בשבועות האחרונים מורגשת בעולם "אווירת סוף קורונה": עברנו את החורף, עם הגל המשמעותי ביותר מאז פרוץ המגפה, בתחושה שהמחלה נחלשה ושהרע מכול כבר מאחורינו. אפשר לדמות את זה לנסיעה ברכבת הרים בעיניים עצומות: אנחנו מרגישים האטה, ויכול להיות שזה מעיד שאנחנו עומדים לעצור, אבל גם ייתכן שהגענו לרגע שלפני הירידה התלולה עם ההתהפכויות. 

הבעיה היא שאנחנו כבר לא מאטים. בהרבה מדינות בעולם הירידה בכמות החולים המאומתים נבלמה. בחלקן היא התייצבה, על רמה גבוהה שיכולה להגיע לעשרות אלפי נדבקים חדשים ביממה, ובאחרות היא אפילו עשתה סיבוב פרסה והחלה לטפס מחדש למעלה. אנחנו יודעים שווריאנט אומיקרון, שהוביל את תחלואת החורף בכל העולם, פחות אלים מאלה שקדמו לו, אבל הרבה יותר מדבק מהם – גם למחוסנים, מה שהוביל לתחלואה חסרת תקדים. אומנם רוב הנדבקים חוו רק מחלת חורף לא נעימה, גם אם לפעמים נלוו לה השפעות מתמשכות, אבל בגלל מספר החולים העצום, הגל היה קטלני מאוד. גם שיעור תמותה נמוך מביא לקורבנות רבים בנפש כשהתחלואה גבוהה במיוחד.

באירופה רואים סימנים למגמה של התחדשות העלייה במספר הנדבקים החדשים היומי. יכול להיות שזה קשור למדיניות הסרת ההגבלות הכמעט גורפת ברוב המדינות, אך אולי זה נובע דווקא מהתפשטות וריאנט האומיקרון השני (BA2), או שילוב של שני הגורמים יחד. בשלב הזה כבר ידוע שהווריאנט החדש מידבק יותר מקודמו אבל לא אלים יותר ממנו. אלו חדשות טובות. אבל סימן השאלה הגדול הוא אם הוא ידביק גם מחלימים.

השבוע אמר ד"ר טל ברוש מהצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות שאכן נצפו מקרים של הדבקה חוזרת בווריאנט החדש, אך לפי שעה לא ברור מה היקף התופעה. עם זאת, לפני כחודש התפרסם בדנמרק, שהייתה אחת המדינות הראשונות שגל האומיקרון הגיע אליהן, דו"ח שציין כי נמצאו כמה מקרים פזורים של הדבקה חוזרת אך לא נראה שמדובר במגמה. מחקר שהתפרסם לאחרונה אישש את ההערכה הזאת. זה כמובן עשוי להשתנות בהמשך ככל שנתרחק ממועד ההדבקה ורמות הנוגדנים בדם יפחתו, כפי שראינו כבר בעבר. במקרה כזה לאנשים שחוסנו או שהחלימו פעמיים עשוי להיות יתרון בשל החשיפות החוזרות של מערכת החיסון לנגיף או לחלבונים שלו.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

אפקט ממתן של החיסון

ניכר שלחיסונים יש חלק לא קטן בכך שהאומיקרון אינו אלים במיוחד. אפשר לראות המחשה טובה לכך כשמשווים בין ניו זילנד להונג קונג. שתיהן נקטו במשך זמן רב מדיניות של אפס תחלואה, בהצלחה לא מבוטלת עד לאחרונה, אך כעת הן סובלות מגל תחלואה משמעותי יחסית לגודלן. בזכות החדירה הנמוכה של הנגיף עד כה, לא היו בהן כמעט מחלימים עד הגל הנוכחי וזה מאפשר להעריך את יעילות החיסון בצורה טובה יותר.

