מגיפת הקורונה נחתה על מדינת ישראל בהפתעה כשהיא לא מוכנה לחלוטין. מנגנוני ההתרעה המוקדמת כשלו והטיפול במגיפה בארץ החל רק ב-20 בינואר, מעט יותר מחודשיים לאחר התחלת המגיפה בסין. העולם ידע פאנדמיות רבות. לא היה ספק לאיש, לרבות בארגון הבריאות העולמי, כמו גם בישראל, שמגיפות כלל עולמיות יתחוללו מדי תקופה וכפועל יוצא היתה חובה ללמוד את מגיפות העבר ולהיות מוכנים למגיפה הבאה.

בשנת 2007 פורסם מסמך בשם "תכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פאנדמית".  במסמך שהוכן ע"י משרד הבריאות השתתפו למעלה מ-100 מומחים מתחומים רבים. בתכנית פירוט מדויק של כל הנדרש ממדינה כדי שתהיה מוכנה למגיפה כלל עולמית. בדו"ח, שחוגג בר-מצווה עתה, נכללים כמעט כל הצעדים שיש לנקוט בתרחיש דומה ביותר למגיפת הקורונה העולמית הנוכחית. אבל למרבה הצער, המסמך לא זכה להתייחסות הממשלה דאז ואלה שקמו אחריה והוכנס למגירה.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?  

על מנת שלא נקלע שוב למציאות כזו, בחרנו להתרכז באחד מההיבטים הבעייתים של התנהלות המשבר והוא ההסברה. מסרים הועברו לציבור על ידי ראש הממשלה והנהלת משרד הבריאות, כמעט מדי ערב, בשידור טלוויזיוני ישיר, תוך הצגת נתונים מפחידים ותחזיות קשות העומדות להתרגש על אזרחי המדינה. התקשורת הוסיפה למסרים אלה נתונים מדאיגים מאוד על המחסור הצפוי במכשירי הנשמה עד כדי צורך ליצור קדימויות בין חולים בהקצאה של מכונות הנשמה, על המחסור החמור באמצעי מיגון לצוותים הרפואיים וגם לציבור, על המחסור החמור באמצעים לביצוע בדיקות לאבחון המחלה ועל ביטול פעילות השגרה של בתי החולים והפיכת 80 אחוז ממיטות האשפוז לצורכי חולי הקורונה ובמקביל פתיחה של מחלקות קורונה ייעודיות.

נתניהו ומשה בר סימן טוב (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הצגת נתונים מפחידים ותחזיות קשות | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הרשתות החברתיות מילאו תפקיד מרכזי בהפצת מידע לציבור, ברובו, ללא כל בסיס מדעי, ורק העצימו את תחושת החרדה. רבים נותרו מבולבלים וחרדים בנוגע להתנהגות הדרושה ולדרכי ההתמודדות.

במשבר מסוג זה, מידע המועבר לציבור באופן שאינו מאורגן, מסודר ומאוזן עלול להוביל להתנהגויות מסכנות חיים ולתפיסות המעוררות חרדות, חוסר ביטחון, חוסר ודאות וחוסר יכולת להתמודד באופן הראוי עם המציאות המשתנה. כך, אחת ההשלכות היתה שחולים רבים הדירו רגליהם מבתי החולים ומצבי המחלה שלהם לא אובחנו ולא טופלו ולכן גרמו לנזק בריאותי מתמשך.

עוד על נגיף הקורונה:
>> ה-CDC פרסמו רשימת תסמיני קורונה מעודכנת
>> רופאה בכירה שטיפלה בחולי קורונה בניו יורק התאבדה
>
חוזרים לשופינג: אלה כללי ההיגיינה בקניון

כעת, ישנה חשיבות רבה בבחינת ההערכות לקראת תרחיש דומה העלול לפקוד אותנו בצורת גל שני של המגיפה הנוכחית או מגיפה דומה אשר לבטח תנחת עלינו בעתיד. הערכות נכונה בהקשרים אלה צריכה להיות מבוססת על "תקשורת בריאה", קרי תקשורת המבוססת על מערך הסברה הכולל נציגים של כל הגורמים הרלוונטיים לטיפול במשבר בשילוב מומחים בתחומים הרלוונטיים. מערך ההסברה חייב לעבוד על בסיס תוכנית עבודה מסודרת שנבנתה מראש כחלק מההערכות להתמודדות עם תרחישים שונים. התוכנית חייבת לתת דגש על העברת מסרים מאוזנים, בשקיפות מרבית, הכוללים הנחיות מדויקות וברורות ככל הניתן, יחד עם מסרים להגברת החוסן, כלים להתמודדות עם המשבר ותקווה.

התכנית צריכה לכלול התייחסות מקצועית לצוותי הרפואה שנמצאים בחזית המאבק כמו גם לקבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית וטיפול ממוקד בכל אחת מאוכלוסיות אלה באופן מתאים: אוכלוסיות בעלות מוגבלויות, אוכלוסיות צעירות (ילדים ובני נוער), ציבור הקשישים, אוכלוסיות דוברות שפות זרות וכיוצא בזה.

מפגשים הם סכנת חיים (צילום: צילום מסך)
בואו לא נעשה את הטעות הזאת שוב | צילום: צילום מסך

התוכנית חייבת לתת אפשרות לא רק לקבל מידע שהוכן מראש, אלא גם לספק פלטפורמה המאפשרת לאזרחים להפנות שאלות המטרידות אותם בתחומים שונים ולקבל מענה ממקור מוסמך. יש לדאוג לכך שפלטפורמה זו תהיה נגישה לכל האזרחים ותספק תשובות מוסמכות וברורות בתחומים שונים, לרבות התאמת המסרים לשינויים במהלך המגיפה ומנגנוני היציאה ממנה.

"תקשורת בריאה" המבוססת על היערכות שכזו תתרום להגברת שיתוף הפעולה של האזרחים, תביא להתמודדות מאוזנת ונכונה יותר של האזרחים עם המשבר ולצמצם נזקים פוטנציאליים לאורך זמן. 

* פרופ' יורם בלשר הוא ראש תכנית מנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס, יו"ר  ההסתדרות הרפואית בישראל ונשיא ההסתדרות הרפואית העולמית לשעבר

* ד"ר טלי תאני-הררי היא ראש תכנית MBA בבית הספר למנהל עסקים במרכז האקדמי פרס, מומחית להתנהגות צרכנים צעירים, שיווק ותקשורת