סוכרת סוג 1, אשר כונתה בעבר, "סוכרת נעורים", היא מחלה אוטואימונית המאופיינת בהרס תאי הביתא - התאים שמייצרים אינסולין בלבלב. אצל סוכרתיים מסוג 1, מערכת החיסון שאמורה להגן עליהם מפני גורמים עוינים, מסיבה שעדיין איננה ברורה, מזהה בטעות את תאי הביתא כאויב, תוקפת ומשמידה אותם בהדרגתיות, עד שהם נעלמים לחלוטין וייצור האינסולין בגוף מופסק. לפיכך, הגוף אינו יכול לשמור על רמות סוכר בתחום הנורמה והסוכר לא נכנס כראוי לתאי הגוף השונים ונשאר בדם.

האם סוכרת מסוג 1 מאובחנת רק בגיל צעיר?

מרבית המאובחנים עם סוכרת סוג 1 הם בגילי הילדות - לרוב עד גיל 20, ולכן, שמה הקודם הינו "סוכרת נעורים". שיא הופעת המחלה הוא בגילאי 4 עד 7 שנים ובגיל ההתבגרות. עם זאת, יש לא מעט מקרים שמתגלים בגילים מאוחרים, אפילו לאחר גיל 50-60. אצל חלק מהמטופלים נוצר בלבול כאשר חושבים שהם סוכרתיים מסוג 1 אך למעשה מדובר בסוכרת הנקראת LADA אשר בשונה מסוכרת סוג 1 מופיעה לרוב אחרי גיל 30 ומתפתחת באיטיות.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

מהם התסמינים לסוכרת מסוג 1?

  • השתנת יתר: כאשר רמת הסוכר בדם עולה מעל דרגה מסוימת, הגוף מפריש את הסוכר דרך השתן. רמת הסוכר המקסימאלית שהגוף מגיע אליה לפני שהסוכר מופרש החוצה נקראת סף הכליה. בדרך כלל, אין סוכר בשתן, רק כאשר ערכי הסוכר מעל 180-200 מ"ג מופרש סוכר בשתן ובעקבותיו גם מים מה שגורם להשתנת יתר וכתוצאה מכך גם להתייבשות.
  • תחושת צימאון: הגוף מנסה להשלים את כמויות הנוזלים הרבות המופרשות בשתן ולכן קיימת הרגשה של צימאון יתר.
  • תאבון מוגבר: חוסר האינסולין בדם משדר למוח מסרים של רעב, דבר הגורם לאכילת יתר.
  • ירידה במשקל: הסוכר שמגיע מהאוכל איננו מגיע לתאים "הרעבים". בתגובה לכך, הגוף מתחיל לנצל מרכיבים אחרים. תחילה, חלבון מהשריר ובהמשך שומן. הפרשת הסוכר בשתן תורמת אף היא, לירידה במשקל.
  • חולשה ועייפות: התאים אינם יכולים לייצר אנרגיה מפני שהסוכר זורם החוצה דרך השתן. ללא אנרגיה, ישנה תחושה של עייפות וחולשה.
  • חמצת קטוטית- אחד הסיבוכים המידיים והקשים של סוכרת מסוג 1 הינו "חמצת קטוטית" –   DKA - המופיעה כאשר רמות הסוכר בדם עולות לערכים מאד גבוהים, מעל 300-400 מ"ג/ד"ל. מדובר במצב חירום המחייב טיפול מהיר בנוזלים ובאינסולין לתוך הווריד. הלוקים בסיבוך זה חשים חולשה, בחילה, הקאה וכאב בטן. בנוסף, אם לא מקבלים טיפול בזמן, המצב עלול להידרדר ואף לסכן את חיי החולה. לכן, חשוב להשתמש במערכת לבדיקת סוכר וקטונים בדם.
    סוכרת (צילום: Shutterstock)
    כיום אפשר לנטר גם ללא זריקות | צילום: Shutterstock

מהו ההבדל בין סוכרת מסוג 1 לבין סוכרת מסוג 2?

