האפידמיולוגית הראשית הקודמת של שוודיה, שעד כה הביעה תמיכה בקו הממשלתי שהפך את המדינה למוקד אהדה למתנגדי הסגר וצעדי הבידוד החברתי לשם המאבק בקורונה, שינתה את עמדתה ומבקרת כעת את המדיניות השוודית.

אניקה לינדה (72), שהובילה את התמודדות שוודיה עם מחלת ה"סארס" ומגפת "שפעת החזירים", ושתמכה עד כה במדיניות של ממשיכה בתפקיד, אנדראס טגנל, אומרת כעת, כי הרעיון לפיו ניתן להגן רק על הקשישים, בעוד יתר האוכלוסייה מנהלת חיים הקרובים לנורמליים, מתברר כ"חלום באספמיה". היא אמרה כי סגר מוקדם היה מאפשר לרשויות זמן להתמודד עם הבעיות שהביאו למספר המתים הגבוה במדינה.

דבריה של לינדה, המהווים את הביקורת הפנים-ממסדית הראשונה על המדיניות השוודית, מתפרסמים על רקע העובדה שמספר הקורבנות במדינה הסקנדינבית עבר את קו ה-4,000. שיעור התמותה מקורונה בשוודיה (396 מקרים למיליון בני אדם) גבוה בהרבה מזה שבדנמרק (97), פינלנד (55) או נורבגיה (43) השכנות.

גל תמותה חריג בבתי אבות באזור שטוקוהולם

המדיניות השוודית, שמובלת על ידי טגנל בחודשים האחרונים, לא כללה צעדי סגר חמורים על האוכלוסייה. מסעדות, בתי קפה, בתי ספר ומקומות ציבוריים הורשו להמשיך לפעול כרגיל, למרות שהציבור התבקש באופן וולנטרי לשמור על ריחוק ובידוד עצמי. שוודיה חוקקה שני חוקים בלבד כבר בתחילת מרץ: איסור על ביקור בבתי אבות ובדיור מוגן והגבלת התקהלות ל-50 בני אדם. המדינה הפכה למוקד הערצה של מתנגדי הסגר ברחבי העולם, שביקרו את ההשלכות הכלכליות שלו. בהפגנות האחרונות בגרמניה, מנופפים המתנגדים לצעדי הממשלה בדגלי שוודיה.

ואולם בעקבות הנתונים נראה, כי הלקח ששוודיה מלמדת את העולם הוא שלא ניתן להפריד בין הקשישים והפגיעים ביותר לבין יתר האוכלוסייה. כבר במרץ החל גל תמותה חריג בבתי אבות באזור שטוקוהולם, שהתפשט למוקדים אחרים והפך את המדינה לאחת מהמובילות בעולם בשיעור התמותה פר נפש. הגל יוחס לעובדים בבתי האבות שהגיעו כדי לטפל בקשישים. בעוד הממשלה מאשימה את הרשויות המקומיות ואת בתי האבות באי יישום צעדי בידוד והפרדה בין המטפלים לקשישים, לינדה אומרת כי מדובר בהתחמקות מאחריות.

"(ההאשמות) נשמעות הגיוניות, אבל המידע לגבי המצב בשטח היה צריך להיות מדווח למעלה, כדי שמי שמחליטים על אסטרטגיה כלשהי יידעו אם בכלל אפשר ליישם אותה באופן מציאותי", אמרה לינדה ל"אובזרוור" הבריטי, ולפני כן ל"דאגנס נייהטר" השוודי. היא אמרה: " מחשבה שנוכל להגן על הקשישים הייתה חלום באספמיה, בלי הרבה מאוד תמיכה במציאות". היא הוסיפה כי "אם היינו מבצעים סגר מוקדם, היינו יכולים לנצל את הזמן כדי להתכונן טוב יותר להגן על הפגיעים ביותר".

ההאשמות ההדדיות מגיעות גם על רקע הירידה האיטית (והאיטית בהרבה לעומת המדינות השכנות) של התחלואה והתמותה מקורונה בשוודיה. מספר המקרים בשבוע החולף (3,316 מקרים) נמוך ב-13% מזה שהיה בשבוע לפניו (3,821). מספר המתים בשבוע החולף (319) נמוך ב-29% מזה שנרשם בשבוע לפני (454).

טגנל, מצדו, הודה בראיונות בימים האחרונים כי שוודיה נמצאת "במצב נורא" מבחינת מגפת הקורונה, אולם טוען כי צעדי סגר לא היו משנים את התמונה. "אנשים אומרים 'אם היינו מיישמים סגר מוקדם יותר, יכולנו לעשות הרבה יותר. אבל כשאני שואל 'מה בדיוק היינו יכולים לעשות?' אני לא מקבל תשובות רבות".