קרוב ל-3.5 מיליארדי מנות חיסון ניתנו בכל רחבי העולם מאז תחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020, אבל מגפת הקורונה ממשיכה להשתנות. עוד ועוד מדינות מתמודדות עם גל תחלואה חדש שבמרכזו וריאנט דלתא של הנגיף, ודווקא בשיא עונת התיירות. בצרפת וביוון כבר הכריזו על חובת התחסנות לצוותים רפואיים, וקבעו הגבלות בסגנון התו הירוק במסעדות ובבתי קפה. בעקבות זאת אכן נרשמה שם עלייה בביקוש לחיסונים.

 עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

בבריטניה התחלואה ממשיכה להתפשט והגיעה כבר ליותר מארבעים אלף חולים מאומתים ביממה, אך בניגוד לגלי התחלואה הקודמים, שיעור המאושפזים והמתים בין הנדבקים נמוך בהרבה. גם מספריהם עולים, אך מדובר בשיעור נמוך משמעותית מכלל המאומתים. לצורך ההשוואה, מספר הנדבקים המאומתים כיום דומה למה שהיה בדצמבר האחרון, אך מספר המתים הוא פחות מעשירית ממה שהיה אז. אף ששני המדדים ממשיכים לגדול, מערכות הבריאות עדיין רחוקות מסכנת הקריסה שראינו לפני כשנה. יכולות להיות לכך כל מני סיבות, למשל שגל התחלואה הנוכחי פגע בתחילתו בעיקר בצעירים, שלא נוטים לחלות קשה, ורק כעת זולג בהדרגה לאוכלוסייה המבוגרת והפגיעה יותר וכמובן ההשפעה המיטיבה של החיסון. תופעה דומה רואים גם אצלנו. 

המגמה הזאת הובילה את הבריטים להחליט לחדול ממדיניות הטלת ההגבלות על הציבור ולהניח לתחלואה לעלות. בפעם האחרונה שהם עשו את זה, לפני קצת יותר משנה, זה נגמר ברבבות מתים. נקווה שהפעם התוצאה תהיה שונה בזכות שיעור המתחסנים הגבוה יחסית בממלכה. עם זאת, הצעד עורר ביקורת חריפה מצד מומחים בעולם. האפידמיולוג ד"ר מייק ראיין מארגון הבריאות העולמי אף הגדיר את ההחלטה: "ריקה מבחינה מוסרית ומטומטמת מבחינה אפידמיולוגית".

גם בארצות הברית ובמדינות נוספות ההדבקה מתחילה לטפס שוב. כפי שדיווחנו בשבועות קודמים, עוד לא ברור מהי רמת ההגנה הריאלית שמקנה החיסון מהמחלה, ובמיוחד מול הווריאנטים החדשים. די ברור שלפחות החיסונים של החברות פייזר ומודרנה מקנים הגנה טובה מאוד מתחלואה קשה, אך ההגנה שהם מספקים מהדבקה פחתה מול וריאנט דלתא –  לא ברור עדיין עד כמה. ההערכות כיום עומדות על 79-64 אחוז. אין ספק שהגנה פחותה עדיפה לאין שיעור על אי-הגנה, אך זו מגמה מטרידה, בעוד וריאנטים נוספים ממשיכים לצוץ, כמו דלתא פלוס ולמדא שמתפשט כעת בפרו.

צרפת, מאי 2021 (צילום: Hadrian / Shutterstock.com)
בצרפת קבעו הגבלות בסגנון התו הירוק במסעדות ובבתי קפה. שטרסבורג | צילום: Hadrian / Shutterstock.com

דילמת המנה השלישית

בזמן שמחכים להבין יותר טוב אם השינויים באופי המחלה מחייבים להחזיר חלק מההגבלות על הציבור, ובזמן שחברות התרופות עובדות על עדכונים לחיסונים שלהן ועל התאמתם לווריאנטים החדשים, הגישה חברת פייזר בקשה למינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לאשר מתן מנה שלישית של החיסון לאנשים שהתחסנו לפני חצי שנה או יותר, בעקבות טענתם שרמות הנוגדנים אצל המחוסנים הללו ירדו ולכן הם חשופים יותר להדבקה. פייזר הסתמכה בקביעתה זו על נתונים מישראל, אך קשה לדעת אם זה באמת המצב, מה גם שמחקרים אחרים מראים כי רמת הנוגדנים נשארת גבוהה לאורך זמן.

