מדליודוסיס (Medaliodosis) היא מחלה זיהומית של דרכי הנשימה שנגרמת בידי החיידק Burkholderia pseudomallei. שיעור התמותה בה יכול להגיע ל-70 אחוז בהיעדר טיפול מתאים, אך טיפול כזה אינו זמין תמיד בשל קשיים באבחונה. התסמינים שלה דומים לאלה של דלקת ריאות וזיהומים אחרים, ואבחון ודאי דורש בדיקות מעבדה שאינן זמינות במדינות מתפתחות – שהן אזור התפוצה העיקרי של המחלה.
נכון להיום אין למחלה חיסון והחיידק עמיד בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים, כך שפעמים רבות אבחון שגוי גורם לטיפול באנטיביוטיקה שאינה מתאימה, ובזבוז זמן יקר שעלול להוביל למות החולה. החיידק מצוי בעיקר בקרקע ובמקורות מים, כך שחקלאים עלולים להידבק בו דרך פצעים פתוחים בעת עיבוד האדמה. יש עדויות גם להדבקה בשאיפה, במיוחד בתנאי מזג אוויר קיצוניים שבהם טיפות מים המכילות את החיידקים נישאות באוויר.
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת -Nature microbiology, בנה צוות החוקרים, בהובלת מדענים מבריטניה ומתאילנד, מודל שמנסה לבחון את התפוצה האמיתית של המחלה. החוקרים חילקו את שטח העולם לשמונה מיליון ריבועי קרקע של 25 קמ"ר, בחנו את נתוני מזג אוויר וסוג הקרקע והצליבו אותם עם נתוני ההדבקה המתועדים של 22 אלף בני אדם ובעלי חיים במאה השנים האחרונות. לאחר מכן הם חישבו את מידת ההתאמה של הסביבה לקיום החיידק בכל אזור והסיקו שהמחלה הרבה יותר נפוצה מכפי שחשבו עד כה. למעשה, לפי החוקרים היא קיימת גם ב-34 מדינות שלא היו בהן דיווחים רשמיים עליה. הרשימה הזו כוללת כמה מדינות באמריקה הדרומית, במרכז אפריקה ובדרום מזרח אסיה – נתון שכדאי לתת עליו את הדעת כשמתכננים את הטיול הבא.
האם ההיסטריה סביב הזיקה מוצדקת?
טעויות באבחון
על פי הערכות החוקרים, בשנת 2015 לבדה נדבקו בחיידק כ-165 אלף בני אדם ברחבי העולם, בעיקר במדינות העולם השלישי, ומהם מתו 89 אלף איש. כשהשוו החוקרים את הערכותיהם עם הנתונים במדינות שיש בהן בקרה מסודרת על תפוצת מחלות, כמו סינגפור ואוסטרליה, נמצאה התאמה בין רמות התחלואה המדווחת לבין האומדנים שהציע המודל, ואילו במדינות אחרות באזור עולה מהמחקר שרמת התחלואה גבוהה כנראה בהרבה מהמדווח.
הממצאים האלה הם תמרור אזהרה עבור רשויות הבריאות במדינות רבות שהמחלה טרם זוהתה בהן, אך מאפייני הקרקע והאקלים מאפשרים את התפשטותה. ייתכן מאוד שחולים רבים מתים בגלל טעויות באבחון וטיפול שגוי שאפשר היה למנוע. כמו כן מודעות לסכנת ההדבקה תאפשר לנקוט אמצעי זהירות פשוטים, כמו נעילת מגפיים ולבישת כפפות בזמן עבודת אדמה, או הרחקה של אנשים עם פצעים פתוחים ממגע עם בוץ ומקורות מים, דבר שעשוי להקטין את התחלואה, ולא פחות חשוב את הפצת המחלה לאזורים חדשים.