mako
פרסומת

טרשת נפוצה: כל מה שצריך לדעת

בעבר היו חולפות בממוצע רק 15 שנים מהרגע שבו התפרצה הטרשת הנפוצה ועד שהחולה כבר לא היה מסוגל ללכת בכוחות עצמו. כיום, הודות לפיתוחים טכנולוגיים בתחום ובזכות תרופות חדשניות, חל שינוי דרמטי באופי המחלה ובאיכות חיי החולים. פרופסור דימטריוס קרוסיס, מנהל המרכז לטרשת נפוצה, מסביר על שלבי המחלה, דרכי הטיפול בה ומה שביניהם

רות לוריא סגל
ובחסות נוברטיס
mako בריאות
פורסם:
כאב ברגל
צילום: Africa Studio, shutterstock
הקישור הועתק

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית התקפית שפוגעת בפעילות של מערכת העצבים ומביאה לפגיעה בתפקודים שונים בגוף. חולה יכול להתעורר בוקר אחד ולגלות שראייתו נפגעה, או לאבד תחושה במקום כזה או אחר בגוף, לגלות קושי בתזוזת הידיים או הרגליים ואפילו לחוות פגיעה בזיכרון ובתפקודים הקוגניטיביים. בסופו של דבר ה"התקפים" האלה חולפים, החולה נכנס לתקופת רגיעה וחוזר חלילה, כשבפעם הבאה עלול להופיע תסמין אחר, במיקום אחר. הנזק הולך ומצטבר וללא טיפול, החולה עלול לסבול בשלב מסוים מנכות קבועה או כרונית.

ברוב המקרים השלב הראשון של המחלה הוא 'טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית' או RRMS, אשר מלווה בהתקפים פתאומיים, כאשר אין דרך לצפותם מראש. "טרשת היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת חלבונים של הגוף, ובמקרה של טרשת המוקד הינו חלבון שנקרא מיאלין, שמשמש כמעטפת העצבים במוח ובחוט השדרה", אומר פרופסור דימטריוס קרוסיס, מנהל המרכז לטרשת נפוצה והיחידה לנוירו-אימונולוגיה במרכז הרפואי הדסה, ויו"ר החברה הישראלית לנוירו-אימונולוגיה. "כשהמיאלין נפגע, האותות החשמליים בסיבים העצביים במקומות מסוימים במוח ובחוט השדרה לא מצליחים לעבור בצורה יעילה, ואז נגרמת הפרעה בתפקוד הנוירולוגי".

משום שהפגיעה במיאלין יכולה להתרחש כל פעם במקום אחר, אי אפשר לדעת איך יתבטא ההתקף הבא של המחלה. "כשהמערכת המוטורית נפגעת זה מתבטא בחולשות או בשיתוק, וכשהמערכת התחושתית נפגעת יהיו הפרעות תחושה, נמלולים בגוף או חוסר תחושה. כמו כן, כשמערכת הראייה נפגעת, החולה יכול לאבד לפתע ראייה בעין אחת או לסבול מראייה כפולה. לעיתים גם מערכת שיווי המשקל נפגעת, המערכת הקוגניטיבית או מערכת הסוגרים", מסביר פרופ' קרוסיס ומדגיש: "ב-90 אחוז מהמקרים, חיי החולים בשנים הראשונות למחלתם יהיו מלווים בהתקפים שמגיעים מפעם לפעם ונעלמים. לאורך השנים אופי המחלה משתנה ובסופו של דבר בין כל התקף להתקף ההחלמה תהיה חלקית בלבד, מאחר שהפגיעה שנוצרה בגוף מצטברת והנזק יהפוך לבלתי הפיך. כמו כן, עם הזמן הטרשת עלולה להפוך למתקדמת ואז המחלה מכונה 'טרשת נפוצה פרוגרסיבית' או SPMS, ואז לחולה יש סיכון גדול לפתח נכות כרונית".

פרסומת

איך מאבחנים טרשת נפוצה?

"טרשת נפוצה מתפרצת בעיקר בגילאים צעירים והיא שכיחה יותר בעולם המערבי, באירופה ובצפון אמריקה. בישראל יש לפחות 6,000 חולים ועוד חולים רבים שככל הנראה לא אובחנו. המחלה פוגעת יותר בנשים ביחס של 2:1 לעומת גברים, ושיא התפרצות המחלה הוא בין גיל 18 לגיל 30", אומר פרופ' קרוסיס.

