בחודש מאי הזהיר ארגון הבריאות העולמי: דרום אמריקה נהפכת למוקד החדש של הקורונה. במהרה, מצאו עצמן מדינות רבות באמריקה הלטינית בתוך משבר קורונה מסחרר, והן מתקשות להתמודד עם גלי ההדף שלו, שלא דעכו מאז. שמונה חודשים לתוך ההתמודדות העולמית עם המגפה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו וצ'ילה, "מככבות" ברשימת המדינות שבהן אותרו הכי הרבה מקרי קורונה, בזמן שברזיל, בוליביה, פרו, צ'ילה ואקוודור אף מצויות ברשימת עשרת המדינות עם מספר המתים הגבוה ביותר לנפש.
בתוך כך, בולטת לטובה מדינה אחת שהצליחה לחמוק מגלי הקורונה ולהתמודד עם המגפה באופן יוצא דופן: אורגוואי, הנמצאת בין ברזיל לארגנטינה מוכות הקורונה. אורוגוואי לא רק ניצחה את הקורונה בזירה המקומית שלה, אלא מהווה דוגמה גם למדינות עשירות ממנה שלא מצליחות להילחם בנגיף. עד היום, התגלו במדינה רק 2,531 חולי קורונה, מהם 51 מצאו את מותם. נכון להיום, ישנם במדינה 375 מאומתים פעילים המתמודדים עם קורונה, בעוד שהציבור שומר על השגרה החדשה ומנהל את חייו כמעט באופן מלא; מרבית המשק פתוח, ומסכות הן פריט חובה בחללים סגורים.
אוכלוסייתה קטנה - מתגוררים בה פחות מ-4 מיליון נפש, על שטח יבשתי מרווח של 175 קמ"ר, וכמחצית מהתושבים מתגוררים בעיר הבירה, מונטווידאו. אין ספק - המאפיינים הללו הפכו את השליטה בהתפרצות לקלה יותר, אך זאת לצד ניהול קפדני ובלימה אקטיבית של המגפה מצד השלטונות. לשם השוואה - פנמה, שבה מתגוררים מספר דומה של תושבים, כבר רשמה יותר מ-120 אלף מקרי קורונה ו-2,500 מתים, למרות מיעוט התושבים בה.
התבססות על מדענים
אז מה יכולה ללמד ההתמודדות באורוגוואי את העולם? עם איתור המקרה הראשון במדינה ב-13 במרץ, נשיא המדינה החדש, לואיס לאקאל, פעל באופן מיידי. כל האירועים הציבוריים ומקומות שבהם ישנה הצטופפות כמו ברים, כנסיות ומרכזי קניות - נסגרו. בתי הספר נסגרו, וכך גם גבול המדינה עם ברזיל שכנתה - שם החלה התפרצות. הנשיא ביקש מהציבור להישאר בביתו ולהגן על האוכלוסייה המבוגרת, אך לא דרש זאת.
הפעולה המהירה האטה את התפשטות המגפה, ו"קנתה" לממשלה זמן חיוני להכנת בתי החולים ומערכת בדיקות יעילה, כך שמערכת הבריאות תצליח לעצור את ההתפשטות לפני שהיא הופכת לאקספוננציאלית. אפידמיולוגים עקבו אחר ההתפרצות הראשונה שנרשמה בעקבות חתונה, שבה נבדקו כל הנוכחים, נחשדו כחולים ובודדו תוך 24 שעות. אותה גישה ננקטה בשלוש ההתפרצויות הבאות: בית חולים לבריאות הנפש, בית אבות לקשישים, ובעיר ריברה, הגובלת בברזיל. התוצאה הייתה שהושגה שליטה ברוב שרשראות ההדבקה המקומיות, לפני התפשטותן.
הממשלה התבססה בהליך קבלת ההחלטות שלה על מדענים, עוד לפני שהתגלה המקרה הראשון, וכל ההחלטות הועברו דרך ועדה חוצת תחומים של מדענים שהקדישו את זמנם לנושא הקורונה. "היישור של מקבלי ההחלטות, המדענים ורשויות הבריאות הלאומיות היה מושלם וברור עם תזמון נהדר", אומר גונזאלו מורטוריו, וירולוג המנהל את יחידת הבדיקות covid-19 של אורוגוואי. לדבריו, ההסכמה חסרת התקדים בין מקבלי ההחלטות הפוליטיים למדענים איפשרה לאורוגוואי להשתמש במומחים בעלי יכולות גבוהות וליצור מערכות מתפקדות לאיתור ומעקב אחר המחלה.
כדי להתמודד עם המחסור בציוד שנרשם בעולם, פיתחה אורוגוואי ייצור בדיקות משלה, והגדילה את יכולות האבחון שלה באופן משמעותי. יותר ממחצית בדיקות ה-PCR שלה הן תוצרת בית, ומעבדות בדיקה הוקמו בתוך מספר שבועות במכוני מחקר, בתי חולים ציבוריים ומעבדות אקדמיות במדינה. כששכיחות המקרים פחתה, אורוגוואי החלה לבצע בדיקות פולינג, הדוגמות מספר בדיקות יחד, ומאפשרות לדגום אוכלוסיות רחבות. באופן הזה, נדגמה כמות גדולה של מורים, ואורוגוואי הפכה לאחת המדינות הראשונות שפתחו את בתי הספר בבטחה. לאורך שלושת חודשי הגל הראשון, לא נרשמה העברה של יותר מחמישה מקרים לאדם, וברוב המקרים השרשרת נקטעה אחרי לא יותר משני חולים. ואחוז הבדיקות החיוביות? הוא לרוב נמוך מ-1%.
אמון של האזרחים, פחות אי שוויון
אורגוואי לא הגיעה למאבק בקורונה כלוח חלק. זיכרונות עבר צרובים בה, והפכו את שיטת ההתמודדות לבהירה יותר; בשנת 2019 התמודדה המדינה עם מגפת חצבת. גם במקרה הזה, השלטונות הגיבו במהירות, ויישמו תוכנית חיסונים רחבה שהובילה לשליטה במגפה. אך זהו רק אספקט אחד, המהווה חלק מראייה כוללת; לפי ג'יאובני אסקלאנטה, נציג ארגון הבריאות הפאן אמריקאי (PAHO) באורוגוואי, המדינה פשוט בנתה לאורך שנים מערכת בריאות חזקה ובת קיימא, שתשמש חומת אש חיונית בעת הצורך. "באורוגוואי יש תפיסה כללית שכסף שמושקע בבריאות אינו נטל יקר, אלא השקעה", אמר אסקלנטה.
גם לאמון הציבור במוסדות השלטון יש חלק בהצלחה; בשנת 2016, דווח כי 65% מהאורוגוואים תומכים במוסדות הדמוקרטיים של מדינתם, לעומת 45% בברזיל וצ'ילה. לצד הדמוקרטיה התוססת במדינה, אי השוויון הנמוך בה ביחס למדינות דרום אמריקה או ארה"ב, והמדיניות החברתית, סייעו לה להשיג שיתוף פעולה מצד התושבים, ולהפוך לסיפור הצלחה. כלכלת המדינה לא הייתה חסינה מפני הקורונה, אך הממשלה האורוגוואית קיצצה במשכורות מקבלי השכר בממשל, בעוד שהכסף שנחסך הועבר לקרן סיוע לאוכלוסייה שנפגעה מהנגיף.