עד לפני חודשיים, רבים מאיתנו לא ידעו בכלל שיש אות יוונית שנקראת "אומיקרון". מאז הווריאנט הספיק לכבוש את העולם בסערה. מספרי המאובחנים שוברים שיאים כמעט בכל מדינה ומערכות הבריאות מתקשות לעמוד בעומס, למרות ששיעור החולים הקשים נמוך בהשוואה לגלים קודמים, בעיקר בגלל ריבוי הנדבקים בין אנשי הצוות. בניגוד לשנה שעברה, הפעם גם מחלות החורף הרגילות, כמו שפעת, תורמות את חלקן לתחלואה הכוללת, והתוצאה היא שבתי החולים הולכים ומתמלאים. ואם לא די בזה, מספרי הנדבקים והמאושפזים בקרב ילדים גבוהים משמעותית לעומת הגלים הקודמים, אולי בגלל שיעור המחוסנים הנמוך או עקב הדבקות רבות במוסדות החינוך, גם בישראל רואים כיום קפיצה בכמות המאומתים הילדים ביחס לגלים קודמים.

אחד ההיבטים של התפשטות המגפה שבלט היטב גם בגלים הקודמים הוא "עקרון ההכפלה". כשמספר  הנדבקים החדשים מוכפל, כעבור כשבוע נגלה שגם מספר החולים קשה עלה פי שניים, וכך אפילו שיעור נמוך של חולים קשה עלול לגדול תוך כמה הכפלות למספר עצום. בדומה למדינות רבות אחרות (ובניגוד לסין), הרשויות בישראל החליטו להכיל את הגל הזה, כנראה מתוך הבנה שיהיה קשה מאוד להשתלט עליו ומכיוון שכבר ברור שהסכנה שנשקפת ממנו לפרט לא מצדיקה להטיל על הציבור הגבלות משמעותיות. עם זאת, ככל שמספרי החולים יעלו, גובר החשש שמערכות הבריאות יתקשו להתמודד עם התחלואה. ארגון הבריאות העולמי הזהיר השבוע שעדיין מוקדם מדי לנסות "לחיות לצד הקורונה", משום שהנגיף כל כך בלתי צפוי.

אנחנו מעפילים על הר גבוה שאיננו יודעים מה גובה הפסגה שלו. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, למעלה ממחצית מאוכלוסיית אירופה צפויה להידבק בנגיף במהלך השבועות הקרובים. הבשורה הטובה היא שנראה כי בבריטניה, שהאומיקרון הגיע אליה לפנינו, כבר עברו את שיא הגל, לפחות במספר מאומתים. עדיין לא ברור איך תופעות הפוסט קורונה יבואו לידי ביטוי אצל החולים הנוכחיים וגם אם שיעור ההדבקה של וריאנט דלתא שלו נמוך יחסית לאומיקרון, הוא עדיין קיים ועדיין אחראי לחלק ניכר מהתחלואה הקשה.

הכתבה פורסמה במקור באתר דוידסון

ראיות חדשות על האומיקרון

השבוע התפרסמו כמה מחקרים ששופכים אור נוסף על אופי המחלה שגורם הווריאנט החדש, ולכן גם על הדרכים להתמודד איתו. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) קיצר לפני כמה שבועות את תקופת הבידוד הנדרשת ממחלימים נטולי תסמינים לחמישה ימים בלבד, ללא צורך בבדיקה, בריטניה הודיעה השבוע שתלך בעקבותיו. הצעד הזה גרר ביקורת, במיוחד לאור מיעוט הראיות שעליהן הוא התבסס.

השבוע התפרסמו שני מחקרים שמעמידים את המדיניות הזאת בסימן שאלה. מחקר מיפן, בדק כמה זמן אדם ממשיך לפלוט נגיפים לסביבתו ממועד האבחון או הופעת התסמינים. מהממצאים עולה כי התופעה מגיעה לשיאה כעבור 6-3 ימים ואז דועכת בהדרגה. מחקר אחר הראה שהנגיף עלול לשרוד עד 20 דקות ברסיסים זעירים שנישאים באוויר. אם זה נכון, המשמעות היא שהנגיף מסכן לא רק את מי שנמצא בחברת נשא, אלא גם כמה דקות אחרי שעזב את החדר. מצד שני תמיד קיים השיקול הרחב יותר של הקלה על מספר המבודדים במשק בכלל ובקרב הצוותים הרפואיים בפרט. זמנים מורכבים…

שני המחקרים הללו ראשוניים מאוד ובשבועות הקרובים בוודאי יתפרסמו מחקרים נוספים שיחדדו את הידע שלנו בנושא. אם הם נכונים פירוש הדבר שאנשים שיוצאים מבידוד אחרי חמישה ימים עלולים עדיין להפיץ את המחלה. גם בארץ קיצרו את תקופת הבידוד, אך לא לחמישה ימים אלא לשבוע, למחוסנים ולמאומתים, כך שאולי מצבנו טוב יותר, כמובן בהנחה שמי שנדרש לבידוד אכן שומר עליו.

בתוך כך, נגיף הקורונה ממשיך לספק לנו סיבוכים ותופעות לוואי חדשות. מחקר שהתפרסם השבוע הראה שבני נוער וילדים שהחלימו מקורונה נמצאים בסיכון גבוה פי 2.5 להיות מאובחנים בסוכרת כעבור חודש או יותר מההחלמה. המחקר התייחס לסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) וגם לסוכרת מסוג 2 – שתי מחלות שונות לחלוטין. מאחר שהמחקר נערך לפני שאושר החיסון לגילים הצעירים, לא ניתן עדיין לדעת אם החיסון מקטין את הסיכון לסיבוך הזה אצל ילדים ונערים שחוסנו, וגם לא אם הסיבוך הזה קיים גם אצל הנדבקים בווריאנט אומיקרון.