כמו כן, רמות נוגדנים הן רק מדד אחד ליעילות חיסון, אבל לא היחיד ואף לא החשוב ביותר. למערכת החיסון יש כמה זרועות שפועלות יחד נגד נגיפים, וכמות הנוגדנים בדם אינה אלא מדד לא מושלם לפעילות של זרוע אחת בלבד. חשוב גם לזכור שלפייזר יש אינטרס כלכלי ברור להגדיל את היקף ההפצה של החיסון שלה – הגדלת מספר המנות הניתנות לכל מחוסן ב-50 אחוז תספק לה רווח כספי אדיר. הנתונים שהציגה החברה לא שכנעו את ה-FDA, שהודיע כי כרגע הוא לא מאשר מנה שלישית. בארץ אישרו מנה נוספת רק למדוכאי מערכת החיסון, בתקווה לשפר את ההגנה עליהם.

בתוך כך, ארגון הבריאות העולמי יצא השבוע בקריאה נרגשת – ולא ריאליסטית בבירור –  למדינות העולם לא להתחיל לחסן את תושביהן במנה שלישית כדי להשאיר מנות חיסון רבות יותר למדינות ששיעור ההתחסנות בהן נמוך ושלא מגיעים אליהן מספיק חיסונים. הארגון גם המליץ לא לערבב מנות חיסון של חברות שונות לאותו מחוסן, למרות ממצאים מעודדים שמראים שהתגובה החיסונית המתקבלת מהצעד הזה עדיין חיובית ויעילה.

ההצהרות הללו הן חלק מהמאמצים הסיזיפיים של ארגון הבריאות העולמי לשריין כמה שיותר חיסונים למדינות מתפתחות שמתקשות לעמוד בתחרות מול האומות העשירות. המלאי העולמי מוגבל ומדינות עשירות קונות כמויות אדירות של חיסונים על חשבון האספקה שיכלה להגיע למדינות עניות. זה גם המקום להדגיש שיש הסכמה גורפת שהמגפה לא תסתיים עד שרוב העולם יחוסן. הרי במדינות שבהן הנגיף משתולל באין מפריע עלולים להתפתח וריאנטים חדשים שיאתגרו את החיסונים הקיימים.

חיסון פייזר (צילום: שי פרנקו)
בפייזר ניסו לאשר מנה שלישית, אך ה-FDA לא השתכנעו | צילום: שי פרנקו

עוד ב-mako בריאות:
>> יש מצב שאתם סובלים מצליאק, אבל לא מודעים לכך
>> תרופות סבתא לחיזוק השיער: כל האופציות במטבח
>> סיבה לדאגה? התגלה זן נוסף של נגיף הקורונה

ובינתיים בחיסון הישראלי

סוף סוף חדשות גם מהחיסון הישראלי "ברילייף" שמפתח המכון הביולוגי בנס ציונה. החיסון נמצא כרגע בעיצומו של השלב השני של הניסויים הקליניים, שנמשך כבר כמה חודשים. חברת NRX, שהצטרפה לפיתוח החיסון, פרסמה השבוע הודעה כי להערכתה החיסון יהיה יעיל מאוד נגד הווריאנטים החדשים, היות שהוא מכוון לפעול נגד חלבון spike המלא של נגיף הקורונה – חלבון המעטפת הבולט שהחיסונים מסייעים למערכת החיסון של מקבליהם לזהות אותו ולתקוף כך את הנגיף – ולא מסתפק בזיהוי חלקים של החלבון, שעלולים להשתנות. עם זאת הם לא פרסמו עד כה שום ממצאים מהניסויים, כך שמדובר כנראה בספקולציה בלבד.

לא ברור גם על מה נשענת האופטימיות, שכן גם החיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון פועלים בטכנולוגיה דומה והם לא החיסונים היעילים ביותר בשוק כרגע, וחיסוני ה-RNA פועלים גם הם נגד החלבון השלם. יתר על כן, החיסונים של החברות הסיניות מכוונים לזיהוי נגיף שלם (מומת), ויעילותם נמוכה מאוד. כל עוד לא יציגו תוצאות ממשיות של השלב השלישי של הניסויים הקליניים, שאמורים להתחיל בחודש הקרוב, לא נדע אם החיסון הישראלי מוצלח באמת, או שמדובר בהצהרות ריקות מתוכן.