לטרשת נפוצה אין בדיקה שיכולה לתת אבחנה חד-משמעית, ולכן יש צורך בבדיקות שונות שביחד יכולות להוביל לאבחון המחלה. "מהלך האבחון כולל מהלך קליני שהוא למעשה בחינת התסמינים השונים, בדיקת הדמיה באמצעות MRI שיכולה להציג את אזורי הפגיעה במיאלין, בדיקת ניקור מותני שבוחנת נוכחות של נוגדנים בנוזל השדרה, בדיקות דם לנוגדנים אחרים ובדיקות אלקטרופיזיולוגיות", מסביר פרופ' קרוסיס, "חשוב להבין כי כל בדיקה בנפרד לא יכולה לתת אבחון. התשובה תתקבל רק מתוך כל תוצאות הבדיקות יחד".

הטיפול שמלמד את מערכת החיסון להתנהג יפה יותר למיאלין

הטיפול במחלת הטרשת הנפוצה עבר בשנים האחרונות כמה מהפכות, מטיפולים מסוכנים ומרובי תופעות לוואי לטיפולים "חכמים" יותר, בטוחים וממוקדים יותר, ובהם גם טיפולים שמתאימים לחולים בשלב SPMS המתקדם של המחלה. "כיוון שמדובר במחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון היא שגורמת לכל הנזק, הטיפול באופן כללי הוא למנוע את אותה פעילות יתר של מערכת החיסון שגורמת לפגיעה במיאלין. הגישה הטיפולית הוותיקה לטרשת נפוצה הייתה דרך דיכוי מערכת החיסון, למעשה סוג של כימותרפיה קלה שהייתה כרוכה בסיכונים לזיהומים", מספר פרופ' קרוסיס. "היום למזלנו המדע התקדם והעמיד לרשותנו טיפולים חכמים ויעילים יותר. טיפולים אלו לא גורמים לדיכוי כללי של מערכת החיסון אלא מדכאים רק חלקים ספציפיים או משנים את האיזון במערכת החיסונית כדי שלא תתקוף את המיאלין. אפשר לומר שהטיפולים מלמדים מחדש את מערכת החיסון כיצד להתנהג".

פרסומת

לאורך השנים לא רק הסיכון ירד והיעילות עלתה אלא גם אופן מתן הטיפול השתנה. "בתחילת הדרך הטיפולים ניתנו רק בזריקות. בהמשך הופיעו טיפולים בכדורים שהקלו באופן משמעותי על החולים, והיום קיים טיפול שלא מצריך שימוש כרוני", אומר פרופ' קרוסיס ומוסיף: "מדובר בתרופות שניתנות בכדורים או בעירוי מדי כמה חודשים או רק פעמים בודדות. השפעת טיפול מסוג זה יכולה להישמר חמש שנים או יותר, ולעיתים גם לאורך כל החיים".

הדמייה מערכת העצבים
"האותות החשמליים בסיבים העצביים במוח ובחוט השדרה לא מצליחים לעבור בצורה יעילה" | צילום: Ralwell, shutterstock
פרסומת

טרשת נפוצה – כבר לא גזרת שמיים

רוב אוכלוסיית החולים הם אנשים צעירים, שצריכים לנהל קריירה ומשפחה, ולצד הטרשת הנפוצה מדובר באתגר לא פשוט. לפיכך, ניתן להתייחס לטיפולים החדשים כנקודת אור משמעותית בחיי החולים. "טיפולים אלה הצליחו במהלך העשורים האחרונים לשנות באופן דרסטי את מהלך המחלה, להחזיר את איכות חיי החולים לרמות סבירות ולתפקוד טוב יותר בבית ובעבודה. למעשה, אם בשנות ה-90 הזמן הממוצע שלקח לחולים להגיע למצב שבו הם נזקקים לסיוע בהליכה היה 15 שנה, הטיפולים החדשים הצליחו לדחות את השלב הזה ב-15 שנים נוספות ויותר. כלומר החולים נהנים משנים רבות מאוד ללא כל פגיעה משמעותית בתפקודם והם יכולים לחיות באיכות חיים טובה יותר לצד המחלה", מסביר פרופ' קרוסיס.

עוד מדגיש פרופ' קרוסיס כי חשוב להגיע לטיפול כמה שיותר מוקדם, ולא לחכות עד שיגרם נזק בלתי הפיך: "יש לציין שבשל מורכבות המחלה והטיפולים בה, חשוב לפנות למרכזי טיפול שמתמחים בטרשת נפוצה כדי לקבל את הטיפול הנכון ביותר בהתאם לשלב המחלה", אומר פרופ' קרוסיס. "אני שמח לומר שטרשת נפוצה היום היא כבר לא גזרה משמיים, אלא מחלה בת טיפול. בסך הכול יש אופטימיות רבה בתחום שמתבססת הן על הטיפולים שכבר קיימים היום והן על אלה שממתינים לנו באופק, כולל גם התפתחות מרשימה בתחום הניסויים של טיפול בתאי גזע", מסכם פרופ' קורוסיס.

פרסומת

מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס