבקו"ם. הסיכון להיחשף לנבגי החיידק עולה ככל שהפצע עמוק יותר ומידת החיטוי אינה מיטבית. לכן, במקרים מסוימים כמו למשל בעת נשיכת כלב, פציעה עמוקה ממסמר חד או מאבן שחדרה לעומק הגוף, מומלץ להתחסן בחיסון דחף, אם חלפו 5 שנים מהחיסון האחרון. במקרה של פציעה קלה ההמלצה היא להתחסן בכל 10 שנים.

תופעות לוואי: החיסון עלול לגרום לאדמומיות ולכאבים באזור ההזרקה, לכאבי שרירים ולתחושות דומות למחלת שפעת קלה ביום החיסון.

המחלה: דיפתריה (קרמת)

דיפתריה נגרמת מחיידק "קורינובקטריום דיפתריה" (קרמת). המחלה פוגעת רק בבני אדם והיא עוברת בעיקר בהפרשות נשימתיות. היא מתבטאת במעין דלקת גרון שבמהלכה מופיעים קרומים בדרכי הנשימה העליונות, חום גבוה וכן בהופעת דלקת בבלוטות הלימפה בצוואר. אך המסוכן ביותר במחלה הוא הרעלן שהחיידק מייצר, העלול לגרום לשיתוק במערכת הנשימה ואף לפגיעה לבבית. בהקשר זה מציין ד"ר גורי, כי בעקבות פירוקה של ברית המועצות והירידה בשיעור המחוסנים בחלק מהמדינות בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, פרצו מגפות של דיפתריה ברחבי העולם, שכללו מאות מקרים של תמותה.

כיום בעולם המפותח, אמנם כמעט לא נתקלים במקרים של קרמת, אך החיידק "חי וקיים" וגם בארץ הרופאים נתקלים בו לעיתים, במקרים של זיהום עורי קשה, המאפיין בדרך כלל חולים במצב של הזנחה. וכאמור, ההיסטוריה מוכיחה שדיפתריה עשויה לפרוץ בכל מקום, ולכן חשוב להתחסן.

החיסון: יעיל מאוד וניתן ביחד עם טטנוס, בחיסון המחומש וכולל 6 מנות לאורך הילדות ומנה נוספת בעת הגיוס לצבא.

תופעות לוואי: החיסון ניתן בעת מתן חיסון הטטנוס כך שלא ניתן להפריד בין תופעות הלוואי שהוזכרו.

ילד חולה
החיסונים מפחיתים סיכונים למחלות מסכנות חיים | צילום: Shutterstock

עוד ב-mako בריאות:
>> 7 דברים שקורים לכם בגוף כשאתם שותים קפה
>> יש אלוהים: הדרך המפתיעה להעלים צלוליט
>> 1 מכל 4 סובלים מהמחלה - ורבים לא מודעים לכך

המחלה: שעלת

שעלת יכולה לפגוע באנשים בכל הגילים, אך היא מסוכנת בייחוד לתינוקות קטנים ויכולה להיות קטלנית כשמדובר בילודים. רוב המבוגרים סובלים משעלת בצורה קלה, אך כאשר החיידק הגורם לה - בורדטלה פרטוסיס, מגיע לדרכי הנשימה של תינוק, הוא עשוי לגרום לדלקת ריאות קשה המלווה בהפסקות נשימה. גם בקרב ילדים גדולים יותר לפעמים המחלה לא קלה, ומלווה בשיעול עד הקאות, השתנקות וסבל רב וממושך.

החיסון: ניתן בגיל חודשיים וחשוב שלא ידחה, כי כאמור מדובר בגיל קריטי. הוא אמנם מגן על התינוק אבל יעילותו אינה מספיק טובה, ולכן כיום עובדים על חיסון משופר. מקובל לתת את החיסון גם לנשים בהריון בתחילת השליש האחרון, כדי שהנוגדים יגנו על התינוק בעת הלידה, כחלק מניסיון ליצור מעין "פקעת" הגנה. ד"ר גורי מציין כי חשוב מאוד שכל המבוגרים שמטפלים בתינוקות הקטנים וגם שהאחים יהיו מחוסנים גם כן נגד המחלה.

תופעות לוואי: יחסית לחיסונים אחרים, לחיסון נגד שעלת היו בעבר לא מעט תופעות לוואי, והמטרידות ביותר ביניהן היו הסיבוכים שקשורים למערכת עצבים מרכזית – בכי ממושך, אי שקט ואפילו פרכוסים. בעשורים האחרונים פותח חיסון "אסלולארי" (הכולל רק כמה חלבונים מהמעטפת של החיידק), נקי יותר ובטוח יותר, אך לצערנו גם פחות יעיל. גם החיסון הזה עלול לגרום לבכי ממושך אצל תינוק אחד מתוך אלף מחוסנים וכן לחום גבוה במקרה של אחת מתוך אלף מנות חיסון. עם זאת, הוא בטוח לשימוש, וכאמור ניתן כחלק מהחיסון ה"מחומש" בתכנית החיסונים.

החיידקים מחוללי מחלות: המופילוס סוג בי, פנוימוקוק, מנינגוקוק

המשותף לשלושת החיידקים האלה הוא העובדה שהם עלולים "להתיישב" בדרכי הנשימה שלנו ובמקרים מסוימים לפלוש משם למחזור הדם, לגרום לאלח דם (ספסיס – זיהום מסכן חיים), או למחלות קשות כמו דלקת קרום המוח. ד"ר גורי מציין שבאופן כללי, הסיכוי להיתקל במחוללים אלה במהלך החיים עולה ככל ששוהים בצפיפות גדולה יותר, והוא מפרט מעט לגבי כל אחד מהם:

המופילוס אינפלואנזה סוג "B": החיידק השכיח הגורם לדלקת קרום המוח בקרב תינוקות עד הופעת החיסון נגדו בתחילת שנות ה-90. בעידן הקודם לחיסונים, נתקלו הרופאים גם במחלות מסוכנות מאוד נוספות שנגרמו על ידי ההמופילוס סוג B, כמו למשל "אפיגלוטיטיס" - דלקת באזור "מכסה הגרון" שמתבטאת בסטרידור קשה עם סכנה של חנק מלווה בחום גבוה. החיסון נגדו ניתן יחד עם טטנוס בחיסון המחומש.

פנוימוקוק: בנוסף לאלח דם ודלקת קרום המוח, פנוימוקוק הוא הגורם העיקרי כיום לדלקות אוזניים ולדלקת ריאות. קיימים עשרות זני פנוימוקוקוס שנבדלים בין היתר בתוקפנות שלהם וביכולת לייצר מחלה פולשנית. החיסון "פרוונאר 13" שניתן לילדים בגיל חודשיים, ארבעה חודשים ובגיל שנה, מגן בצורה טובה מפני 13 זנים שהם הזנים האלימים ביותר. עדיין לא פותח חיסון אוניברסלי - כזה המגן מפני כל זני הפנוימוקוק.

נכון להיום, ניתן לומר שיעילות החיסון נגד דלקת קרום המוח מעט נשחקה ובימים אלה מנסים לפתח חיסון שמגן מפני המחלה באופן מיטבי. עם זאת, החיסון מוריד את הסיכון לאלח דם, ומגן בצורה טובה מפני דלקת אוזניים ודלקת ריאות על ידי הזנים האלימים של פנוימוקוק.

מנינגוקוק: השם המלא של החיידק הוא נייסריה מנינגיטידיס. בדומה להמופילוס ולפנוימוקוק, גם זני חיידק זה שוהים בדרכי הנשימה ובתנאים מסוימים אף מצליחים לפלוש למחזור הדם ולגרום לאלח דם כולל הופעה אופיינית של שטפי דם והדרדרות מהירה, וכן לדלקת קרום המוח. הזנים האלימים העיקריים של החיידק הם A, B, C, Y  ו-W. בארץ החיסון ניתן בשגרה רק למתגייסים בבקו"ם, ורק נגד הזנים A, C, Y  ו-W. הזן האלים העיקרי בקרב ילדים הוא B - ורק לאחרונה הגיע החיסון לארץ וניתן בינתיים רק באופן פרטי. בחלק מהארצות באירופה, החיסונים ניתנים בשגרת החיסונים לתינוקות. ד"ר גורי מקווה שגם בארץ החיסונים נגד מנינגוקוק  B וגם נגד הזנים A, C, W ו-Y ייקלטו בתכנית החיסונים השגרתית לילדים בעתיד הקרוב. סימני הזיהוי של המחלה הם חום גבוה וכתמים אדומים (שטפי דם מתחת לעור) שאינם נעלמים בלחיצה.

תופעות לוואי אפשריות לשלושת החיסונים: במקרים נדירים, תיתכן הופעת חום, הרגשה לא טובה ותופעות דמויות שפעת. בסך הכול מדובר בחיסונים בטוחים מאוד.

וירוס רוטה

מדובר במחלה מדבקת מאוד, הנגרמת מנגיף הגורם לדלקת במערכת העיכול. היא לרוב מתבטאת בהקאות ובשלשולים חמורים. הווירוס מופרש בצואה של חולים, הוא עמיד בסביבה ומדביק כאשר חודר לפה. ברוב המקרים, בעזרת שתייה בכמויות קטנות הניתנת לעיתים קרובות, רוב הילדים מצליחים להתגבר על המחלה. ואולם, חלק מהחולים עלולים להגיע למצב של התייבשות מסוכנת, כשאינם מקבלים נוזלים דרך הוריד. יתר על כן, בחלק מהמקרים תתפתח דלקת חמורה במעי, שגורמת לשלשול ממושך הפוגע ביכולת המעי לספוג את רכיבי המזון. מצב זה מחייב אשפוז והזנה ורידית, שעשויה להיות מסוכנת ואף עלולה לחשוף את הילד לזיהום. לכן, גם אם נדמה שמדובר במחלת שלשול קלה, חשוב לזכור שהיא עשויה להיות מסוכנת. מכיוון שקיימים כמה זנים של רוטה, גם הילדים שחלו במחלה עלולים לחלות שוב.

החיסון:  מדובר בחיסון חי מוחלש, נגד חמישה זנים של וירוס מוחלש ששולבו במיוחד, כדי ליצור הגנה נגד מספר רב של זנים. החיסון יעיל בכ-85 אחוז מהמקרים. המנה הראשונה ניתנת בגיל חודשיים. חשוב לדעת כי תינוק שלא קיבל חיסון בזמן לא יוכל לקבל אותו בגיל מאוחר יותר, כיוון שהסיכון לתופעות לוואי עולה מעבר לגיל זה.

תופעות לוואי: ייתכן מצב של אי שקט ויציאות רכות יותר מהרגיל. באחוז מזערי ביותר מהמקרים תיתכן תופעה של "התפשלות מעי", שבה המעי מתפשל בתוך עצמו כמו שרוול. מצב זה דורש טיפול מידי. מנגד, גם המחלה עצמה עלולה לגרום בין היתר להתפשלות מעי, כך שהתינוקות הלא מחוסנים נמצאים בסיכון גבוה הרבה יותר.

>> חיסוני השגרה חלק ב': חצבת, אדמת, אבעבועות רוח, חזרת, צהבת A, שפעת, פפילומה