בניו זילנד שיעור ההתחסנות גבוה, במיוחד אצל קשישים, כך שלמרות מספר החולים הגבוה בשבועות האחרונים, שיעור המתים והחולים קשה נותר נמוך. לעומת זאת, בהונג קונג שיעור ההתחסנות הכללי טוב, אבל רבים לא קיבלו מנה שנייה של החיסון, ובוודאי לא מנות דחף נוספות. ההבדל הזה הורגש היטב בבתי החולים ולאחר מכן גם בחדרי המתים, כשקצב התמותה מקורונה עומד כעת על קצת פחות מ-300 מתים ביממה. כ-90 אחוז מהמתים מהמחלה לא קיבלו מנה שנייה של החיסון. הבדל נוסף בין שתי המדינות הוא סוג החיסון שניתן לאוכלוסייה. בעוד שבניו זילנד מחסנים בעיקר בחיסוני ה-RNA של החברות מודרנה ופייזר, בהונג קונג משתמשים גם בחיסונים הסיניים, שנחשבים פחות יעילים, גם באופן כללי ועוד יותר מזה מול וריאנט אומיקרון.

בעלת הבית בהונג קונג, סין, ניצבת אף היא בפני אתגר גדול. המדינה המאוכלסת ביותר בעולם התגאתה בכך שהצליחה עד כה לעצור את המגפה בשטחה באמצעות צעדים אגרסיביים של סגרים הדוקים על אזורים שלמים. כעת היא מתמודדת עם גל תחלואה חדש. הסינים מדווחים על התפרצות צנועה למדי של כמה אלפי מאובחנים חדשים ביממה, אך אין לדעת עד כמה הדיווח הזה אמין בהתחשב ברקורד המפוקפק של סין במה שנוגע לשקיפות. רוב החיסונים הסיניים מבוססים על הטכנולוגיה הוותיקה של שימוש בנגיף מומת. השיטה הזאת משמשת בהצלחה בחלק ניכר מחיסוני הילדות, אך נראה שהיא פחות יעילה מול נגיף הקורונה. המספרים המטרידים מהונג קונג מצביעים על כך שכנראה גם לסין עצמה מצפה התמודדות קשה עם מגפה משתוללת.

המנה הרביעית: המחלוקת נמשכת

חברת פייזר קראה השבוע לחסן את הציבור במנת דחף שנייה ("מנה רביעית") והודיעה כי תגיש בקרוב למינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) בקשה לאישור חירום של מנת דחף שנייה למחוסנים ותיקים מעל גיל 65. לטענתם, המנה השלישית נותנת הגנה טובה מאשפוז וממוות אבל לא מונעת טוב הדבקה באומיקרון והמנה הרביעית צפויה לתת לזה מענה. עד כה לא פורסמו נתונים משמעותיים שיגבו את הטענה הזאת, ובהתחשב בדעיכה המהירה של ההגנה שהעניקה המנה השלישית מפני הדבקה כדאי לקחת אותה בערבון מוגבל. גם חברת מודרנה יצאה בהצהרה דומה.

על פי נתונים מישראל החיסון הרביעי אכן מקנה הגנה משופרת ממחלה קשה ומהדבקה, אבל בהצלחה נמוכה בהרבה לעומת מה שהתרגלנו לראות מול הווריאנטים הקודמים. כך שנראה שבהחלט יש מקום להמשיך לפתח חיסונים חדשים שיספקו הגנה טובה גם מול הווריאנטים החדשים שיופיעו בעתיד. נכון לעכשיו אין כל חדש בנוגע לפיתוח החיסונים המותאמים לאומיקרון או חיסוני הפעוטות.

יכול להיות שאנחנו עומדים בפתחו של גל נוסף. סביר להניח שהוא לא יגיע לשיאי התחלואה העצומים של הגל החמישי ושגם הפעם מה שיקבע את מידת הקטלניות שלו יהיה שיעור המחוסנים והמחלימים באוכלוסייה. עם זאת, תחלואה גבוהה גם מובילה להופעת שינויים בנגיף שיכולים להשפיע על תפקודו. בעתיד הקרוב נשמע על שלל תת-וריאנטים חדשים, אולי אפילו ממש כאן בנתב"ג. זה צפוי ונורמלי, ורובם המכריע של הווריאנטים האלה לא מתבססים. לא צריך להיבהל מכל כותרת על חשש מתת-וריאנט זה או אחר, אבל כן כדאי לזכור שפעם בכמה חודשים מופיע וריאנט שמשנה את כללי המשחק, ואין לנו שום דרך לחזות מתי ואיפה זה יקרה.

מכון דוידסון