התחסנות בני הנוער (צילום: ג'מאל עוואד, פלאש/90 )
התחסנות בני הנוער | צילום: ג'מאל עוואד, פלאש/90

הגנה מסיבוכים

ארבעה מחקרים מעניינים פורסמו השבוע על יעילות החיסון. הראשון הראה שחיסון בני נוער מגן בצורה טובה מסיבוכים קשים של המחלה – 98 אחוזי הגנה ממצבים שמחייבים אשפוז במחלקות טיפול נמרץ והגנה של 100 אחוז מתמותה – אף אחד משבעת הנערים שמתו מקורונה בתקופת המחקר לא היה מחוסן.

מחקר שני הראה שהחיסון מגן היטב מפני אחד הסיבוכים המסוכנים ביותר לילדים ונוער: דלקת רב-מערכתית (PIMS). במחקר נאספו נתונים על בני נוער בארצות הברית שלקו בדלקת רב-מערכתית ועל המצב החיסוני שלהם. 91 אחוז מהלוקים בתסמונת לא היו מחוסנים, וכך גם כל החולים שהגיעו למצב מסכן חיים. חשוב להדגיש שזו תופעה נדירה, שמופיעה בערך אצל אחד מ-3,200 נדבקים, ושכיחה יותר בגילים צעירים שבתקופת המחקר עדיין לא יכלו להתחסן. ובכל זאת, זו אכן ראיה מחזקת לכך שהחיסון מגן לא רק מהמחלה אלא גם מסיבוכים שלה.

המחקר השלישי, שנערך בישראל, בחן את ההגנה של החיסון מתסמינים מתמשכים (Long Covid), והראה שאצל מחוסנים שנדבקו בנגיף היו כ-60 אחוז פחות תסמינים מתמשכים בהשוואה ללא מחוסנים. שלושת המחקרים התייחסו לווריאנט דלתא, אבל אין סיבה לחשוב שהם לא יקנו הגנה דומה גם מסיבוכים של וריאנט אומיקרון.

המחקר הרביעי בחן את השפעות החיסון על המחזור החודשי של כ-4,000 נשים בריאות שמנהלות מעקב אחרי המחזור שלהן באמצעות אפליקציה. נמצא שאכן היו שיבושים במחזור החודשי, בדרך כלל קלים בלבד, ושהמחזור התייצב מחדש כעבור זמן קצר. מדובר במחקר לא גדול, אבל הוא אכן מאשר את קיומה של התופעה ומאשש את דיווחיהן של נשים רבות, סביר שבקרוב יתפרסמו מחקרים נוספים.

מתחסנים חדש (צילום: אבי דישי, פלאש/90 )
צילום: אבי דישי, פלאש/90

פולמוס המנה הרביעית

בעוד שבמדינות אחרות ממשיכים להתלבט לגבי מנת הדחף השנייה של החיסון (המנה הרביעית), בישראל התחסנו כבר קרוב לחצי מיליון אנשים, בעיקר מקבוצות הסיכון. נתונים ראשוניים שפורסמו בשבוע שעבר מראים שהחיסון אכן העלה את כמות הנוגדנים בדמם לרמה דומה לזו שהייתה אצל מקבלי מנה הדחף הראשונה. נכון למועד כתיבת שורות אלה לא פורסמו עדיין נתוני יעילות אחרים. אם תהיה השפעה לחיסון הנוסף על שיעורי ההדבקה והתחלואה הקשה, נראה אותה בשבועות הקרובים.

סוכנות התרופות האירופית (EMA) הביעה השבוע חשש מנקיטה באסטרטגיה חיסונית של מתן מנות דחף מדי ארבעה חודשים. החשש העיקרי הוא שריבוי החיסונים יוביל להיענות נמוכה של הציבור ואולי גם לתגובות לא צפויות של מערכת החיסון. בניגוד לדיווחים בעיתונות הישראלית והעולמית, מומחי הסוכנות לא הביעו שום חשש מ"היחלשות מערכת החיסון", אלא התייחסו רק לשיטת החיסון של האוכלוסייה, ובעיקר לתדירות מתן החיסונים. בינתיים דנמרק הודיעה שתתחיל לחסן אנשים בסיכון גבוה במנה הרביעית.

השבוע דווח כי חברת פייזר צפויה לסיים עד חודש מרץ את בדיקת החיסון המותאם לווריאנט אומיקרון שהיא מפתחת. לעומת זאת, החיסון המיועד לפעוטות של החברה ממשיך להתעכב ולא נראה שיהיה מוכן לפני אפריל, חברת מודרנה דיווחה שיהיו לה תוצאות כבר במרץ. שלושת החיסונים לא יהיו רלוונטיים לגל התחלואה הנוכחי.

ולבסוף, מחקר ישראלי שהתפרסם השבוע מציג תמונה עגומה של ההשפעות העקיפות של המגפה וההתמודדות של בני נוער עם מדיניות הסגרים וההגבלות הנלווית אליה, שבאה לידי ביטוי בהפרעות אכילה, דיכאון וחרדה. עיקר ההשפעה נמצאה אצל בנים במגזר היהודי הלא חרדי. נראה שאת השלכות המגפה נמשיך לראות עוד הרבה אחרי שהתחלואה עצמה תדעך. 

מכון דוידסון