איטליה כבר שבועות סובלת ברמה קשה ממגפת הקורונה. היא הפכה למדינה שנפגעה הכי קשה מהנגיף, אחרי סין. יש בה יותר מ-35 אלף נדבקים ויותר מ-2,900 מתים – והמספרים לא יורדים. בעולם כבר סבורים כי איטליה בקרוב תעבור את סין בכמות המתים. בהתחשב בכך שממוצע מספר המתים ביום באיטליה עומד על כ-350 (מה-15 במרץ), משערים כי בימים הקרובים מספר המתים יעלה ויהיה יותר מ-3,249 – כמות המתים בסין עד כה.
רבים מנסים להבין מדוע המגפה הכתה כה חזק בארץ המגף. ההשערות הרווחות מצביעות על אוכלוסיית קשישים גבוהה מהממוצע, מערכת בריאות שלא הייתה ערוכה למצב ותגובה איטית של הרשויות, שהורו על סגר כללי במוקד ההתפרצות בשלב מאוחר מדי.
כעת חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד טוענים כי יש סיבה נוספת להתפרצות הקשה באיטליה. במחקר שנעשה על ידם הגיעו החוקרים למסקנה כי מגורים משותפים של בני משפחה מדורות שונים ככל הנראה השפיעו באופן משמעותי על האצת התפשטות הנגיף באזורים הכפריים של המדינה.
עובדים בעיר - וגרים בכפר עם ההורים והסבים
באיטליה יש את אוכלוסיית הקשישים השנייה בגודלה בעולם, אחרי יפן. מבוגרים מעל גיל 65 מהווים כמעט רבע מכלל האוכלוסייה באיטליה (כ-22 אחוזים). כידוע, אחוז התמותה מנגיף הקורונה עולה עם הגיל ואנשים מעל גיל 65 נמצאים בסיכון גבוה יותר. לכן בהחלט הגיוני שרבים מייחסים את הפגיעה הקשה באיטליה בעיקר לאוכלוסיית המבוגרים. אבל נראה שיש דבר נוסף שהשפיע. מתברר שזה נפוץ באזורים הכפריים באיטליה שמבוגרים צעירים יגורו עם הוריהם ואף גם עם הסבים והסבתות שלהם. צעירים רבים למעשה גרים כך באזורים המרוחקים מהעיר ונוסעים מדי יום לערים מרכזיות (כמו מילאנו) לטובת עבודה וחיי חברה.
החוקרים סבורים כי אותם צעירים שגרים עם משפחותיהם נדבקו בנגיף והביאו אותו עמם חזרה לבתיהם מבלי שהם ידעו שהם נדבקו. רק אתמול דווח כי 86 אחוז מכלל הנדבקים בגל הנדבקים הראשון בסין כלל לא הראו תסמינים וזה למעשה מה שבמידה רבה הוביל להתפשטות הווירוס במקומות שונים. במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Demographic Science, כתבו החוקרים: "ייתכן שמגורים משותפים בין-דוריים האיצו את התפרצות המגפה בכך שהם יצרו קשרים בין-קהילתיים שהעלו את רמת הקרבה של מבוגרים לנדבקים הראשונים".
עוד על נגיף הקורונה:
>> כך סינגפור התאוששה מהר ממגפת הקורונה
>> מומחה לבטיחות מזון: אל תקנו את המזונות האלה
>> רוב הנדבקים לא יודעים שהם נושאים את הנגיף
לטענתם, מדובר בתחום שיש להמשיך ולחקור אותו לעומק, כיוון שאותה התנהגות, של אנשים שגרים באזורי כפריים, מסתובבים בערים גדולות, נמצאים בסביבתם של אנשים רבים - ואז חוזרים לכפרים ומפיצים ללא יודעין את הנגיף, עשויה להיות מסוכנת במיוחד.
ד"ר ג'ניפר דאוד, מבין מחברי המחקר, מדגישה ואומרת שמטרת המחקר היא לא לכוון לכך שיש רק לבודד את האוכלוסייה המבוגרת יותר. אלא שכולם צריכים לדאוג לריחוק חברתי כדי למגר את המגפה.
בישראל, תוחלת החיים היא בין הגבוהות בעולם. נכון לשנת 2013, האוכלוסייה שמעל גיל 65 מהווה כ-10.2 אחוז מכלל האוכלוסייה בישראל. אמנם המספרים הם לא כמו באיטליה, אך אין ספק שכולנו צריכים לעשות מאמץ כדי לעצור את התפשטות המגפה וכדי להגן על האוכלוסיות הפגיעות יותר.