אנחנו יודעים שגורמים מסוימים מציבים אנשים בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים בשל מחלת הקורונה, אצל חלק מהאנשים מדובר בסיבוכים מסכני חיים. אנשים מבוגרים יותר, כמו גם אנשים הסובלים ממחלות רקע ואלו שהמערכת החיסונים שלהם חלשה יותר נמצאים בקבוצות הסיכון הללו. אך נצפו גם לא מעט מקרים של צעירים בריאים, ללא מחלות רקע שלא משתייכים לאותן קבוצות סיכון – שבכל זאת סבלו מסיבוכים קשים בעקבות נגיף הקורונה. ישנם גם צעירים בריאים שאף מתו מנגיף הקורונה, אם כי במספרים קטנים יותר בהשוואה למבוגרים ואנשים עם מחלות רקע.
חוקרים רבים ניסו להבין מדוע ישנם חולי קורונה צעירים ובריאים שסובלים מסיבוכים רפואיים קשים, ללא כל סיבה נראית לעין – לצד צעירים רבים שחולים בצורה קלה של המחלה. מחקרים רבים נעשו בנושא, שגילו, בין היתר, כי ההחמרה של המחלה תלויה במידה רבה גם בתגובה חריפה של המערכת החיסונית לנגיף – אותה "סערת ציטוקינים", שבה מערכת החיסון יוצאת מכלל שליטה ותוקפת גם תאים בריאים. אך כעת מחקר חדש שנעשה על ידי צוות חוקרים בינלאומי, חושף מנגנון נוסף במערכת החיסונית, שייתכן שאחראי לסיבוכים רפואיים גם אצל חולי קורונה בריאים.
במהלך המחקר, צוות החוקרים בחן 987 מטופלי קורונה שסבלו מדלקת ריאות מסכנת חיים. התברר כי ב-101 מטופלים (כ-10 אחוז), נמצאו נוגדנים עצמיים (Autoantibody) – שחוסמים חלבונים השייכים למערכת החיסונית הנקראים אינטרפרונים. חלבונים אלה מהווים קו ההגנה הראשון של המערכת החיסונית. מחלות אוטו-אימוניות (שבהן מערכת החיסון תוקפת תאים בריאים) שונות נגרמות כתוצאה מייצור של נוגדנים עצמיים אלה, ביניהן תת פעילות בלוטת התריס, זאבת, צליאק ועוד.
ביותר מ-660 מטופלים אחרים, שסבלו מתסמינים קלים של קורונה, או היו א-סימפטומטיים, לא נמצאו נוגדנים עצמיים אלו. ממצא מעניין נוסף, הראה כי 94 אחוז מהמטופלים בעלי אותם נוגדנים עצמיים היו גברים. כ-12.5 אחוז מהגברים שסבלו מדלקת ריאות מסכנת חיים כתוצאה מנגיף הקורונה – היו בעלי אותם נוגדנים עצמיים, בהשוואה ל-2.6 אחוזים בלבד בקרב נשים. "אני חוקרת הבדלים מיניים בזיהומים ויראליים כבר 22 שנים ואני לא חושבת שאף אדם שחוקר נוגדנים חשב שזה יהיה גורם סיכון לקורונה", אמרה סברה קליין, מרצה למיקרוביולוגיה מולקולרית ואימונולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
אכן יותר גברים נפגעים קשה מנגיף הקורונה בהשוואה לנשים ויש הסבורים כי הסיבה לכך טמונה בכרומוזום X, שמכיל כמה גנים המעורבים בתגובות של המערכת החיסונית. כיוון שלנשים יש שני כרומוזומי X ולגברים יש כרומוזום X וכרומוזום Y, אם קיים פגם גנטי באחד הגנים הללו אצל גברים, אין להם עוד עותק של כרומוזום X כדי לתקן אותו. בעוד שלנשים יש עותק נוסף שמאפשר תיקון פגמים בגנים הללו של המערכת החיסונית.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שמדווחים נסייני החיסון של "פייזר"
>> קבלו אותו: הירק שמפחית חשק למתוק
>> אוכלים כשאתם בסטרס? מצאנו פתרון עבורכם
"הממצאים הללו מספקים לראשונה הסבר לכמות הגדולה יותר של גברים בקרב מטופלים עם קורונה מסכנת חיים ולעלייה ברמת הסיכון בגילים מבוגרים יותר", כתבו החוקרים במאמרם. "הם גם מספקים דרכים לזהות אנשים שנמצאים בסיכון לפתח קורונה מסכנת חיים ולוודא שהם מעורבים בניסויים קליניים של חיסונים".
ד"ר אריק טופול, סגן נשיא בכיר במכון "סקריפס" למחקר, אמר לרשת NBC כי מדובר ב"פריצת דרך". "מדובר באחד הדברים הכי חשובים שלמדנו על המערכת החיסונית מאז תחילת המגפה", הוסיף.
מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ב' (16.11.2020) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.