ידיעות על כך שנגיף הקורונה מסוגל לעבור מוטציות הדאיגו רבים. אם הנגיף מסוגל בקלות לעבור מוטציות, סימן שיש לו יכולת הסתגלות גבוהה וסיכויי הישרדות גבוהים יותר. כלומר, המלחמה נגדו עשויה להיות קשה יותר. אך ישנם מומחים שטוענים כי היכולת של הנגיף לעבור מוטציות היא לא כזו טובה כפי שסברו עד כה. אם זה אכן נכון, מדובר בחדשות טובות, שכן זה מאפשר לייצר חיסון אחד, ללא צורך בייצור חיסונים חדשים מדי שנה, כמו שקורה בנגיף השפעת.
כל וירוס עובר שינויים, מוטציות שמתפתחות עם הזמן בתוך תאים בכמויות גדולות ואז מופצות לאוכלוסייה. חלק מהמוטציות נשארות בסביבה וחלק נעלמות, כחלק מהברירה הטבעית. הקורונה שהעולם מתמודד איתה בימים אלה, מסוגלת לעבור מוטציות, אך בקצב איטי יותר. לפי מדענים, נגיף הקורונה (COVID-19) נראה כמעט אותו דבר בכל מקום שהוא הופיע בו. ונכון לעכשיו, נראה שאין ראיות לכך שזנים מסוימים קטלניים יותר מאחרים. נגיף הקורונה שמסתובב כרגע בבני אדם דומה לנגיף הקורונה שמסתובב בין עטלפים.
ההשערה היא שנגיף הקורונה עבר מעטלפים לבני אדם בווהאן, מוקד ההתפרצות בסין, לא באופן ישיר, אלא דרך חיה אחרת שהיוותה קו אמצע - ככל הנראה הפנגולין, יונק שנמצא בסכנת הכחדה, בשל ציד לא חוקי באסיה, שם משתמשים בו לאכילה ולמטרות רפואיות.
חיסון אחד שיהיה יעיל לאורך זמן
לפי פיטר תילן, מדען העוסק בגנטיקה מולקולרית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שחקר את נגיף הקורונה, יש רק בין 4 ל-10 הבדלים גנטיים בין זני הקורונה שהדביקו בני אדם בארה"ב ובין הנגיף המקורי שהופץ בווהאן. "זו כמות קטנה יחסית של מוטציות בהתחשב בכמות האנשים שהוא עבר ביניהם", אמר תילן לוושינגטון פוסט. "בנקודה זו, קצב התפתחות המוטציות של הווירוס מצביע על כך שהחיסון לווירוס יוכל להיות חיסון אחד ויחיד", הוסיף. זאת בהשוואה לחיסון נגד שפעת, שמתעדכן מדי שנה (ולכן יש להתחסן כל שנה), כיוון שנגיף השפעת עובר מוטציות רבות כל הזמן.
לפי תילן, ממצאים אלה עשויים להצביע על כך שחיסון עתידי נגד נגיף הקורונה יהיה יותר כמו חיסון נגד חצבת, שיספק הגנה חיסונית לאורך זמן רב. "הייתי מצפה שחיסון לנגיף הקורונה יהיה בעל פרופיל דומה לחיסונים האלה (כמו חצבת, מ"ג). אלה חדשות מעולות".
עוד על נגיף הקורונה:
>> אחות באיטליה נדבקה בנגיף הקורונה - והתאבדה
>> האם אדמומיות בעיניים היא תסמין של קורונה?
>> מומחים: חשש מהתפרצות נוספת של הנגיף בסין
תילן אינו היחיד שסבור כי יכולת המוטציה של נגיף הקורונה היא לא משמעותית במיוחד. שני וירולוגים, סטנלי פרלמן מאוניברסיטת איווה ובנג'מין ניומן מאוניברסיטת A&M בטקסס - שניהם היו בוועדה הבינלאומית שהעניקה לנגיף הקורונה את שמו, מאמינים גם הם שהנגיף עד כה נראה די יציב. "הווירוס לא עבר מוטציות בהיקף משמעותי", אמר פרלמן לוושינגטון פוסט. "רק זן אחד 'מאוד רע' לכולנו עד כה. אם הנגיף יישאר בסביבה עוד שנה, עד אז ייתכן שיהיה קצת גיוון", אמר ניומן. לטענתם תמיד ישנה סבירות שתתפתח מוטציה בעלת השלכות קליניות קשות לבני אדם, זה כבר קרה בעבר. אך נכון לעכשיו, נראה שאין סימן לכך שזה יקרה עם נגיף הקורונה.
תילן סבור כי כמות הקורבנות המשמעותית באיטליה, למשל, היא ככל הנראה בשל גורמים אחרים שפחות קשורים לנגיף ויותר קשורים לתנאים סביבתיים באיטליה. אוכלוסייה מבוגרת יותר, בתי חולים לא ערוכים מספיק, מחסור במכונות הנשמה. "עד כה, לא נמצאו ראיות שקושרות זן מסוים של הווירוס לחומרת המחלה. נכון לעכשיו, נראה שחומרת המחלה מושפעת יותר מגורמים אחרים".
ישנם מדענים שטענו לאחרונה כי ישנם שני זנים שונים של וירוס הקורונה, אחד קטלני יותר מהשני, אך נכון לעכשיו - טענות אלה עדיין לא גובו על ידי הקהילה המדעית והרפואית. אם הנגיף אכן פחות מסוגל לייצר מוטציות בקצב גבוה, ייתכן שהחיסון נגדו יהיה יעיל יותר ואלה בהחלט חדשות טובות. אך לפי מומחים, נצטרך לחכות בין שנה לשנה וחצי עד שיהיה חיסון זמין.