עבור סוכרתיים מסוג 1, בהיעדר אינסולין, הגוף אינו מסוגל לנצל סוכר כמקור אנרגיה - ועובר לשריפת שומן, כמקור אנרגיה. לכן, בהיעדר אינסולין בגוף (ממקור חיצוני או פנימי) - הגוף עובר לנצל שומן, כמקור אנרגיה. מכיוון שגופי הקטונים, אותם הגוף מייצר משומן כמקור אנרגיה, הם חומצות (בחלקם) - הרי שייצור מוגבר שלהם עלול להביא לירידה של רמת החומציות של הדם (PH). הדבר עלול להיות מסכן חיים. בסוכרת מסוג 2, המצב שונה. מדובר באנשים שרקמות הגוף שלהם אינן מגיבות להשפעת האינסולין. במקרים אלה, הלבלב מנסה "לפצות" על חוסר התגובה - ומייצר עוד ועוד אינסולין, עד כדי קריסה. גם במקרה זה, הגוף אינו מפנה את הסוכר מהדם- זו התממשות הסוכרת. בסופו של דבר, גם בסוכרת מסוג 2 מתפתח עם הזמן חסר בהפרשת אינסולין.

מה על סוכרתיים מסוג 1 לעשות?

תחילה, חשוב לציין כי ניתן לנהל חיים רגילים עם הסוכרת. סוכרת מסוג 1 אמנם דורשת התאמות אך במידה ושומרים על הכללים ניתן לחיות חיים רגילים עם המחלה. חשוב מאוד לבצע מעקב רציף אחרי רמות הסוכר בגוף על מנת לדעת לחשב את כמות האינסולין הנדרשת להזרקה במצבים משתנים, למשל לאחר ארוחות, פעילות גופנית או צום ממושך. כיום, ישנן טכנולוגיות דרכן ניתן לנטר את רמות הסוכר בגוף ללא כל צורך בדקירה. כמו כן, על מנת להזריק אינסולין בהתאם לתוצאות ניטור הסוכר ישנן היום דרכים רבות להזרקת אינסולין. ניתן להזריק באמצעות מזרקים ועטי אינסולין וכן, באמצעות משאבות אינסולין. לאחרונה פותחו אף משאבות קטנות ודיסקרטיות ללא צינוריות דרכן ניתן להזריק את כמות האינסולין הנדרשת בהתאם לארוחה.

 בנוסף, חשוב להתייעץ עם דיאטנית קלינית על הטיפול התזונתי הנכון עבורך מה שיגרום לשמירה על איזון ברמות הסוכר בדם ומניעת היפוגליקמיה והיפרקליגמיה. זאת ועוד, הדבר ישמור על משקל גוף תקין, מניעת עודף משקל והשמנה, שמירה על פרופיל שומנים תקין בדם למניעת מחלות לב וכלי דם, המהוות את אחד הסיבוכים המרכזיים של סוכרת סוג 1.

עוד ב-mako בריאות:

>> בשורה לחולי סוכרת נעורים
>> מפחיד: ליטפה חתול רחוב ונדבקה בזיהום מחריד

>> מדהים: גילינו מה סודה לשתייה יכולה לרפא 

עבור סוכרתיים מסוג 1 מומלץ לבצע פעילות גופנית היות שזו תורמת לטיפול בסוכרת מסוג 1 והשפעותיה המיטיבות עשויות להוביל לשיפור משמעותי במצבם של הסוכרתיים, אם באמצעות הפחתת מינוני  האינסולין ואם בזכות היכולת לאזן טוב יותר את רמות הסוכר בדם ולמנוע את ההשלכות הבריאותיות השליליות הנובעות ממחלת הסוכרת, או לכל הפחות לצמצמן.

* ד"ר כנרת מזור - אהרונוביץ', מומחית לסוכרת ואנדוקרינולוגיה ילדים במרכז DMC לטיפול בסוכרת ובמרכז רפואי שיבא.