האם אנחנו על סף פיתוח טכנולוגיה ישראלית שתזהה חולי קורונה תוך שניות ספורות ותשנה באופן דרמטי את המאבק בנגיף? סא"ל יניב מאירמן, מוביל המשלחת מטעם מפא"ת שיצאה להודו לצורך ניסויים, התראיין ל"חדשות הבוקר" ואמר: "במידה ואנחנו באמת נצליח להבשיל את אחת הטכנולוגיות - זה יהיה שינוי דרמטי לישראל ולעולם כולו".
"יש לנו כמה אפליקציות שבחנו, אחת מהן תאפשר בדיקה קצרה שתוך 30-40 שניות תאפשר לך לדעת אם אתה בריא או חולה. יש גם אפליקציה נוספת שתאפשר לבדוק את עצמך בבית בלי ציוד מיוחד כך שלפני יציאה מהבית ותוך 20 דקות, תדע אם אתה חולה. אני חושב שצריך את הכפל הזה של הטכנולוגיות. גם כי אנשים צריכים לדעת בעצמם לפני שהם יוצאים וגם כדי שתהיה בקרה נוספת בכניסה למתחמים, לשדות התעופה ולקניונים".
איך הבדיקות מתבצעות?
"יש לנו שתי בדיקות מהירות, אחת כרוכה בנשימה למכשיר דמוי ינשוף, המטען הוויראלי שיוצא החוצה בנשיפה. ובדיקה נוספת שכרוכה בלקיחת רוק מתחת ללשון".
מה רמת המהימנות של הבדיקות האלה?
"אנחנו כרגע בשלב מחקר ופיתוח וסיום השלב הקליני, אז קשה להגידכ. אנחנו מכוונים שהם יהיו אמינים יותר מבדיקות ה-PCR הקיימות כיום. מכוונים ל-90% כמספר שיאפשר אמינות גבוהה".
כנשאל על אחוז ה"חיובי כוזב" (אנשים נבדקים ומאובחנים כחולים כשהם בעצם לא חולים) בבדיקה, ענה סא"ל מאירמן: "אנחנו בשלב הניתוח הקליני וחלק מהאיסוף של הכמעט 25 אלף בדיקות נועד כדי שהמערכת שלנו תוכל לשפר את האלגוריתם בשביל למנוע מצב של "חיובי כוזב". אישית, אני חושב שהרבה יותר מסוכן "שלילי כוזב", אני מעדיף לבדוק בן אדם ביתר קפדנות מאשר להכניס אדם חולה".
כמה זה עולה?
"המחיר של הבדיקות אמור להיות מאוד נמוך, מדולרים בודדים עד עשרות דולרים ואפילו פחות מכך לבדיקה. חלק מהבדיקות יעלו 10-15 שקלים. המחירים עדיין לא סופיים וכמובן שיש תהליך של הוזלת עלויות, אם מסתכלים על המשק בצורה רחבה זה מחיר נמוך לעומת המחיר שאנחנו משלמים היום על כל הבדיקות שאנחנו עושים".
למה הבשורה מגיעה דווקא מהודו?
"הבשורה לא מגיעה מהודו אלא מישראל, כל הטכנולוגית כבר נבדקו בארץ. הייתה לנו הזדמנות חד פעמית לעשות שיתוף פעולה עם הודו ולהגיע לכאן כי בהודו צפיפות החולים לקמ"ר ולכן בתשעה ימים אספנו כמעט 25 אלף בדיקות. אם היינו הולכים על תהליך דומה בישראל זה היה לוקח חודשים".